הימים שבהם פורד שיווקה מכונית לכל פועל הולכים ומתמעטים. למעשה, תהליכים שליליים של האסטרטגיה האיצו בשנתיים האחרונות, ואף התחזקו אשתקד עם הידיעה שאל המונדאו המוצלחת שנקברה ללא יורשת מצטרפות מכוניות לחם וחמאה כמו הפוקוס והפיאסטה, אם כי האחרונה עשויה לשוב כחשמלי על שת"פ עם פולקסווגן (רצפת MEB ייעודית, אותה תחלוק עם פולקסווגן ID.2). 

הפוקוס והפיאסטה, כמו אסקורט, סיירה, שינו את התפישה של הצרכנים כלפי הרכב המשפחתי - הן בצד התקציבי, הן בזכות היכולת. אבל בפורד לא מביעים חרטה ולא מסתכלים אחורה; להפך. לפי תפישתו של המנכ"ל ג'ים פארלי, פורד נכונה למצב את עצמה כמותג בעל ממד "אייקוני" ו"להפסיק לייצר מכוניות משעממות".

כל מי שהתנסה בפוקוס או בפיאסטה, רגילה או ספורטיבית, יכול להפריך דברים אלו, ולכן פארלי אומר שמצד אחר "מעריך מאוד את תרומתן" אך מצד שני סבור שהן "לא החזירו את ההשקעה הכלכלית בסופו של דבר". 

אז מה הלאה? פורד, וזה ניכר גם בפרופיל הדגמים, אכן מפנה את תשומת לבה לחלק העליון של השוק ואל הקדנציה החשמלית. דגמים בתוך משפחת מוסטאנג החשמלית, האקספלורר החשמלי, הקאפרי החשמלי, אפילו פומה חשמלית שעתידה לבוא, מעידים שהחברה האמריקנית רותמת את ההיסטוריה כדי להזכיר לכולם, על גלי הנוסטלגיה כנראה, שהם עדיין פה. גם לבריונות ולערך המוסף של ברונקו יש חשיבות גדולה בצד האמריקני. 

"יש לנו מרכזי מורשת בכל העולם מלאים במכוניות האלה, אבל הם מעולם לא היו חלק בתוך הזרם המרכזי של הצרכנים או התודעה. זה עומד להשתנות. הראפטור למשל, הוא דוגמה טובה לאן אנחנו צריכים ללכת בחטיבת מכוניות הנוסעים. זה רכב שמגיע ממירוצי מדבר במקסיקו - והפכנו את זה למיינסטרים ברחבי העולם", אומר פרלי. 

הייצור של פורד פוקוס אמור להסתיים בנובמבר 2025 במפעל הגרמני בסארלואי. פורד מחויבת לחשמול כל ההיצע כפי שהכריזה, אך כך היו כל המותגים האחרים המעורבים בפיתוח חשמליות עד שהביקושים צללו. לא בטוח, שהפוקוס אמרה את המילה האחרונה.