היא האריכה את קו הגג שלו.
כלומר, עד אז רק "החלק המסחרי" של מכוניות כאלה, במקורן מבוססות פרייבט, הוא שהוגבה לשיפור נפח ההובלה. עם הארכת הגג לפנים נוצר חלל כמו במיניוואן, וזה שיפר את המרחב לנוסעים בכל הרכב, וגם עשה אותו שימושי בהרבה. בקיצור: מבנה של מיניוואן, במסחרית.
מצד שני, סיטרואן (יחד עם פיג'ו הצמודה לה) הייתה ראשונה.
מרחב פעולה
כבר עם הצגת הדגם ובשנים שלאחר מכן, הוצגו גם גרסאות מוטות־נוסעים/שימוש משפחתי. הפתרונות בהתחלה היו פשוטים, כמו דלת אחורית אחת העולה כלפי מעלה, שתי דלתות אחוריות וגימור קצת יותר משתדל. קצת. גרסאות כאלה הוצגו ליד שפת אגם או ים, בפארקים או באחו, מנסות להציג את המסחרית בתור, ובכן, רכב פנאי של ממש. זה היה לפני המבול. רנו, אגב, שהשיקה קנגו שנה מאוחר יותר, הציעה גם גרסת הנעה כפולה.
הדור השני (2008), בעקבות שינויים בתקנות האירופאיות בענייני הובלה, כבר היה גדול בהרבה, הוצע גם בגרסאות גודל שונות. דור זה אפשר למקסם לא רק את כושר ההובלה אלא גם לחזק את מסר השימוש המשפחתי.
הדור השלישי (2018) מביא מכל אלה — ואף יותר. ויש לו ארבע סיבות טובות לעשות את זה.
כיוונים חדשים
וכך, למרות שברלינגו במקורו הוא רכב מסחרי, למרות שאת רישומו בעסק עשה בתחום הזה, למרות שיש לו גרסה סגורה — הוא הושק בגרסת נוסעים, עם לא מעט חידושים. המפגש עם הגרסה המסחרית נפרד ומאוחר בהרבה, ויתקיים ברבע האחרון של השנה.
לסיטרואן של היום ומזה מספר שנים כיוון פעולה ברור ביצירת הדגמים שלה, המוצא ביטוי בשילוב של עיצוב פנים וחוץ ויעילות, משהו כמו "שימושיות מגניבה", והיא משקיעה אנרגיה רבה בהפצת המסר הזה בעולם. בסרטון שליווה את הצגת הדגם, הגיבור היה ברנש אופנתי להפליא, ראש משפחה למופת, המוביל חיי פנאי מרגשים לזוגתו ולצמד ילדיו המקסימים.
אבל לא רק סיטרואן היא שהשתנתה, גם PSA, המציעה כעת מנועים מתקדמים ותיבות עדכניות. בהשקה פגשנו במנוע הדיזל החדש, 1.5 ליטר 130 כ"ס ובתיבה האוטומטית החדשה עם 8 הילוכים. וגם העובדה שחזית ההיצע של הקונצרן מוצעת ברכב כזה מכריזה לא מעט.
וגם טעמו של העולם השתנה. דגם חדש "המתכתב" עם מכונית נוסעים רגילה הוא חסר עניין; כזה המקשר עצמו לזמן פנאי, לרכבי פנאי, ונטען לגביו שהוא מביא מעולם זה, הוא הדבר הנכון להציגו. פיג'ו, אגב, עושה זאת עם הריפטר באופן מודגש יותר (ראו השקה, גיליון זה).
גם הדרישות השתנו. לקראת סוף העשור הנוכחי, ברור שרכב צריך להיות מקושר סלולרית ומתופעל דיגיטלית. חשוב מזה הוא ציודם ההכרחי של דגמים חדשים במערכות בטיחות עדכניות, לא רק מתריעות אלא גם פעילות.
התרשמות, שני סבבים
העיצוב, עיניכם הרואות, אינו מהסוג הנחבא מהעין, מכריז כי זו סיטרואן עכשווית — ועושה זאת בגדול, וביותר ממובן אחד. סביבת הנהג מרשימה לא פחות במופע עדכני ועשיר, וגם מרשימה פחות בגלל משטחים נוקשים מדי, עם יותר מדי DNA מסחרי (פרדון, זה היה חזק ממני).
אבל רוב השאר משובח, החל מהגוונים הנוספים, דרך תנוחת הנהיגה הטובה, שדה הראייה המצוין והיחסים הטובים עם סביבת הנהג. מרחב הפנים מספק ויותר, מיקום הבורר מצוין והתצוגה העילית לתפארת. ויש טענות: המושב רק סביר, ולא מאוד נוח לכיוון, ישנו אותו מסך מגע גדול "מתקדם מדי", עם קצת יותר מדי דברים שצריך לעבור דרכו, אבל גם לזה מתרגלים.
אחר הצהריים, באזור כפרי ושטוח, 50 ק"מ דרומית־מערבית לפריז, פתחנו במנה ראשונה: מנוע בנזין 110 כ"ס, תיבה ידנית 6 הילוכים, צמיגי "16. התוואי כלל הרבה כבישים משניים צרים, כמה רחבים יותר, מעבר בין כפרים וקצת עיירות, כביש מהיר אחד — וכמעט ללא שינויי גובה.
נוחות הנסיעה אכן טובה מאוד, וכושר הטיפול של הברלינגו הזו במפגעי אספלט למיניהם היה מוצלח וראוי, ולאופי הרך והנדרש התווסף כושר נאה של שיכוך פעולת המתלים. הנסיעה שקטה, וההתנהלות הכוללת הייתה נעימה בהחלט.
המנוע הזה מספק כל צורך רגיל, ומציע שיוט נינוח מאוד עם ביצועים מספקים, גם בכביש המהיר, במהירויות כביש 6 ועוד לא מעט. מספקים — אבל לא יותר. במספר קטעי כביש היה ברור שיש לדחות את העקיפה להזדמנות אחרת, כי מחץ של ממש, בייחוד בסל"ד גבוה, לא היה. התיבה הידנית נעימה בתפעול, לא מאוד מדויקת, ודוושת המצמד קפיצית מדי. בנוסף, המעבר בין הילוך שני ושלישי לא היה לינארי כנדרש.
היכולת הדינמית, ככל שאפשר להתרשם בכבישים האלה — צרים, מתפתלים, ומוגבלי ראות — הייתה טובה ונסכה ביטחון רב, גם כאשר המהירות הייתה מעבר למה שמקובל, ונכון, לעשות עם רכב משפחתי ו/או מסחרי. ובשעה שאצל יצרנים רבים המעבר להגה חשמלי לא עשה עימם חסד, בסיטרואן הדברים השתפרו; ההגה החשמלי בברלינגו, וכמו בדגמים אחרים שלה, טוב ממה שהיה פעם.
עם החזרה לעת ערב אפשר היה להתרשם גם מהאגף האחורי של הרכב. הכניסה פנימה נוחה מאוד, גם בגלל דלתות ההזזה הנפתחות ונסגרות בקלות, גם בגלל הגג המוגבה והמרחב הנכבד בפנים. שלושת המושבים נוחים לכשעצמם, הפטנטים רבים אבל הסידור הזה מחייב סוג של פשרה; עבור שלושה אנשים הוא העדיף, עבור שניים בוגרים (וקצת מלאים), לכל אחד יהיה קצת פחות מקום ממה שניתן לקבל בסידור רגיל. גג השמש השקוף ייחודי ותא האחסון העילי מקורי ויעיל מאוד.
תא המטען עשיר אף הוא בסידורים שימושיים, הוא גדול מאוד, שימושי ועשוי היטב. ובעניין זה יצוינו הן המושב הקדמי ביותר אותו ניתן לקפל והן את השמשה האחורית שניתן לפתוח רק אותה. הדלת האחורית כבדה יחסית.
הבוקר היה בסימן דיזל ויחידת ההנעה חדשה; המנוע, 1.5 ליטר עם 130 כ"ס, והתיבה האוטומטית הצמודה, עם 8 הילוכים. הצמיגים כאן הם "17 — ויש לכך משמעות. המנוע עצמו נשמע מבחוץ, כמעט ולא בפנים. המומנט המכובד שיש לו, הסל"ד הנמוך בו הוא מושג והתיבה מרובת ההילוכים, סידרו לגרסה הזו כושר שיוט מצוין עם יכולת טובה בעקיפה; כאן שולי הביטחון גבוהים יותר. גם היכולת הדינמית מעט טובה יותר, עם אחיזה משופרת.
ההפסד הוא בנוחות הנסיעה ובאיכותה. החישוקים המוגדלים משהו עשו אותה לנוקשה יותר והם גם נשמעו יותר על אספלט לא מתקדם. הפערים אינם גדולים, הם קיימים.
בשנה הבאה
סיטרואן ברלינגו החדשה תגיע לישראל לקראת מחצית 2019, מצוידת גם בתיבה האוטומטית ואולי גם עם מנוע הבנזין החזק יותר. ברור כי הגרסה המסחרית, שתוצע כמקובל גם עם מושבים, תהיה המובילה, ומעמדה של הגרסה שהושקה כעת ופונה יותר לשימוש משפחתי ייקבע לפי המחיר והאבזור שיגיע לכאן.
ברלינגו החדשה מציעה שילוב מרשים מאוד של שימושיות במרכב מצוין עם מערכות עדכניות ויכולות משופרות, בייחוד בנוחות הנסיעה ועוטפת את הכל בעיצוב ראוי.
_________________________________
והרי החדשות, והן רבות
בסיס ושינויים. ברלינגו החדש יושב על רצפה המשלבת את PF1 הקודמת כאשר בחלקה הקדמי מותקן חלק מהחדשה, EMP2 — "לטובת ההגה המוגבר חשמלית ולשיפור התמרון". סיטרואן טוענת לכיול מתלים במיטב המסורת מפעם, לנוחות מיטבית.
מנועים, תיבות ועוד קצת. ברלינגו מוצע עם מנוע דיזל חדש, 1.5 ליטר ברמות הספק של 75, 100 ו־130 כ"ס; עם תיבה ידנית 5 הילוכים לראשון, 6 הילוכים לשאר — ותיבה אוטומטית חדשה של 8 הילוכים. בנוסף, מוצע כבר היום מנוע הטורבו־בנזין 1.2 ליטר עם 110 כ"ס ותיבה ידנית 6 הילוכים, ובחצי השני של 2019 יוצע עם הספק של 130 כ"ס ואותה תיבה אוטומטית. לגרסאות האוטומטיות מערכת דימום/התנעה.
ממדים ונפחים. הדגם החדש מוצע בשתי גרסאות מרכב, בשתיהן אופציה לשבעה נוסעים: M עם בסיס גלגלים 278 ס"מ, אורך של 440 ס"מ ונפח הטענה ל־775 ליטר (גדול ב־100 ליטר מאשר בדגם הקודם); XL הארוכה, עם בסיס גלגלים של 297 ס"מ, אורכה 475 ס"מ ונפח ההטענה הוא 1050 ליטר. רוחב הרכב 185 ס"מ וגובהו 181 ס"מ.
עיצוב והופעה. הקווים בהתאם לדגמי סיטרואן של עכשיו, מקקטוס ואילך, ולרכב גם פגושי אוויר, והוא מוצע במספר אפשרויות להתאמה אישית, בחוץ ובפנים.
הקטע השימושי. לא פחות מ־28 תאי אחסון מקדמת הרכב ועד אחוריו, ברצפה, בדלתות ובגג, בנפח כולל של 186 ליטר — כמו תא מטען של מיני. בגרסה שהוצגה, שלושה מושבים נפרדים מאחור, כל אחד ניתן לקיפול הנעשה מלפנים או מאחור, להשטחה מלאה, ובתא המטען שפע אפשרויות לניצול הנפח וכושר ההטענה תודות למשטח מסיבי מתקפל ועוד. ובל נשכח את הגג השקוף הייחודי.
תקשורת ומידע/בידור. לברלינגו מסך מגע "8 השולט כמובן במערכות הרכב, כולל שיקוף סלולרי מלא, ממשקים נדרשים, מערכת ניווט עדכנית ויש לו משטח הטענה אלחוטי.
מערכות בטיחות עדכניות. כנדרש כיום, לברלינגו החדש בקרת שיוט אדפטיבית כולל בלימה, התרעות מרחק וסטייה מנתיב עם תיקון (65־180 קמ"ש), התרעות על עייפות ונהיגה מסוכנת, זיהוי תמרורים והמלצות (גם בסיוע GPS), בקרת יציבות לנגרר, התרעת שטח מת, בקרת מרחק צידית, עמעום אוטומטי, פנסים עוקבי פנייה.
אלה ואף אלה. עוד נוספו תצוגה עילית צבעונית, מצלמת רברס עם מבט עילי, בלם חנייה חשמלי, עזר לזינוק בעלייה ובקרת נסיעה במורד, מפתח חכם, מערכת עזר לחנייה.
