אנו ממשיכים לתור אחר מסלולים שפתוחים לציבור המטיילים מבלי לחרוג לתוך שטחי האימונים של צה"ל שסגורים בפנינו עד לסיום המלחמה, ותתפלאו – עדיין יש כאלה ולא מעט. הפעם אנו בקצהו הדרום־מזרחי של עמק יזרעאל, זה שנקרא "עמק חרוד" והציר שלנו מטפס מבית אלפא שבקצהו של עמק חרוד, בואכה עמק בית־שאן, אל מדרונותיו הצפוניים של הגלבוע ואז יורד בחזרה אל עמק יזרעאל להתרעננות בעין יזרעאל ולסיום בירת העמק – עפולה. כמקובל במחוזותינו – אוויר פסגות, תצפיות נוף, טבילה למעוניינים וגם צירים הרריים שהפעם, בנהיגה זהירה, אפשריים גם לרכבי פנאי נטולי הילוך כוח, מוגבהים וממוגנים
לאן מטיילים: הגלבוע, עמק חרוד, עמק יזרעאל
אבני דרך במסלול: כביש 669, תחנת "סונול בית־אלפא", כביש 6666, מחצבת בית־אלפא, מצפור מוסה גולדנברג, גלעד חללי חפציבה, חניון העמק הנעלם, מצפור ויניה כהן, אנדרטת השבעה על גבעת יהונתן, מחצבת עין־חרוד, גדעונה, מעבר מתחת לכביש 675, נחל נבות, עין יזרעאל, נחל חרוד, עפולה
אורך המסלול: כ־27 ק"מ – מסלול קצר יחסית, כולל גם נקודות לפרישה מוקדמת
צילום: דרור ברלי
עונה מומלצת: כל השנה. הקיץ בגלבוע ובעמק חרוד הוא לוהט, אבל לאורך כל המסלול אינספור נקודות מוצלות שמתאימות להימלטות מחום הקיץ ולהפסקות קפה. בכמה וכמה מקומות גם שולחנות פיקניק עבור אלה שאוהבים לאכול בטבע. האביב מרהיב בשלל צבעי פריחה והחורף מביא איתו רעננות וצבעים של חו"ל והרבה מים, ביחד עם היתכנות למכשולי בוץ נקודתיים.
עבירות: קל. בעונות היבשות, אין במסלול הזה כל בעיות עבירות והוא אפשרי ומומלץ גם לרכבי פנאי כפולי הנעה "רכים" ללא הילוך כוח, רצוי מוגבהים וממוגנים. החריגים היחידים הם בתחילת הטיול, הקטע הראשון של הטיפוס מבית אלפא לגלבוע הוא דרדרתי וטרשי ־ רכבי שטח בעלי תיבת העברה עם הילוך כוח LOW ישתמשו בו כאן, וגם בהמשך יש קטעי אבנים וטרשים קצרים שמסכנים את שלמות צמיגי חתך נמוך ומחייבים נהיגה איטית וזהירה מאוד ־ בתקופת החורף, חלק מהשבילים עלולים להפוך לבוציים וחלקלקים.
ניווט: בינוני. רוב המסלול נע על שבילים ברורים מסומנים בצבע, אולם פה ושם הסימון במפות לא תואם למציאות בשטח וקל להתבלבל, במיוחד בפקעת השבילים של איזור מחצבת עין־חרוד. מדידת המרחקים במסלול מבוצעת בשיטת
איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפת סימון שבילים מס' 3 ("תבור וגלבוע") ואפליקציית "עמוד ענן". עוד חשוב לציין – תקופת המלחמה הביאה עימה את שיבושי ה־GPS ותוכנות הניווט שכולנו התרגלנו לעבוד עימן, עלולות לבגוד בכם.... הזדמנות טובה לרענן את יכולות הניווט עפ"י מפת נייר.
צילום: דרור ברלי
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול נקודות מוצלות יפהפיות שמזמינות הפסקות קפה ארוכות ונינוחות.
שמירת טבע: המסלול עובר בתחומי שמורות הטבע "הגלבוע המזרחי" ו"גן לאומי מעיין־חרוד" . לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים. לא ללון בשטח. גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת "סונול בית־אלפא" בצומת מעלה־גלבוע שעל כביש 669 וכביש 6666 סמוך לתחילת המסלול
ציוד נדרש: רכב שטח/רכב פנאי עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה
מגבלות צה"ל: אין
צילום: דרור ברלי
סיפור הדרך
מגיעים על כביש 669 המחבר בין מחלף בית השיטה שעל כביש 71 לצומת שלוחות שעל כביש 90, מדרום לבית־שאן. בצומת מעלה־גלבוע פונים לכביש 6666, ולתחנת "סונול בית־אלפא".
איפוס ספידומטר. זו נקודת ההתחלה.
1. 0.0 ק"מ. בתחנת סונול בית־אלפא על כביש 6666.
איפוס ספידומטר. נוסעים על כביש 6666 לכיוון דרום־מערב.
2. 0.2 ק"מ. פונים ימינה לשביל מסומן בירוק, בין מטעי זיתים מימין למטעי צברים צעירים משמאל. השביל מקיף את מתחם מחצבת בית־אלפא
3. 0.7 ק"מ. צומת. פונים בשביל הימני לכיוון בתי בית־אלפא שממולנו. מיד פיצול, כאן פונים לשביל השמאלי עם הסימון הירוק. השביל מתעקל שמאלה
4. 0.9 ק"מ. צומת T. שמאלה עם השביל הירוק לכיוון המחצבה
צילום: דרור ברלי
5. 1.2 ק"מ – 0.0 ק"מ. מול שער המחצבה.
איפוס ספידומטר. פונים ימינה, על השביל הירוק. מתחילה עלייה ארוכה ותלולה, בחלקה עם דרדרת וטרשים. שלבו למצב LOW בתיבת ההעברה לצורך טיפוס קל ורגוע בלי לאמץ את הרכב
6. 0.1 ק"מ. פיצול. מימין – אנדרטה ומצפור לזכר מוסה גולדנברג. אנחנו פונים בשביל השמאלי, בעלייה
7. 1.0 ק"מ. שביל מימין שיורד לקיבוצים הצמודים בית־אלפא וחפציבה. אנחנו ממשיכים בעליה על השביל הראשי, המסומן בירוק
8. 1.9 ק"מ. פונים ימינה לפי השילוט "גלעד"
9. 2.0 ק"מ. ליד הגלעד לחללי חפציבה. תצפית יפה ראשונה על עמק חרוד המרהיב. לאחר הביקור במקום ממשיכים ומתחברים לשביל הירוק וממשיכים בעליה
10. 2.2 ק"מ. פיצול – כרצונכם, השבילים יתחברו שוב בהמשך, בנק' מס' 12. אנחנו בחרנו בשביל השמאלי, בעלייה
צילום: דרור ברלי
11. 2.6 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת ירוק־שחור־כחול.
איפוס ספידומטר. השבי להשמאלי השחור מטפס במעלה ברקן המפותל לכיוון "דרך נוף הגלבוע". אנחנו פונים ימינה בשביל המסומן בכחול
12. 0.3 ק"מ. מי שבחר בשביל הימני בנקודה מס' 10, מתחבר כאן מימין לשביל הכחול
13. 1.3 ק"מ. צומת T. פונים ימינה בעלייה על השביל הכחול. כאן גם מתחיל קטע משובש וסלעי – סעו לאט ובזהירות על צמיגי חתך נמוך עדינים
14. 2.5 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת. חניון העמק הנעלם.
איפוס ספידומטר. משמאל שביל מסומן בשחור – פונים שמאלה
15. 0.4 ק"מ. צומת T. פונים ימינה, לפי השילוט "כביש יזרעאל"
16. 1.5 ק"מ. צומת. פונים ימינה על השביל השחור למצפור ויניה כהן
מצפור ויניה כהן. מצפה יפה עם חניית נכים. במקום שולחנות, ספסלים, צל, תצפית נוף לכיון כתף שאול, תל יוסף, כפר יחזקאל וגבעת המורה. קרוי על שמו של ראובן "ויניה" כהן (14.3.1900 – 9.2.1972), מהאידיאולוגים הבולטים בקיבוץ עין חרוד. רעייתו ליליה בסביץ־כהן, היתה ממנהיגות תנועת הפועלות, חברת מערכת העיתון "דבר הפועלת".
17. 1.7 ק"מ. פיצול. מרפסת תצפית עם ספסל עץ, מקום קסום שאסור להחמיץ. הנוף הנשקף לעמק חרוד וכתף שאול פשוט מרהיב
צילום: דרור ברלי
18. 2.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. פיצול.
איפוס ספידומטר. ימינה בירידה
19. 0.3 ק"מ. צומת T. בסוף הירידה פונים שמאלה
20. 0.8 ק"מ. פיצול. פונים בשביל הימני בירידה
21. 1.0 ק"מ. מצטרפים לשביל הכחול הראשי, מול כתף שאול
22. 1.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. על הכביש המקשר בין דרך נוף הגלבוע לחניון הר שאול.
איפוס ספידומטר. חוצים את הכביש וממשיכים ישר דרך מנע בקר לשביל שמכאן מסומן בירוק
23. 0.1 ק"מ. צומת ירוק־שחור. פונים ימינה לשביל הירוק, הכבוש היטב, בירידה
24. 1.7 ק"מ. צומת T, בסוף הירידה. פונים ימינה לכיוון אנדרטת השבעה שעל גבעת יהונתן
25. 1.9 ק"מ – 0.0 ק"מ. בחניון האנדרטה.
איפוס ספידומטר. בסיום הביקור ממשיכים על השביל השחור
צילום: דרור ברלי
אנדרטת השבעה. "קרב נוריס" התחולל ב־19 למרץ 1948 על הר הגלבוע ליד הכפר הערבי נוריס, בין כוחות ערביים מהכפרים הסמוכים ובין יחידת חי"ש (חיל שדה) מקיבוצי עמק חרוד. בקרב נהרגו 7 מבני הקיבוצים. בתחילת המלחמה השתלטו אנשי הכנופיות על כפרי הגלבוע והטרידו בירי את הישובים היהודיים בעמק חרוד. הכביש הראשי היה חשוף לאש עד שנסיעה מגבע למרחביה היתה אפשרית רק ברכב משוריין. הכפרים זרעין, מזאר ונוריס הפכו לבסיסי ההתקפות של הערבים ובמיוחד סבלו עובדי מחצבת עין חרוד וקבוצת "זרעים" ליד מעין־חרוד, לימים מייסדי קיבוץ דברת.
ב־18 למרץ הותקפו שוב המחצבה וקבוצת "זרעים" והוחלט לצאת לראשונה לפעולה התקפית. הכוחות קובצו מקיבוצי הסביבה והתוכנית היתה להציב מארב לילי לכוחות הערבים. ב־19 למרץ בשעה 03:30 הוצב המארב בין המחצבה לבין הכפר נוריס הסמוך. כאשר יצאו שומרי המחצבה לבדוק את הסביבה, נפתחה עליהם אש מהכפר. המארב ש היה מורכב מאנשי מחלקת בית־השיטה השיב באש ובחיפוי זה נסוגו השומרים בחזרה למחצבה. הערבים עלו במספרם על לוחמי המחלקה והחלו לאגף אותם. תגבורת הגיעה מעין חרוד ותפסה את גבעת יהונתן הסמוכה ומשם חיפתה על המחלקה הראשונה, אך גם היא הותקפה ונאלצה לסגת והקרב הופסק רק בהתערבות כוח בריטי שהוזעק מבית שאן.
שבעה לוחמים בני הקיבוצים נפלו בקרב, חמש גופות נשארו בשטח ונלקחו לג'נין. לפנות ערב הוחזרו הגופות על־ידי הבריטים כשסימני התעללות קשה ניכרים בהן. בסוף מאי 1948 כבש צה"ל את נוריס וזרעין ושם קץ לירי על יישובי עמק חרוד. קרב נוריס גרם הלם קשה ביישובי העמק – בהתמודדות הראשונה עם הערבים הייתה יד הערבים על העליונה, רבים ראו בקרב כישלון וברוב הספרים על מלחמת העצמאות הוא הוצנע. האנדרטה לשבעת הנופלים הוקמה בשנת 1951 על־ידי הפסל משה ציפר, בצורת גל אבנים על גבעת יהונתן.
צילום: דרור ברלי
26. 0.5 ק"מ. חציית הכביש המוביל למחצבת עין חרוד. ממשיכים ישר
27. 1.1 ק"מ.
חשוב מאוד!!! שביל מימין – פונים ימינה בירידה. לא לפספס את הפנייה החשובה הזו! אחרת תתברברו בסבך השבילים
28. 1.2 ק"מ. מעין צומת שבילים. כאן פונים בשביל הימני. מולנו על הגבעה – סככת מתבן עם חבילות חציר
29. 2.3 ק"מ. נוסעים על השביל מערבה. מימין ולמטה – מושב גדעונה
30. 4.4 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר בירידה על השביל השחור
31. 4.8 ק"מ. צומת T. פונים ימינה על השביל השחור בירידה מתונה
32. 5.2 ק"מ. צומת T. ימינה בירידה, לכיוון הכביש
33. 5.4 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת T.
איפוס ספידומטר. פונים שמאלה, דרך מנע בקר ומגיעים לצומת T נוספת וכאן פונים ימינה. עוזבים את סימון השבילים השחור ונוסעים צפונה על שביל "לבן" (לא מסומן בצבע) במקביל לכביש 675
צילום: דרור ברלי
34. 0.1 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי
35. 1.3 ק"מ. חוצים מתחת לגשר של כביש 675
36. 1.9 ק"מ. צומת. פונים שמאלה לאורך נחל נבות, לכיוון עין יזרעאל
37. 2.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. ברחבת החניה של עין יזרעאל.
איפוס ספידומטר. בסיום הביקור, פונים ימינה ונוסעים ישר. הכיוון – צפון־מערב
עין יזרעאל. פינת חמד מוצלת עם בריכה ושולחנות פיקניק מתחת לאקליפטוסים. זהו מעיין תת־קרקעי הנמצא בין צומת נבות וצומת יזרעאל. מיקומו ליד מיקומה המשוער של העיר המקראית יזרעאל, ליד השלוחה המערבית של הגלבוע. בערבית נקרא "עין אל־מיתה" שיפרושו המעיין המת. המקום מוזכר גם בתנ"ך.
עין יזרעאל הוא מעיין נקבה בו המים נובעים בחדר תת־קרקעי בעל שני פתחים עיליים שדרך אחד מהם ניתן לרדת לנקבה אל המים ולעלות בחזרה. המים יוצאים מהמעיין בתעלת אבן לבריכה קרובה ובה שרידי מבנה משאבה ותעלות מים. הקרן הקיימת לישראל הכשירה את המקום כאתר נופש וטיולים ונסללו אליו דרכי עפר. המים זורמים מהבריכה אל נחל נבות וממנו לנחל חרוד. בשנים האחרונות יבש המעיין כמעט כליל והחל מ־2009 מוזרמים אליו מים מקידוח של "מקורות". הקידוח שנמצא ליד צומת נבות כבר לא משמש למי שתייה מכיוון שמימיו מלוחים ומשנת 2009 מוזרמים מימיו לעין יזרעאל והבריכה חזרה לפעילות. הבריכה רדודה ומאפשרת רחצה/שכשוך גם לילדים קטנים (תחת השגחה). בשבתות וחגים הוא עמוס מאוד אבל גם באמצע השבוע לא תהיו כאן בבדידות מזהרת... לעתים חלק המבקרים לא בדיוק שומרים על הניקיון וחבל.
צילום: דרור ברלי
38. 0.2 ק"מ. פונים ימינה בכיוון צפון־מזרח, לאורך ערוץ נחל חרוד
39. 0.4 ק"מ. פיצול, ליד "שטוצר" (צינור מים) בצבע כחול. פונים שמאלה
40. 1.8 ק"מ. שביל מקביל על שפתו הנגדית של הנחל מצטרף מימין, שילוט "מתקן לתפיסת שיטפונות". ממשיכים ישר לפי השילוט "עפולה הצעירה"
41. 2.7 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר לאורך שדרת האקליפטוסים
42. 3.8 ק"מ. צומת. פונים בשביל הימני וחוצים את נחל חרוד במעבר אירי
43. 6.6 ק"מ. אפשר לברוך שמאלה לעפולה כבר כאן
44. 6.9 ק"מ. מגיעים לכביש. סמוך לאחת הכיכרות שעל כביש הטבעת ההיקפי באזור התעשיה של עפולה, מול תחנת "דלק". סוף מסלול.
צילום: דרור ברלי
