עד 60,000 שקלים - זה, בדרך כלל, הסכום שיש במזומן למשק בית, לקניית רכב. בישראל של 2024, סכום כזה מהווה כשליש ממחיר של משפחתית קומפקטית חדשה – כן, משפחתית קומפקטית 'רגילה' עולה כיום סביב 160,000 שקלים, כשהדגמים היותר-נמכרים עולים סביב 170,000 שקלים, כמו טויוטה קורולה או יונדאי אלנטרה ההיברידיות.
השאלה היא, אם כן, מה האפשרויות העומדות בפני מי שמבקשים לקנות רכב רק עם הכסף המזומן. אין ספק כי תקציב מצומצם מכתיב מראש שנתון קדום יחסית, המשפיע על רמת הבטיחות כמו-גם על רמת הבלאי – ובכל זאת, שמנו לנו למטרה לאתר את הדגמים שמשלבים בצורה טובה גם מרחב פנים, גם בטיחות, גם רמת עמידות ואמינות, תוך שמירה על עלויות תחזוקה סבירות.
צילום: עזרא רפאל
על הסקירה
מחירי הדגמים בסקירה מבוססים על אלו של מחירון לוי יצחק וזאת מסיבה יחידה: זה המחירון הקובע לצרכי ביטוח. בפועל, מחירי כלי הרכב עשויים להיות שונים – גבוהים יותר בגלל הערכת-יתר, נמוכים בגלל פעילות השוק בכלל, דגמים חדשים בפרט. ההמלצה שלנו היא לשלם עד 5-10% מעל למחיר הנקוב כל עוד הרכב שמור, והוא מתוחזק כראוי - שילוב נדיר במחוזותינו. ולפרטים: ללא כל פגמים משמעותיים, ממש קצת חסרי חשיבות; ממוצע הנסועה בישראל לרכב עם מנוע בנזין בבעלות פרטית הוא 15,000 ק"מ; הרכב טופל לפי הוראות היצרן במוסך מורשה ויש היסטוריית טיפול מסודרת שלו.
עוד כדאי לציין כי לכל הדגמים בסקירה, אלו עם מנועי בנזין, מערכת הזרקה ישירה. במנועים כאלו, הטמפרטורה בתאי השריפה גבוהה יותר בהשוואה למכוניות עם מערכת הזרקת דלק 'רגילה' (הזרקת סעפת, MPI), מה שגורם לבלאי מוגבר (מאמץ) למכלולים בסביבה (ראש המנוע, חללי הבוכנות) עד כדי הכנעתם עקב החום. החולשות האלה מובאות לידי ביטוי ביתר שאת בכלי רכב בהם לא הוחלף שמן בזמן, בהתאם לתקן הספציפי שקבע היצרן (תקן API, תת-תקן SP או SN למשל).
בנוסף, מנועי בנזין עם הזרקה ישירה סובלים מהצטברות פיח בראש המנוע ועל גבי השסתומים (כתוצאה משאריות דלק שלא נשרף טוב, כמו-גם שמן באיכות נמוכה שהתאדה כתוצאה מהחום הרב) וכן מדילול שמן (כתוצאה מחדירת ריסוס דלק לדפנות הצילינדרים) כך ששימון לקוי משמעותו צרות רבות למנועים כאלו.
צילום: עזרא רפאל
קיה ספורטאז'
שנתון: 2016.
גרסאות רלוונטיות: 1.6 ליטר או 2.0 ליטר, רמת גימור 'אורבן'.
מחיר (לפי מחירון לוי יצחק): גרסת 1.6 ליטר, מ-60,000 שקלים; גרסת 2.0 ליטר, מ-68,000 שקלים; בשתי הגרסאות תיבה אוטומטית 'רגילה' (פלנטרית) עם 6 הילוכים.
מערכות בטיחות מתקדמות: בלימת חירום אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב עם תיקון, עמעום אורות אוטומטי.
אמינות ועמידות: למרות המוצא המזרח-אסיאתי, ספורטאז' אינו אמין ועמיד כמו שחושבים, גם לא בגרסאות הפשוטות-מכנית. בשנים האחרונות סובלים המנועים (כמו-גם מכלולים היקפיים שלהם) של יונדאי-
קיה מאיכות ייצור נמוכה יחסית, עם שרשראות תזמון וממירים קטליטיים שמגיעים לסוף דרכם הרבה לפני הזמן המקובל. העובדה שמנועים אלו - כמו מנועים מודרניים אחרים - מצוידים במערכת הזרקת דלק ישירה, בה תאי השריפה נמצאים בטמפרטורה גבוהה יותר בהשוואה למכוניות עם מערכת הזרקת דלק 'רגילה' (הזרקת סעפת, MPI), גורמים לראש המנוע ולחללי הבוכנות להתפתל יותר מהרגיל עקב החום.
צילום: עזרא רפאל
עוד כדאי לשים לב לסדקים בסיפון המחוונים ('דשבורד'), כאשר היבואן מתיר החלפה של הסיפון כולו במחיר מוזל (כ-2500 שקלים). כדאי גם להתייחס ליחידות התאורה הקדמיות, שהופכות להיות עכורות עם הזמן; ההחלפה לרוב מתבצעת ללא תשלום במסגרת 'קריאת שירות'.
דגשים נוספים: בבסיסו,
קיה ספורטאז' הוא רכב משפחתי מוצלח, הודות למרחב הפנים הגדול ורמת הבטיחות הגבוהה. נקודת החולשה שלו נוגעות בעיקר לנוחות ולאיכות הנסיעה, לביצועים העצלים (בגרסאות 1.6 ליטר ו-2.0 ליטר, שההבדל ביניהן אינו גדול) ולצריכת הדלק הגבוהה (סביב 9 ק"מ לליטר).
מגרסת טורבו-בנזין כדאי להימנע עקב רגישויות יתר (גם במנוע, גם בתיבת ההילוכים הדו-מצמדית בעלת העמידות הנמוכה) ומומלץ להסתפק ברמות הגימור הנמוכות, ללא גג השמש החשמלי הגדול - פריט אהוב, אך יקר ומורכב לתיקון במקרה של תקלה.
צילום: עזרא רפאל
רנו גרנד קופה
שנתון: סדאן – 2017; סטיישן – סוף 2018.
גרסאות רלוונטיות: טורבו-דיזל 1.5 ליטר, סדאן, רמת גימור 'זן' בסיסית או 'אינטנס' גבוהה; גרסת סטיישן הוצעה ברמת גימור 'לייף' בסיסית או 'זן' מאובזרת יותר.
מחיר (לפי מחירון לוי יצחק): סדאן – כ-58,000 שקלים ל'זן', 59,000 שקלים ל'אינטנס'; סטיישן - מ-68,000 שקלים.
מערכות בטיחות מתקדמות: אין (נוספו בהדרגה במהלך 2019).
אמינות ועמידות: גרסת טורבו-דיזל 1.5 ליטר עם תיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים אמינה בהרבה מכפי שמקובל לחשוב. המנוע עצמו חזק מבחינה פיזית וכמעט ולא סובל מנקודות חולשה - למעט מסנן חלקיקים (DPF), מכלול שמחייב תשומת לב בכל רכב עם מנוע דיזל ב-15 השנים האחרונות.
צילום: עזרא רפאל
הבעיה העיקרית של המנוע קשורה בהוראות היצרן - מרווח הטיפולים שפורסם (ומתוכנת גם בלוח המחוונים) קובע טיפול בכל שנה או 30,000 ק"מ (המוקדם ביניהם), דבר בעייתי בהתחשב בעובדה ששמן מנוע (במיוחד במנועי דיזל) אינו מחזיק יותר מ-15,000 ק"מ, בוודאי אצל מי שאינו מקפיד על שימוש בשמן לפי התקן הנדרש (תקן API). עוד כדאי לקחת בחשבון: החלפה דו-שנתית של מסנן הסולר, החלפה של רצועת תזמון בכל 5 שנים/120,000 ק"מ (המוקדם ביניהם) ביחד עם משאבת המים (לא זול, אבל משתלם לאורך זמן).
כדאי לקחת בחשבון שמאמצע 2019 הוצע מנוע דיזל שונה, הכולל הספק משופר (116 כ"ס) ומערכת הזרקת אוריאה (SCR) לצמצום פליטת גז Nox. מגרסה זאת כדאי להימנע בשל רמת העמידות הנמוכה של מערכת האוריאה, הנחשבת בעייתית בכל רכב בה היא מותקנת, מכיוון שבדגמי
רנו (וגם פיג'ו-סיטרואן) המערכת סובלת מתכנון בעייתי (יחידת הבקרה ממוקמת בסמוך למכל כיחידה אחת, כך שתמיסת האוריאה עלולה לחדור ליחידת הבקרה ולחייב החלפה של המערכת כולה).
צילום: עזרא רפאל
לתיבה הדו-מצמדית עם 6 הילוכים (בדיזל) מצמדים יבשים והיא מצוידת בגלגל תנופה מסה-כפולה (יעיל, אך בעל בלאי) בעוד שבתיבה הדו-מצמדית עם 7 הילוכים (בגרסאות בנזין, בדיזל עם 116 כ"ס) המצמדים רטובים. התיבות עצמן עמידות ואמינות – אין תיעוד לתקלות מיוחדות – אולם התיבה עם 6 הילוכים תחייב החלפה של המצמדים עם הזמן (לרוב סביב 150,000-200,000 ק"מ) ביחד עם גלגל התנופה כפול המסה בעלות של כ-17,000 שקלים.
מנוע הטורבו-בנזין 1.2 ליטר איננו מומלץ בשל כשל בתכנון המנוע הגורם לצריכת שמן מוגברת וסיכון גדול מדי לכשל מוחלט פתאומי של המנוע.
פרט לכך, תקלות 'רוחביות' בגרנד קופה נוגעות לאיכות הייצור הלא-גבוהה: החל בדיפונים ובריפודים (שברים, קילופים) וכלה ביחידות בקרה - בהן תקלות במערכת בלם החנייה החשמלי, מערכת המולטימדיה ואפילו ביחידת הבקרה של החלונות.
דגשים: היתרונות הבולטים של
גרנד קופה הם מרחב פנים נדיב יחסית (גם לנוסעים, גם למטען), נוחות ואיכות נסיעה טובות ביותר, צריכת דלק נמוכה ביותר בגרסת דיזל.
צילום: עזרא רפאל
ההבדלים באבזור בין רמת הגימור הבסיסית 'זן' ל'אינטנס' גדולים - וכל זמן שהתוספות האלו עדיין עובדות (כמו פתיחה חשמלית לדלת תא המטען, למשל) כדאי לשלם את ההפרש (הלא גדול). גרסת סטיישן נמכרת במחירים זולים יחסית בשל חוסר האהדה לתצורת המרכב הנהדרת הזאת, כך שבפועל אפשר למצוא כאלו שמורות – אם כי לרוב אחרי שירות בצי רכב - במחיר של כ-50,000 שקלים.
החיסרון הבולט הוא הקושי למצוא מכונית מתוחזקת עם רמת בלאי נמוכה – גרנד קופה עם מנוע דיזל משרתת בדרך כלל אנשים שנוסעים הרבה, ויחד עם מרווח הטיפולים הבעייתי נוצר קושי באיתור כלי רכב ראויים.
חיסרון בולט נוסף הוא בהיעדר מערכות בטיחות מתקדמות – מערכות שנוספו בישראל רק במהלך 2019 (בהתחלה במנוע טורבו-בנזין 1.3 ליטר, באמצע השנה בדיזל 1.5 ליטר עם 116 כ"ס, בסוף השנה גם בסטיישן/דיזל), ובגרסת הדיזל הן צמודות למנוע היותר-מתקדם והפחות מומלץ. גרסת בנזין 1.3 ליטר, אגב, כן מומלצת, אך כיום חורגת מהתקציב וממילא קיימת בכמות מוגבלת בשוק (שווקה בין 2019 ל-2020).
צילום: עזרא רפאל
סקודה אוקטביה
שנתון: 2017 ואילך (דגם מחודש).
גרסאות רלוונטיות/מומלצות: 1.4 ליטר, 'אמבישן' או 'סטייל'.
מחיר (לפי מחירון לוי יצחק): 1.0 ליטר – 'אמבישן' מ-61,000 שקלים; 'סטייל' מ-66,000 שקלים; 1.4 ליטר – 'אמבישן', מ-58,000 שקלים, 'סטייל' מ-61,000 שקלים (אין הבדלי מחירים בין לפני מתיחת הפנים או אחריה).
מערכות בטיחות מתקדמות: רק בדגם המחודש, מאמצע 2017 – בלימת חירום אוטונומית ומערכת להתרעה על סטייה מנתיב ותיקון; ברמת הגימור הגבוהה, 'אקסקלוסיב', גם מערכת לניטור עצמים בשטחים 'מתים'. מ-2018 בקרת שיוט אדפטיבית במפרט התקני.
צילום: עזרא רפאל
אמינות ועמידות: בשונה מכפי חושבים,
אוקטביה היא מכונית אמינה ועמידה – במיוחד בדגמים שאחרי 2017, אז הותקנה תיבת הילוכים עם תכנון פנימי משופר. המנועים עצמם – בעיקר 1.2 ליטר (105-110 כ"ס) ו-1.4 ליטר (150 כ"ס) – אמינים ועמידים מאוד, כמעט ללא מגרעות בולטות. המגרעות העיקריות הן בבלאי מהיר יחסית של תושבת המנוע העליונה, משאבת מים בעלת אורך חיים קצר יחסית (אם כי היא מופרדת ממערכת התזמון, וקל מאוד להחליף אותה). רצועת תזמון נדרשת להחלפה בכל 5 שנים/120,000 ק"מ. כמו בקיה, גם כאן מערכת הזרקה ישירה הסובלת מאותן מגרעות, אם-כי איכות הייצור גבוהה יותר כאן, כך שישנם הרבה פחות מקרים של נזקי מנוע.
מנועים אחרים שקיימים בשוק – 1.0 ליטר (רק בדגם המחודש, מ-2017; החליף את מנוע 1.2 ליטר), 1.5 ליטר (מאמצע 2018), 1.8 ליטר (עד 2017) ו-2.0 ליטר (מ-2018) – מומלצים פחות. גרסת 1.0 ליטר סובלת מבלאי יחסית גבוה המוביל לתחזוקה יקרה יחסית וזאת כתוצאה ממבנה המנוע (3 צילינדרים) הגורם לרעידות רבות וכתוצאה מכך לבלאי בגלגל התנופה ותושבות המנוע (להם השפעה על אורך חיי המצמדים); המנוע עצמו אמין ועמיד. גרסאות 1.8 ליטר ו-2.0 ליטר (שתיהן פיתוח של אודי) מנפקות ביצועים מצוינים ונעזרות בטכנולוגיה מתקדמת למדי (כולל שסתומים קלים במיוחד, מערכת הזרקה כפולה להסרת פיח מהשסתומים) אך המנועים האלה בנויים בצפיפות רבה, ואיכות החומרים נמוכה יחסית.
צילום: עזרא רפאל
גרסת 1.5 ליטר לא סובלת מבעיות מיוחדות, למעט אותו בלאי בצינור המוביל למערכת מחזור אדי הדלק (רק במנוע ששמו DPC). עם זאת, החלפת רצועת תזמון מורכבת יחסית, מה שמגביל את היכולת לבצע את התהליך הזה מחוץ למרכזי השירות המורשים.
יחידת הבקרה של תיבת ההילוכים ('מוח גיר', מכטרוניקס) מתבלה אחרי 7-8 שנות שימוש ועלות החלפתה יקרה (כ-5000 שקלים). גם מצמדים (כ-5000) וגלגל תנופה מסה-כפולה (כ-5000) מתבלים, אבל פחות מכפי שמקובל לחשוב.
צילום: עזרא רפאל
דגשים: אוקטביה ידועה בעיקר בגלל פוטנציאל השימושיות הגבוה, כולל תא המטען הגדול שלה - גם בגרסת המרכב ה'רגיל', ליפטבק – המשתלב עם שפע גרסאות מנוע לביצועים ביצועים טובים ולצריכת דלק נמוכה יחסית.
עם זאת, אוקטביה סובלת מאיכות ונוחות נסיעה ירודות ביותר בדגמים שיוצרו עד 2017. לאחר מכן נרשם שיפור משמעותי, אם-כי המתלים הפכו רכים בצורה קצת מוגזמת). בנוסף, מרחב הפנים פחות גדול מכפי שחושבים, ובכל מקרה מדובר בשני נוסעים, גם בשל רחב ספסל אחורי צר יחסית ותעלת הינע גבוהה יחסית. כמו כן, מערכות בטיחות מתקדמות נוספו רק מ-2017, כך שכדאי להתמקד באוקטביה מהשנים האלו, ולזכור כי עלויות התחזוקה, בעיקר בהקשר של תיבת ההילוכים, אינן זולות.
צילום: עזרא רפאל
מאזדה 6
שנתון: 2016-2017.
גרסאות רלוונטיות: 2.0 ליטר, 'לקשרי' (בסיסית); סדאן או סטיישן.
מחיר (לפי מחירון לוי יצחק): מ-46,000 שקלים (גם סדאן, גם סטיישן; 2.0 ליטר, ׳לקשרי’, 2016)
מערכות בטיחות מתקדמות: בלימת חירום אוטונומית; בגרסת סטיישן, מ-2017, גם בלימת חירום. אוטונומית בנסיעה לאחור.
אמינות ועמידות: רמת האמינות של
מאזדה 6 נחשבת גבוהה, עם הדגשים שהוזכרו בהתחלה בכל הקשור למערכת ההזרקה הישירה - גם אם במהלך השנים עלה כי מנוע ה-2.0 ליטר (הקיים גם בדגמים אחרים של
מאזדה) עמיד ו'סלחן' יחסית לתחזוקה לא מאוד מוקפדת; ובכל זאת, יש לחפש רכב שהקפידו בתחזוקתו. כן כדאי לקחת בחשבון שמותחן רצועת המנוע (המשרתת את האלטרנטור, למשל) מתבלה מהר יחסית וכך-גם בולמי הזעזועים האחוריים; בשני אלה השמן פורץ מהמכלולים וניתן לזהות זאת על גביהם. עוד יצוינו מספר מקרים של תיבות הילוכים פגומות, אם-כי מדובר במקרים נדירים יחסית של כשל ביחידת הבקרה ('מוח') של תיבת ההילוכים.
צילום: עזרא רפאל
בכל הקשור לפנים הרכב, יצוין כי איכות החומרים וההרכבה בדגמי השנים הראשונות (עד החידוש הראשון של הדגם, שהגיע לישראל באמצע 2015) אינה מרשימה, עם שפע צקצוקים ומשטחי דיפון מתקלפים. לדגמים המחודשים איכות עדיפה בהרבה ומערכת מולטימדיה מסוג שונה (ונוח) אך המסך המרכזי סובל מעמידות נמוכה לחום הישראלי והוא עלול לפתח צהיבות ואף סדקים; חלק גדול מהמסכים הוחלפו במסגרת אחריות מורחבת (בת 6 שנים). יצוין כי במערכת המולטימדיה של הדגם המחודש ישנה הכנה מקורית לממשקי צימוד קארפליי/אנדרואיד אוטו, כך שניתן להתקין כאלו גם היום במרכזי השירות של מאזדה בעלות של כ-1600 שקלים.
דגשים: בהרבה מובנים, 6 היא המשפחתית המאוזנת מכולן, בזכות היותה מרווחת, אמינה ועמידה יחסית ואפילו אחת הזולות. מצד שני, היא לא באמת מתעלה על אף אחת מהמכוניות בסקירה כאן – לא בנוחות או בעידון, לא בביצועים או בצריכת הדלק (אם כי באופן יחסית לנפח המנוע, 6 דווקא חסכונית יחסית) ואפילו לא במרחב הפנים - למרות שהיא גדולה באופן משמעותי מהדגמים האחרים; תוצר לוואי של המופע המרשים מבחוץ, עם חרטום ארוך שבא על חשבון מרחב הפנים. ליושבים מאחור, אגב, יש פתחי מיזוג (כמו בשאר המכוניות בסקירה) אבל גם תעלת הינע גבוהה שמפריעה לנוסע במרכז.
צילום: עזרא רפאל
6 מוצעת גם עם מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר - הכולל, עוד מ-2013, מערך 'היברידי מתון' (i-Eloop) במתח של עד 25 וולט (כיום מערכות כאלו פועלות במתח של עד 48 וולט). גרסת 2.5 ליטר גם נבדלת מגרסת 2.0 ליטר במפרטי אבזור עשירים יותר, לרבות במערכות הבטיחות – עד אמצע 2015 (עם מנוע בהספק 188 כ"ס) הוצעה 6 עם אפשרות למערכת ניטור עצמים בשטחים 'מתים' (ב'פרמיום פלוס' בלבד) בעוד שמתחילת 2017 (מנוע בהספק 192 כ"ס) הוצעו מערכות להתרעה על סטייה מנתיב (ב'פרמיום') עם תיקון (ב'פרמיום פלוס') ולצידן גם מערכת לעמעום אורות אוטומטית ('מטריקס לד' ב'פרמיום פלוס'). עם זאת, לגרסת 2.5 ליטר פופולריות רבה כך שמחירי השוק (והביטוח) שלה גבוהים יחסית לגרסת 2.0 ליטר הצנועה.
6 נחשבת נפוצה יחסית בשוק, והיא גם מבוקשת – בעיקר בגרסת סדאן, אך הסטיישן הלא-מאוד-נפוצה גם נחשבת למבוקשת יחסית.
צילום: עזרא רפאל
