שארל לקלר שבר את קללת מונטה קרלו הפרטית שלו לאחר שניצח לראשונה בגרנד פרי של מונקו, הנחשב למרוץ היוקרתי בפורמולה 1 ואחד הנכבדים בכלל – יחד עם 24 השעות של לה מאן ואינדיאנפוליס 500.
הניצחון השני של פרארי העונה כלל גם הישג של קרלוס סיינז שסיים במקום השלישי, ובין השניים היה אוסקר פיאסטרי במקלארן. במרוץ עצמו – במסלול הרחובות המפורסם שכל כך קשה בו לעקוף – סיימו עשרת הראשונים באותו סדר בו הוזנקו.
צילום: מקלארן
בדיוק בגלל זה
במונטה קרלו מקצה הדירוג משפיע באופן מכריע על תוצאות המרוץ, בגלל אותן מגבלות עקיפה במסלול הצר יחסית. פרארי סיימה ראשונה, כאשר לקלר במסלול הבית שלו (הוא אזרח מונקו) ראשון וסיינז במקום השלישי. השניים האלה ניהלו קרב צמוד מאוד עם שתי מכוניות המקלארן שהגיעו למונטה קרלוס בצבעי דגל ברזיל, אחת המחוות לזכר איירטון סנה – המלך הבלתי מעורער של המסלול עם שישה ניצחונות כאן. מקצה הדירוג הסתיים כאשר מקלארן במקום השני עם אוסקר פיאסטרי והרביעי עם לנדו נוריס. רד בול לא התעלתה; וורסטפן שגה בהקפות הדירוג האחרונה ופגע קלות בגדר הבטיחות וסיים שישי ואילו חברו לקבוצה סרג'יו פרז זינק מהמקום ה-16.
צילום: רד בול
זה התנהל כך
כאשר הנהגים הסתדרו לזינוק היה ברור שוורסטפן השישי וצמד נהגי מרצדס – ג'ורג' ראסל במקום החמישי, לואיס המילטון בשביעי – מהמרים על צמיגים קשים כדי לנסות ולשפר עמדות בזמן החלפת הצמיגים שתהיה מאוחרת מאשר אצל המובילים.
אלא שכבר בהקפה הראשונה אירעה תאונה קשה, כאשר שתי המכוניות של האס סגרו על פרז וזו של מגנוסון פגעה בו בעוצמה רבה, ריסקה את הרכב, גרמה לפגיעה בכולן, הביאה לדגל אדום, להפסקת המרוץ ולזינוק מחדש. במצב זה כל המכוניות יכולות להחליף צמיגים ולהישאר איתם עד סוף המרוץ – למרות שפירלי העריכה כי גם העמידים ביותר יחזיקו 65 הקפות מתוך 78 ההקפות במרוץ.
צילום: פרארי
כתוצאה מכך, המובילים נהגו לאט יחסית על-מנת להישאר עם הצמיגים עד סוף המרוץ, מה שלא אפשר פתיחת פערים גדולים; פערים כאלה יכולים לאפשר החלפת צמיגים ונהגים מסוימים יכולים ליצור כך יתרון עבורם. בסופו של דבר רק המילטון ואחריו וורסטפן נכנסו להחלפה; הפער שנוצר בין המילטון ליוקי טסונודה (RB) היה מספיק גדול כדי שלא יפסיד מקום. עם הכניסה של המילטון נוצר פער גדול לזכות וורסטפן שאפשר גם לאלוף להחליף צמיגים. אבל אפילו עם צמיגים חדשים וורסטפן במוד תקיפה לא הצליח לעקוף את ראסל שעבר את כל המרוץ עם צמיגי ביניים שהיו פחות עמידים. המילטון "מאחוריו בתור" התנחם בקביעת ההקפה המהירה ביותר – זה לא היה מאוד קשה.
סיינז עצמו היה בר מזל שכן כבר לאחר 30 שניות נגרם לרכב שלו תקר בגלל מגע עם פיאסטרי, אבל בגלל שהמרוץ הופסק מיד הוא זינק שוב מאותה עמדה (מקום שלישי). שמיני סיים טסונודה, לפני אלכסנדר אלבון (וויליאמס) ופייר גסלי (אלפין).
צילום: מרצדס
גרנד פרי מונקו, מונטה קרלו, 26.5.24
1. שארל לקלר – פרארי
2. אוסקר פיאסטרי – מקלארן
3. קרלוס סיינז – פרארי
4. לנדו נוריס – מקלארן
5. ג'ורג' ראסל – מרצדס
6. מקס וורסטפן – רד בול
7. לואיס המילטון – מרצדס
8. יוקי טסונודה – RB
9. אלכסנדר אלבון – וויליאמס
10. פייר גסלי – אלפין
אליפות הנהגים אחרי 8 מרוצים (מתוך 24)
1. מקס וורסטפן – 169 נק'
2. שארל לקלר – 138 נק'
3. לנדו נוריס – 113 נק'
4. קרלוס סיינז – 108 נק'
5. סרג'יו פרז – 107 נק'
אליפות היצרנים אחרי 8 מרוצים (מתוך 24)
1. רד בול – 276 נק'
2. פרארי – 252 נק'
3. מקלארן – 184 נק'
4. מרצדס – 96 נק'
5. אסטון מרטין – 44 נק'
צילום: פרארי
