מבנזין לחשמל
את G80 כבר פגשנו, ולכן נתמקד כאן בעיקר בהבדלים ובחידושים של הגרסה החשמלית. בשונה מ־GV60, רכב הפנאי החשמלי החדש של ג'נסיס המבוסס על פלטפורמה ייעודית (E-GMP), ל־G80 החשמלית אותה רצפה המשרתת את גרסאות המנוע האחרות של מכונית הסלון הזאת. לזאת, כידוע, ממדים נדיבים ביותר, ובסיס הגלגלים הארוך בולט במיוחד על 301 הס"מ שלו.
ל־G80 גרסה אחת: שני מנועים, הנעה כפולה, 370 כ"ס, 71.3 קג"מ, 4.9 שניות ל־100 קמ"ש. אלה נתונים שגורמים לגרסת הבנזין המקומית המהירה בפני עצמה – 304 כ"ס, 6 שניות – לעמוד בצד ולנסות להבין מה השתבש אצלה.
את כל העסק הזה מזינה סוללה גדולה של 87.2 קוט"ש, ועל אף שבג'נסיס לא פורסם נתון רשמי, ההערכה הקולקטיבית ברשת היא לזו 82.5 קוט"ש נטו זמינים לשימוש. הטווח המרבי המוצהר הוא 520 ק"מ (WLTP), ומערך הסוללות הזה מסוגל, בזכות מתח מערכת של 800 וולט, לטעינה מהירה עד 350 ק"ובנוסף, ל־G80 גג סולרי תקני(!), וזה מאפשר טעינת סוללות שנתית לטווח של כ־1400 ק"מ. הרכב מאפשר לטעון מכשירים חיצוניים (V2G) בתוספת תשלום.
ה־80 המחושמלת מוצעת בישראל ברמת גימור אחת, 'לקשרי', כמעט מקבילה לרמת גימור זו עם מנוע הבנזין והיא עשירה במיוחד: אוורור וחימום מושבים (חשמליים), סגירה רכה לדלתות, תאורת אווירה, מסך מולטימדיה "14.5 ועוד. המחיר עומד על 500,000 שקלים, כ־60,000 שקלים יותר מגרסת הבנזין המקבילה באבזור.
מפגש
תאהבו או לא (אני כן), ג'נסיס G80 היא מכונית בולטת שלא ניתן להתעלם ממנה. הממדים המכובדים בשילוב העיצוב הנקי־כוחני שלה בהחלט מוסיפים לרושם. גרסה זו שונה בשבכה אטומה, חישוקים מעט יותר אלגנטיים, היא נעדרת מפלטים כמובן – ונראית מצוין.
גם סביבת הנהג דומה־עד־זהה לזו של גרסת הבנזין. בג'נסיס הצליחו לייצר שפת ומראה ייחודיים להם ולרוב זה מצוין. אהבנו את הצבע הירוק־אפור־כהה של העור ודמוי העור האקולוגי לרוחב תא הנוסעים.
פחות התחברנו לדיפון העץ העשוי מרהיטים ממוחזרים אך זה ניתן כמובן להתאמה אישית. החומרים לרוב איכותיים, מוקפדים גם כשהיד יורדת למטה אך יש כמה מקומות שפחות הרשימו כמו גימור הפלסטיק הכסוף לפסנתר הכפתורים מעל מערכת המיזוג.
המרחב מצוין מלפנים, מושב הנהג מוצלח ושופע כוונונים והטענה היחידה היא למרווח הראש המצומצם. למעט מסך המולטימדיה הרחב שפינתו הרחוקה ובכן… רחוקה מהנהג. הנדסת האנוש לרוב טובה והעסק קל ונוח לתפעול.
הכניסה לשורה השנייה דורשת להתכופף מעט בגלל קורה C שיורדת מוקדם, אך המרחב שם טוב מאוד, המושבים עצמם נוחים במיוחד ורק מרווח כפות הרגליים מעט מצומצם. מנהרת ההינע כמעט שנעלמה ומוסיפה למרחב ביחס לגרסת הבנזין. יש מאחור וילונות, בקרת אקלים נפרדת ופתחי מיזוג, תאורה עשירה ואפילו משענת יד נוחה ורחבה עם שליטה על מערכת המולטימדיה; להרחיק מילדים.
תא המטען נאלץ להקריב חלק מנפחו לטובת הסוללות. הוא מציע 354 ליטרים של נפח הטענה (70 ל' פחות), וכנראה אף פחות מזה בפועל בגלל מבנה התא והבליטה עבור מארז הסוללות. בקיצור, תא המטען קטן גם במונחי סופרמיני, שלא לדבר על מכונית סלון גדולה שכזו.
עכשיו נוסעים
עם הנתונים שהוזכרו מעלה זה לא יפתיע אף אחד אם אספר כי הביצועים טובים מאוד עד מצוינים בכל מצב, עם כמה הבדלים.
במהירויות נמוכות התאוצה ראויה לכל סופרלטיב שרק אפשר להעלות על הדעת והיא מהסוג המוציא מעיתונאי רכב כל מיני קלישאות על כיווץ איברים, שינוי תפיסת הזמן והמרחב ועוד. הצלחתי להימנע מכך מבלי להימנע מכך, יפה לי. בהמשך הביצועים "סתם" טובים מאוד בכל מצב וללא קשר לשיפוע הכביש אך חסרים את המחץ של התאוצה הראשונית. בכל מקרה, נתון המשקל – 2250 ק"ג, 465 ק"ג(!) יותר מגרסת הבנזין – נראה כמו משהו שכתוב רק על הנייר.
כל זה נכון במצב 'רגיל', ישנו גם מצב 'ספורט' שמחדד את התגובות אך הוא לא מוגזם מדי. מצב 'חיסכון' מגביל את ה־80 למנוע האחורי, לא ישלב את הקדמי גם בלחיצה מלאה על דוושת התאוצה ובמצב זה הביצועים מספקים ויותר ליום־יום. ואם חשבתם שההנעה האחורית מזמנת הנאה, קחו בחשבון שבניתוק הבקרות ה־80 משלבת בחזרה את ההנעה הכפולה, אבל תהיה בטוחים שעם יותר מ־70 קג"מ אין לה בעיה להרחיב את הקו במצבי הנהיגה האחרים.
נוחות הנסיעה טובה מאוד ברוב תנאי הדרך, בין היתר תודות למתלים אדפטיביים. מצב הנוחות, כצפוי, רך מדי ובכביש גלי או במעבר על שיבושים היינו שמחים לריסון נוסף, אך בשיוט הוא נעים ממש. מצב 'ספורט' של המתלים מקשיח אותם ומוסיף לריסון אך לא באופן מוגזם, ולא פעם היה המועדף. רעשי הרוח נוכחים במהירות גבוהה, ורעשי הכביש בולטים מן הרצוי אך לא באופן מוגזם.
היכולת הדינמית טובה, האחיזה גבוהה ובבסיס התנהגות נאותה אולם בתנאים כאלה G80 אינה רהוטה כמו חלק מהמתחרות. אולי ניתן להאשים את תוספת המשקל, אך גם גרסת הבנזין לא זרחה בכביש המפותל.
ההגה בעל משקל טוב במצב 'ספורט', מהיר למדי והכניסה לפנייה נחושה אולם לאורך כל הדרך התחושה היא שמדובר במכונית גדולה וכבדה (היא אכן כזו). לא פעם היא תתקשה להעביר את הכוח הרב לגלגלים ביציאה מפנייה, תרחיב את הקו או תסבסב את הגלגל הפנימי.
לבלמים עוצמה טובה ועמידות ראויה בהתחשב במשקל ובקצב. הבלימה הרגנרטיבית מוצעת במגוון רחב של עוצמות – 4 רמות עוצמה, מצב אוטומטי ומצב נהיגה בדוושה אחת – ומבחינה זו הם מוצלחים ונעימים לשימוש יום־יומי.
טוענים
במהלך ימי המבחן נתון הצריכה הממוצע עמד על 4.6 ק"מ לקוט"ש המשקף טווח של כ־380 ק"מ, לא רע בהתחשב בעומס המבחן וביום החם בו בקטעים הדינמיים הצריכה ירדה לכ־1.4 ק"מ לקוט"ש. שיוט מהיר בכביש 6 הסתכם בנתון דומה (4.5 ק"מ לקוט"ש) אולם שיוט נינוח יותר בקצב התנועה הניב נתון של כ־6 ק"מ לקוט"ש (כמעט 500 ק"מ) ובנהיגה מעורבת ורגועה קיבלנו נתון של כ־5.6 ק"מ לקוט"ש (460 ק"מ).
יופי של סלון
ג'נסיס G80 החשמלית היא מכונית סלון מרשימה מאוד. רשימת החסרונות קצרה וכוללת בעיקר תא מטען צנום, הכניסה למושב האחורי ויכולת דינמית שהיא פחות מהנה מזו שבקו הישר.
השאר טוב עד מצוין: נוחות הנסיעה מוצלחת, העיצוב מרשים בחוץ ובפנים, איכות החומרים גבוהה, הטווח יותר מראוי והביצועים מהממים ממש. תוספת המחיר הנדרשת עבור החשמלית אינה קטנה, אך תמורתה מקבלים הנעה כפולה, אותם ביצועים נהדרים ואת ה"מילה האחרונה".
ביחס למתחרות סלון מחושמלות מחירה נמוך, ובמקרה שלה זה רק בונוס שכן מדובר באחת ממכוניות הסלון המרשימות שבנמצא.
