יום א', 12:00 – מקימים תערוכה. אני מסיים רצף של אירועי חשיפה של קבוצת ב.מ.וו ויוצא לכיוון מרכז העיר. להפתעתי, הכל סגור למעט מסעדות ובתי קפה. מסתבר שבבוואריה אסור לעבוד ביום ראשון וזו הסיבה, כך אנשי ב.מ.וו, שאת אירועי ההשקה שלהם הם ערכו קודם.
אנשי מינכן אוהבים לבלות את הזמן החופשי שלהם בגנים האנגליים שהנהר הזורם בהם (איסאר) משמש בימי שמש כחוף רחצה. בחלק קצר ומאוד מפורסם שלו, איסבאך (Eisbach), תמצאו אפילו זרימה חזקה וגולשים מיומנים; חפשו ביוטיוב, זה מגניב. אבל לא כולם נחים, ממש ליד הגנים האנגליים מסיימים חלק מהמציגים בתערוכת הרכב הדו־שנתית המתקיימת כעת ובפעם השנייה במינכן את הקמת העמדות שלהם. אנשי מרצדס מסיימים את ההכנות שלהם לקראת הערב בו תיערך קבלת פנים עם הקמת הביתן המאוד גדול שלהן (ראו בהמשך). אני מנצל את הזמן למפגש רגוע/על בירה/עם אנשי קופרה.
צילום: יואל פלרמן
17:00 – לומדים את השטח. העיר העתיקה של מינכן שופעת אולמות תצוגה זמניים וקבועים של מותגים למיניהם. יומיים לפני התערוכה, כחלק מאותם אירועי חשיפה, הוזמנתי לפתיחת חלל תצוגה של מיני בכניסה לעיר העתיקה. מקום שיהיה יותר מרכז תרבות ואכסניה לאומנים מאשר אולם תצוגה. יצרני הרכב למדו שכדאי להם להתערב בקהילה. ליד כיכר אודיאון, שתהיה אחד ממוקדי התערוכה, נמצאים אולמות התצוגה של קופרה ומרצדס – הראשון מארח מסיבות בימים אלה, השני מתפקד כבית קפה.
18:00 – הפורמט. נדרש קצת זמן כדי להבין את הפורמט של התערוכה – כמותו פגשנו כבר לפני שנתיים (אוטו 428): אתרי תצוגה פתוחים במרכז העיר; תצוגה באולמות של מרכז התערוכות בצפון העיר (Messe München).
צילום: יואל פלרמן
יום העיתונות ייערך במרכז התערוכות, וייערכו בו הרצאות, מסיבות עיתונאים (לא כולן) וגם פגישות עסקיות. התצוגה של יצרני הרכב אינה גדולה – בעיקר בהיצע המותגים, גם בשטח שאחדים שכבר הגיעו הקדישו לכך. ובכן, במרכז התערוכות לא הייתה נציגות כלשהי ליצרני יפן, קוריאה, צפון אמריקה, גם לא איטליה, שבדיה, בריטניה, ולצרפת הייתה רק אחת. ככל שמדובר ביצרני הרכב הידועים, אין כמעט דמיון לתצוגות הגדולות של פעם, גם מצדם של אלה שהפגינו נוכחות. אצל אחדים העמדות היו כה קטנות, עד כי במהלך יום העיתונות עברתי חמש פעמים לפחות ליד העמדה של אופל עד שזיהיתי שהיא שם, ואת זו של רנו הייתה בעיה למצוא, כי בנוסף לממדיה הקטנים היא הייתה ממש חשוכה...
מנגד, היו תצוגות גדולות מאוד – וכולן של יצרנים סיניים, והסיבה ברורה. הם לא רק צמאים למודעות ולחשיפה, אלא שהם עם תחילת פעילות נרחבת מאוד באירופה בה יציגו לא מעט דגמים במספר גדל והולך של מדינות, ואלה יתחרו ישירות באלה של המותגים הוותיקים ביבשת. התצוגות היו גדולות גם בגלל מספר הדגמים הרב, חלקו אפילו אינו מיועד להגיע לאירופה, אבל אלה הגבירו מאוד את הנוכחות.
צילום: יואל פלרמן
כאמור, חלק אחר של התערוכה ובו נוכחות גדולה יותר של יצרנים אירופאיים, אפילו שני אמריקאים, קוריאני אחד ויפני (בערך), היה במרכז העיר – במה שיתגלה כמו אתר קטן, אתר גדול הרחוק ממנו ובו עיקר התצוגה וגם שני ביתנים בחצר ענקית. חלק ממה שעשו מותגים אחדים – מרצדס, קופרה, פולקסווגן, פורשה, אודי – היה דומה למה שהיכרנו בתערוכות של פעם. הרוב (הלא־גדול) השתדל פחות.
היה משהו יפה בכך שהבמות הגדולות הוצבו בכיכרות עתיקות לצד מבנים היסטוריים, הכניסה החופשית הוסיפה, ובמקומות אחדים נבנה ממש 'מסלול משפחות'. ועדיין יש הרבה מה לשפר.
צילום: יואל פלרמן
כאמור, מספר קטן של מותגים הציגו במקום אחד (קניגספלאץ), רובם במרחק 1.2 קילומטר משם (אודאונפלאץ), ואילו למרצדס וקופרה היו ביתנים מושקעים כמעט בצמוד, אבל באופן נסתר ובתוך חצר ענקית. יצרנים אחדים טרחו אפילו פחות; הונדה הייתה אמורה להיות שם, אך לא הציגה ואפשרה רק נסיעות מבחן; התצוגות של אקספנג ויונדאי היו בשורה שנייה(?), מוסתרות על־ידי מציגים אחרים.
וכן, השילוט היה לא מסודר עד חסר לגמרי. ובכלל, לטעמי איננו אמורים ללכת עם מפה ותרמיל לתערוכת רכב. ביחס לכל התערוכה, בעיה אחת היא שהמרחק בין התערוכה בעיר לזו שבמרכז התערוכות היה כשעת נסיעה ברכבת. בנוסף, חלק מהיצרנים חיפשו דרך להתבלט כך שנוצרו מצבים מבלבלים; קופרה ערכה את מסיבת העיתונאים שלה בעיר, בעוד קבוצת האם ורוב היצרנים פעלו בהקשר זה במרכז התערוכות.
צילום: יואל פלרמן
יום ב', 9:10 – זה מתחיל. קבוצת פולקסווגן ראשונה, לא מעט דגמים – אבל הדגם שמושך תשומת לב הוא אודי
e Q6-טרון החדש. "זה רכב ראשון על בסיס פלטפורמת PPE שפותחה עם פורשה", אומר יושב הראש החדש של אודי, גרנוט דולנר.
המפגש עם אנשי מותג פולקסווגן, נערך במרחק עשר דקות הליכה, במבנה חיצוני. הרגליים, למרות הנעליים המשובחות, מתחילות להתגעגע לפרנקפורט, ההיא שנקראה "שוברת הרגליים"...
9:30 – הפסקת קפה, GTI ועוד. במבנה של פולקסווגן אני פוגש לא רק קפה טוב, אלא גם חידושים רבים. במרכז
GTI החשמלית המבוססת על הפלטפורמה הקטנה החדשה שתשמש את "ID. לכולם" ותהי ל־ID.2. לכבודה הביאו אנשי המותג את גולף GTI לדורותיה כדי שנוכל להתרשם, ואני כמובן טועם מגולף GTI Mk1; איך אפשר לעמוד בפיתוי (כתבה נפרדת בקרוב).
צילום: יואל פלרמן
בתצוגה גם
פאסאט חדשה – רק במבנה סטיישן – והדור החדש של
טיגואן, עדייו בצבעי הסוואה. דגם זה הוא יחלוק איתה גם פלטפורמת MQB איוו המחודשת ולא מעט רכיבים, כולל הבולמים המתקדמים, הצג הגדול והבורר הצמוד להגה – פריט בו פוגשים יותר ויותר בדגמים חדשים. את מקום גרסת אולספייס לשבעה יתפוס הפעם דגם חדש בשם 'טיירון' (שונה מזה שבסין).
10:00 – סניק, אבל אחר. "ב־1991 חשפנו ב־IAA את סניק קונספט, והראינו שמשפחתית קטנה יכולה להיות מאוד גדולה. ב־1996 הצגנו את סניק הסדרתי, וזה נמכר מאז ב־5.3 מיליון יחידות, וכעת מגיע הזמן לדור החמישי",
נאום לורנס ואן דן אקר, המעצב הראשי של רנו.
סניק, שהיה מיניוואן קומפקטי ראשון מסוגו ומקור השראה לדגמים רבים נוספים, הוא בדור החמישי שלו רכב פנאי חשמלי, חולק אותו בסיס עם מגאן e (בעיקרון, כמו אז, שותפות באותה רצפה).
צילום: יואל פלרמן
הישיבה מאחור קצת קרובה לרצפה והמושב לא מתכוון, יש בו משענת יד עם מנשאים מיוחדים לסלולר ולכוסות – אבל המודולריות ופתרונות האחסון הייחודיים מפעם אינם כאן. מלפנים כמובן צג גדול וגם כאן הבורר צמוד להגה.
ז'יל וידאל, מי שאחראי להצלחות העיצוביות של פיג'ו בשנים האחרונות, עבר לרנו ב־2020, וסניק החדש הוא הדגם הראשון שעל עיצובו הוא אחראי. "אין כאן דמיון חיצוני, אבל את ההשראה קיבלתי בעיקר מסניק המקורי, בניצול הפשוט והחכם של מרחב הפנים". בעמדה הצפופה פגשתי לראשונה גם בראפאל ההיברידי – בפועל גרסת קופה של אוסטרל, דגם גדול מארקנה.
צילום: יואל פלרמן
11.30 – גם מימן. ב.מ.וו ציינה בתערוכה בעיקר את
נויה קלאסה החשובה, ובעיר ניתן היה לחזות כמעט בכל המבחר העתידי של מיני. עם זאת, באתר התערוכה הוצגה X5 בהנעה חשמלית שמקור האנרגיה שלה הוא תא־דלק מימני. גרסה זאת ראתה אור כבר לפני שנתיים, ועליה אומר רוברט האלס ראש הפרוייקט, כי "נבנו ממנה כבר יותר מ־100 יחידות כאלה, בניגוד ל־15 ב־GT5, אז חלק משת"פ עם טויוטה, והפעם רק המכלים הזהים לאלה שבמיראי הם שלה". לפי האלס, בזכות סוללה חזקה זה הרכב המהיר מסוגו (401 כ"ס, 6 ש' ל־100 קמ"ש). ומה ביחס לשימוש במימן כדלק של ממש, כמו שטויוטה מנסה כעת? "בינתיים הניסיונות רק ברבי מרוצים; הבעיה היא שזה עדיין מנוע בעירה, וגם אם הדלק לא מזהם, השמן הנדרש לפעולת המנוע מזהם, וכגדי להגיע ל־אפס זיהום צריך ממיר קטליטי יקר מאוד".
צילום: יואל פלרמן
12:00 – עוברים לסין. מפגש מרתק ב
ליפמוטור (LEAPMOTOR) שחגגה את השקת
C10 החדש באירופה, דגם שהבסיס שלו ישמש כלים חדשים רבים. אנשי המותג הציגו דגמים נוספים שכרגע לא מתוכננים כמו
C11,
בראיון עמם דיברו על התכניות – ואז, תוך כדי, התרחש משהו שכנראה לא יקרה אצל אף יצרן אירופאי. מנהלי הפיתוח הפכו את כיוון השיחה, ואני הוא זה שהיה אמור לתת להם תשובות המתייחסות להעדפות האירופאיות, בעיקר הישראליות: "מה עדיף מחיר, מהירות או טווח?" הסינים עושים הכל כדי ללמוד מהר. כבר אמרנו זאת.
צילום: יואל פלרמן
12:30 – BYD על הגובה. התצוגה הגדולה בצד הסיני שייכת ל־
BYD עם סיל,
סיל U ודולפין אותם פגשנו בספרד, בסין וגם בארץ. בלט מאוד הוואן המאוד גדול והמאוד מפואר הנמכר בסין במסגרת מותג דנזה, נוצר במסגרת שת"פ עם מרצדס, הגיע לאירופה לקראת שיווק ויוצע בישראל כ־
D9. המותג הסיני הציג גם בעיר, מקפיד כך להבליט נוכחות (והמיניוואן מאוד היה בעניין).
14:00 – ביום שישי אני מאוהב. ליד ליפמוטור הציגה
סרס (SERES) שלושה דגמי פנאי חשמליים – 3,
5,
7 – הראשון הקומפקטי נמצא בישראל מזה זמן; השני בגודל בינוני (D-SUV) הגיע לכאן ממש לא מכבר; דגם 7 הגדול לא צפוי בקרוב.
צילום: יואל פלרמן
מותג סיני נוסף הוא
פורת'ינג (FORTHING) השייך לדונפנג ליוז'או (Dongfeng Liuzhou), חטיבה של דונגפנג מוטור, יצרן הרכב השני בגודלו בסין. מותג זה – שיש לו כיום עשרה דגמים, שישה מהם מיניוואן, השאר דגמי פנאי – בדרכו לישראל. בתחילת דרכו יציע כאן דגם פנאי חשמלי קטן המכונה '
פריידאי' בהיקף יבוא קטן של 400 יחידות, ואלה כמובן יגיעו עד סוף השנה. בכל מקרה הדגמים על הפרק גם עם מנועי בעירה פנימית, וגם הוואנים הגדולים, כמו U טור.
צילום: יואל פלרמן
14:30 – איזה יופי. גם MG הייתה כאן עם סייברסטר היפהפייה שכבר הוצגה במספר תערוכות, ובעמדה הקטנה מדי נראתה גם 4 בגרסת X-פאוור הכוחנית.
15:00 – לא מכבדת. גם טסלה 3 המחודשת הגיעה למינכן, אך הן באולם התערוכה והן בתצוגה בעיר העמדה הייתה קטנה, צפופה ולא מכבדת.
צילום: יואל פלרמן
16.00 – בסוף מצאנו. קשה היה, כבר סיפרתי, למצוא את העמדה של
אופל, גם בעיר. מעבר לקונספט שהוצג באתר התערוכה, בעיר התייצבו גם אסטרה סטיישן חשמלית חדשה וגרסאות אקסטרים ומטען לרוקס הננסית; האתר עצמו לא היה הרבה יותר גדול.
מרק אדמס המוערך, ראש מחלקת העיצוב של אופל, ממתין לי, והוא חוגג את השלמת עיצוב מבחר הדגמים הנוכחי – ואיתו את '
אקספריאנס', מכונית תצוגה חדשה המראה את הכיוון אליו אופל תנוע. כמו בדגמים נוספים של יצרנים אחרים, גם כאן "חותמת" לד הנעה לכיוונים שונים על המרכב ומגיבה לקרבת־יתר או מציגה מצבי ניהוג, ומתווספת לכך תצוגה גדולה על פני השמשה.
צילום: יואל פלרמן
17:00 – המורדים. בעיר מציגה
קופרה את אחת המכוניות הנאות בתערוכה. מול דארק רבל ניצבת
ראבל החשמלית הקטנה שהחלה את דרכה כמכונית תצוגה בשם 'אורבן רבל', ואנשי קופרה אוהבים את הקרבה בין המילים (RAVAL, רובע בברצלונה; REBEL, מרד). "אחרי הכל", אומר לי סוון שווירת' (Sven Schuwirth), סמנכ"ל המותג, "קופרה היא מורדת ואנחנו אוהבים זאת". וסיאט? "אנחנו לא משקיעים כרגע בפיתוח דגמים", עונה על כך ורנר טיאטז, סגן נשיא בכיר למחקר ולפיתוח, "המבחר הנוכחי די חדש וסיאט תתרכז בפיתוח פתרונות של מוביליות עירונית; אנחנו חוקרים את פלח המיקרו וייתכן שיש שם הזדמנויות. בסיאט צריך לחכות שמחיר הטכנולוגיה החשמלית ירד". כשהאירוע מסתיים החגיגה אינה נגמרת: אנשי קופרה חוצים את הכביש ועוברים למסיבה הבאה שמתחילה באולם שלהם. אכן מורדים.
צילום: יואל פלרמן
יום ג', 10:00 – עוברים לעיר. זה הזמן לצאת העירה ולתצוגות הנאות יותר, ובכלל – החגיגה המוטורית נערכת כאן, עם הדגמות של כלים מעניינים ותצוגות הרבה יותר מושכות ומגוונות ממה שראינו בתערוכה. גם הקהל המקומי המנומס ראוי לשבחים.
אודי, במפתיע, לא הביאה את Q6 החדשה ומסתפקת בקונספט אקטיבספייר שכבר הוצג (אבל עדיין מרשים מאוד).
פורשה, ממול, מושכת את מרב תשומת הלב לא רק בגלל
מישן X – יורשת ל־918 עם יחס הספק:משקל 1:1, ואם זו תגיע לייצור אמורה להיות המהירה ביותר בנורבורגרינג – אלא גם בגלל התצוגה הבנויה בצורת 911; כן, חגיגות השישים ל־911 בעיצומן, ולכן הגיעה 911 מקורית וכל כך יפה לתצוגה. בשדרה המרכזית שליד כיכר אודיאון אפשר גם למצוא (שוב) עמדה צפופה מדי של רנו, ותצוגה מעניינת של
סמארט שלא ממש נראתה במסה אך הביאה לעיר בעמדה נפרדת ממרצדס את
#1 המוכרת יותר ו־
3# החדש – פנאי־קופה שהוצג בשנחאי ויגיע לאירופה. גם לישראל. אלו מכוניות מעניינות והמותג משך הרבה ענין.
צילום: יואל פלרמן
הדובדבן שבמשולש
מרצדס הגיעה משטוטגרט למגרש הבית של ב.מ.וו, אבל התצוגה שלה בעיר לא עשתה חשבון. ראיון עם יו"ר מרצדס והמנכל שלה, אולה קוליניוס, גם עם רוברט לזניק, האיש שעל העיצוב
בערב פתיחת התערוכה – בחצר הפנימית של רזידנץ פאלאס, הארמון של בית ויטלסבאך הצמוד לכיכר אודיאון – נראה היה שימי הזוהר של אירועים אלה חוזרים לביקור קצר.
מרצדס הציגה קולקציה מדליקה בחצר עצמה, ובזו בלטו E קלאס 'אול טריין' – גרסת סטיישן מוגבהת חדשה, כעת גם במהדורה היברידית־נטענת עם טווח של 100 ק"מ וטעינה מהירה. ועניין זה הזכיר כי אפילו E הרגילה (שנחשפה באפריל) עדיין לא הוצגה באירוע גדול. מרצדס גם הגניבה וללא הרבה דיבורים את GT AMG החדשה שנחשפה חודש קודם בפבל ביץ' – הפעם בגרסה היברידית־נטענת שלא הוצגה קודם עם הספק שלא נודע כמותו עבורה, 831 כ"ס. זו הוגדרה 'מכונית תצוגה', אבל היה הייתה מוכנה מדי לדרך. התעלתה אפילו יותר Vision One-Eleven, מכונית תצוגה מאוד מאוד אווירודינמית המהווה מחווה חשמלית לאבות הטיפוס C111 של מרצדס משנות השישים והשבעים. כמו־כן הוצג לקראת ייצור G קלאס החשמלי ואפילו ONE אקזוטית. אבל העיקר היה בפנים, במבנה אדום.
צילום: יואל פלרמן
על הבמה
אולה קוליניוס, יושב ראש מרצדס, הציג את 'קונספט CLA' – דגם כל־חשמלי ייעודי ועל־כן ראשון מסוגו עבורה בקטגוריה הקומפקטית –
"כמי שמגדיר מחדש את כרטיס הכניסה למרצדס ואת הקטגוריה הזו". והוא מפרט:
"על פלטפורמה חדשה זו יהיו ארבע דגמים: קופה־סדאן, שוטינג ברייק, שני רכבי פנאי. CLA תהיה המלכה החדשה בקטגוריה, עם טווח 750 ק"מ, ונתון זה ינצח את רוב המתחרות החשמליות ובהפרש". קוליניוס מכריז כי
"עם 12 קוט"ש ל־100 ק"מ זו מכונית ה־1.0 ליטר של העידן החשמלי" ומציין כי לדגם החדש סוללה במבנה מתוחכם, פלטפורמה חשמלית במתח 800 וולט, וטעינה ממש מהירה: רבע שעה טעינה ל־400 ק"מ.
כשעולה אורח הכבוד, הטניסאי המפורסם רוג'ר פדרר לבמה ומתלונן על הנדסת האנוש במרצדס החשמלית החדשה שלו (EQE SUV), עונה לו קוליניוס כי
"המעבר המלא לחשמל זה ריצת מרתון, ואנחנו אולי בק"מ השמיני של המרוץ". שווה לזכור זאת.
CLA תהיה כרטיס הכניסה למרצדס, כי כרגע אין לחברה כל כוונה לייצר את A קלאס ו־B קלאס עתידיות. ענין רב בקרב האורחים מהמדיות השונות עוררה הכרזתו של קוליניוס על בדבר ההחלטה לייצר גם מעין מיני G קלאס.
"זה כזה אייקון והרבה לקוחות ביקשו מאיתנו גם דגם קטן ונגיש יותר של G קלאס, ופשוט לא יכולנו לסרב",
אומר לי קוליניוס.
צילום: יואל פלרמן
17:00 – הרהורים. בדרך לשדה התעופה אני מהרהר אם הקונספט של התערוכה נכון. הוא יותר מדי מייגע, מפוזר וגורם, בייחוד לעיתונאי ואולי גם לצופה, להתלבטות ביחס למקום אליו כדאי ללכת ועל מה הוא מוכן לוותר. קצת יותר מיקוד באזור אחד ופחות פיזור בעיר היה עוזר, והרי המטרה היא שהצופים יראו יותר ככל הניתן.
צילום: יואל פלרמן
תערוכות רכב כבר מזמן אינן מביאות בשורות גדולות, גם במינכן זה לא קרה – אבל זו במינכן הביאה עמה לא מעט דגמים חדשים וחשובים, ובעיקר: הייתה במה להתפתחות בה"א הידיעה של עולם הרכב בכלל, באירופה בפרט: עוד דגמים חשמליים (בכלל), כאלה המגיעים מסין (בפרט).
היצרנים הסיניים בלטו גם בגלל הדגמים החדשים שהביאו, ולכל אחד היו כמה מהם, גם בגלל שטחי התצוגה המאוד גדולים, ולא פחות חשוב: בגלל היעדרם של יצרנים רבים מאוד מאירופה, ארה"ב ויפן. חלק מהמציגים הרשימו בתצוגה עשירה ונרחבת, אחדים הצליחו להיות מביכים ו/או מוזרים. בנוסף, הפיזור הלא־ברור של תצוגות אותם מותגים בין אולמות התצוגה ובין העיר, כמו גם הסידור של אתרי התצוגה בעיר היו לא מוצלחים.
מנגד, ואחרי כל הדברים האלה, כולל ההליכות הממושכות, נותרה חוויה של ממש בתערוכה הזאת הכה־מורכבת בתצוגה שלה, ואולי ההנאה ממנה היא גם טעם נרכש.
צילום: יואל פלרמן
