מתיחת הפנים של פורד אדג' דור שני הוצגה עוד בתחילת 2018 בארה"ב, ורק לאחרונה הושקה בישראל. היא מצוידת יותר והמחירים ירדו בשיעור של עד 20 אלף שקל.
כבר ברמת הבסיס (SEL פלוס שעולה 255 אלף שקל) תמצאו תאורת לד, חלון גג, דלת אחורית חשמלית, מושבים קדמיים חשמליים וכניסה והנעה ללא מפתח. ברמת "טיטניום" יש בנוסף ריפוד עור, כיוון גלגל הגה חשמלי ומערכת שמע מתוצרת B&O. מחירה 275 אלף שקל.
אבל אנחנו קיבלנו כרגיל את רמת הגימור הגבוהה-עוד-יותר, "טיטניום פלוס", שעולה 295 אלף שקל. כאן תמצאו חישוקי "20, מושבים קדמיים מאווררים וחימום לכל המושבים, מערכת עזר לחנייה ומצלמת חנייה גם מלפנים.
נראות ועיצוב
עיקר החידוש בעיצוב ברכב הפנאי הגדול של פורד נמצא בחזית ובאחוריים. העיצוב הכללי של האדג' נותר ללא שינוי (בכל זאת מתיחת פנים), אך הרושם הכללי קצת יותר שרירי, בזכות סבכה חדשה שמוסיפה אישיות. מאחור בולט ביטול קו התאורה הרוחבי בין הפנסים (דווקא כשיצרניות אחרות מאמצות את הכיוון הזה).
גם החישוקים עודכנו, ואלו ברכב ההדגמה "שלנו" בוהקים ומשתלבים היטב עם פסי כרום ייחודיים לרמה זו וגם עם צמד המפלטים מאחור. לסיכום, האדג' נראה גדול אך לא מגושם.
פנים הרכב
פתיחת הדלת מביאה מיד תחושה עשירה מכיוון סביבת הנהג. איכות החומרים הכללית טובה והבחירה בגוון בז' בהיר לריפוד ולחלק מהדיפון מוסיפה תחושה אוורירית. כך גם חלון הגג הענק.
במרכז בולט מסך מולטימדיה נוח יחסית לתפעול. ובכל זאת שמחנו לגלות שניתן לתפעל למשל את בקרת האקלים גם באמצעות מתגים ייעודיים. כמו בעבר, המחוונים מוקרנים בצידי מד המהירות, וזה אומר שניתן להחליף מד סל"ד בנתוני הדרך - אך לא לראות את שניהם במקביל. יש גם תאורת אווירה נעימה. באופן מוזר צליל האיתות נשמע לנו מעט "זול".
ממושב הנהג הרחב התחושה גבוהה ומגודלת ועם שפע אפשרויות הכוונון קל לייצר תנוחת נהיגה הולמת. מאחור האווירה טובה, המרחב מצוין ומשענות המושבים האחוריים ניתנות לכיוון. ניתן גם לקפל אותן בלחיצת כפתור מתא המטען - שלעצמו מציע נפח גדול מאוד של 602 ליטר.
נוחות נסיעה
כשהוא מצויד בחישוקי "20, האדג' מעביר במהירות איטית כמעט כל גירוד וחספוס מהאספלט לישבן. גם פגמי כביש גדולים לא עושים איתו חסד. המצב משתפר ככל שעולה המהירות, אבל גם אז רוב סוגי השיבושים מורגשים מדי.
מנגד, המרכב נותר יציב והתחושה אינה קופצנית. רעשי רוח וכביש נשמעים בעוצמה גבוהה מהרצוי.
התנהגות ובטיחות
פורד אדג' אינו רכב קטן, ועם משקל של כמעט שני טון (1,931 ק"ג) גם לא יזכה בעונה הבאה של "לרדת בגדול". הגודל מורגש היטב בנהיגה, אך תודות לכיול המתלים נוקשה הרכב לא רוכן באופן מוגזם בפניות, יוצר תחושה יציבה במהירות גבוהה ולכך תורם גם היגוי כבד יחסית.
הניהוג עצמו אינו מרשים, כאשר האדג' לא מגיב בחדות להפניית ההגה, ולמרות יכולת טובה לא מספק תחושה דינאמית במיוחד - למרות שפע הכוח שמוביל גם לדרמות תת-היגוי ולוחמת הגה אם תנהגו באגרסיביות מיותרת.
בפניות מהירות, מערכת שבפורד מכנים "Curve Assist" (סיוע עיקול), מסייעת לשמור את הרכב בקו הפנייה. מערכת זו מבוססת על חיישני בקרת היציבות. כושר הבלימה היה מספק, אם כי הבלמים איבדו מעט מחץ תחת עומס.
לאדג' מערך בטיחות היקפי בכל הרמות: בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים ועמעום אורות אוטומטי. ברמות הגבוהות נוספים בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על מרכז הנתיב, וסיוע בהיגוי להתחמקות מתאונה.
מנוע וביצועים
מנוע ה-2.0 ליטר טורבו הוותיק עודכן, הספקו עלה מ-245 ל-248 כ"ס והוא משודך כעת לתיבת שמונה הילוכים. עם נתון האצה של 8.2 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, האדג' יוצא לדרך בקטלוג עם נתונים מבטיחים.
אז כן, ברור שהצמיגים הקדמיים ייללו לעיתים ביציאה נחושה מהמקום. מצד שני, התיבה החדשה (והנעימה בנהיגה רגועה) אצה להעלות הילוך ומשתהה בהורדה. גם תגובת המצערת אינה חדה. זה אומר שהתחושה, למרות הכוח על הנייר, אינה כה נמרצת ל"ממהרים".
בניגוד למנועי טורבו מודרניים, זה של פורד מעדיף סל"ד בינוני (שיא המומנט, 39.7 קג"מ, מושג ב-2,750 סל"ד). הוא גם לא חושש לטפס למעלה. בעומס בינוני אליו הוא נדרש לעיתים, מתפתח צליל נחמד. חבל שאין אפשרות לתפעול ידני של התיבה בירידות ופניות מהירות.
כצפוי מרכב גדול, תצרוכת הדלק לא מבריקה: ביום מבחן מגוון היא עמדה על 8.3 ק"מ לליטר, וביום טיול רגוע ניתן לראות 9.5 ק"מ לליטר.
תמורה
למרות שאינו זול, נראה שפורד אדג' בכל גרסאותיו מביא תמורה מצוינת. גם בגילו הוא נותר רכב מיוחד בנוף המקומי, גדול ומרווח אך עם חמישה מושבים בלבד, מאוד חזק גם אם רחוק מלהיות ספורטיבי. הוא מקנח במראה משכנע ותא נוסעים עשיר, שיוצרים חבילה ותמורה הולמת בכל רמות הגימור.
