כיאה למכונית דגל של ב.מ.וו ההשקה נערכה בראנצ'ו מיראז' שבדרום קליפורניה, אחת היוקרתיות בעיירות שמרכיבות את האזור. מצידה האחד רחוב קניות שיכול לבייש את רודיאו דרייב של לוס אנג'לס, ובשני כזה ששם בצל את מונטה קרלו עם אולמות תצוגה של אסטון מרטין, בנטלי, למבורגיני, מקלארן, פרארי, רולס רויס ועוד; המכוניות בחוץ, רק תבואו ותנסו... אנחנו בסביבה טובה, ולא פחות ממאה מגרשי גולף ממקמים אותה בצמרת העולמית בהקשר זה.
נושאת הדגל
זה דור 7 לסדרה 7, שהוצגה ב־1977, ומאז היא מכונית הדגל של ב.מ.וו. בניגוד למקובל במכוניות פאר של מותגי יוקרה אחרים, עיצובה היה שנוי במחלוקת לא פעם, ואחד הביטויים הקיצוניים לכך היה בדור הרביעי שלה (2001), עם העיצוב הקיצוני למראה שיצר כריס בנגל; ככה זה כאשר רוצים להפגין כי הדגם החדש מתקדם במיוחד (והוא אכן היה כזה).
וזה קרה, שוב, בדור הקודם (2015) במתיחת הפנים שנעשתה ב־2019 – אבל מסיבות אחרות. השבכה המאוד בוטה נועדה להעצים את מקדם הכניסה של הדגם הזה ש־45% מהלקוחות שלו הם בסין, ואליהם מצטרפים עוד 20% בארה"ב. אלה, בייחוד הראשונים, רוצים הופעה בולטת, שלא לומר בוטה. אנחנו בכל אופן התרגלנו, ומה שנראה לנו לפני שלוש שנים מוגזם, נראה כיום סביר.
ועכשיו
בכניסה למלון מוצבים סדרה 7 החדשה ו־X7 המחודש , ואלה מדגישים כי שני דגמי הדגל של ב.מ.וו מיישרים קו; ב־2019 הלכה סדרה 7 בעקבות X7 החדש אז, כעת החזית של סדרה 7 מגיעה גם ל־X7 המעודכן.
סדרה 7 החדשה נראית לטעמי טוב מאשר בתמונות ועיצובה מגובש בהרבה מקודמתה. נכון, השבכה עדיין מודגשת וגדולה ויכולה אפילו להיות מוארת, אבל היא תואמת יותר לקווי הרכב שהם כעת ספורטיביים יותר, ובפועל פחות אנכית מקודמתה. ובכלל החזית הרבה יותר מתוחכמת עם פס אור עילי שמשמש את תאורת היום והאיתות, ופנסים ראשיים שמוסתרים מתחתיו.
עיצוב זה יוצר הופעה מכובדת שהיא גם דינמית, בייחוד בגימור M שיש לו סבכה שחורה. המרכיב הספורטיבי בעיצוב מוצא ביטוי מעניין מאחור בדמות יחידות תאורה צרות המזכירות לי את של אלפא 164 ו־166.
אחד ההישגים בעיצוב של סדרה 7 החדשה הוא בכך שזה מסתיר היטב את ממדיה. בסיס הגלגלים הוא 321.5 ס"מ, אורכה 539 ס"מ ורוחבה 195 ס"מ. היא ארוכה מהגרסה הארוכה הקודמת ב־0.5 וב־13 ס"מ, ורחבה מסדרה 7 הפורשת ב־4.8 ס"מ. גרסה קצרה לא תיוצר יותר, וגם זה אחד השינויים המשמעותיים שמביא עמו הדגם החדש; מאז הדור השני (1986-1994) הדגם הוצע עם שני בסיסי גלגלים.
יצירת מופת?
"מדובר במסטרפיס, לא פחות" פותח רוברט קלנברג, סגן נשיא לסדרה 7, "זה מוצר גלובלי שמציע פתרון לכל אזור בעולם. הלקוחות מאוד שונים – אבל כל אחד מהם יקבל את ה־7 במיטבה".
סדרה 7 החדשה מביאה עמה לא מעט חידושים, אבל העיקרי שבהם הוא i7, הגרסה הכל־חשמלית של מכונית הפאר הזו. "אנחנו היחידים שמציגים מכונית פאר קלאסית חשמלית", הם אומרים; לשיטתם, מרצדס EQS אינה מתחרה.
ב.מ.וו לא יצרה רצפה חדשה עבור i7, ורצפת CLAR המשותפת לכל גרסאות הסדרה ממשיכה את קודמתה. עם זאת, לפי אנשיה השינויים כה משמעותיים עד כי מדובר ברצפה חדשה, והסוללות מורכבות בתוכה. ויש לכך ביטוי חיצוני; i7 דומה מאוד לשאר גרסאות סדרה 7, הן בחוץ והן בפנים. השינויים במהות אינם נראים, ואלה כוללים את המנועים והסוללות.
ל־i7 שני מנועים חשמליים – 258 כ"ס ו־37.2 קג"מ לקדמי; 313 כ"ס ו־38.7 קג"מ לאחורי – לתפוקה כוללת של 544 כ"ס ו־75.9 קג"מ; ואם ההספק זהה והמומנט כמעט לזה שמציע מנוע ה־4.4 ליטר V8, הרי זה אינו מקרי. ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש היא 4.7 שניות (זהה ל־X7 M60i שגם לו ביצענו מבחן) וגם המשקל קרוב מאוד (ומסיבות שונות): 2.6-2.72 טון. ל־i7 סוללות של 101.7 קוט"ש והטווח המוצהר הוא 591-625 ק"מ.
אותה גישה של 'כוח הבחירה' – דגם אחד, גרסאות הרבה – מוצאת ביטוי גם בגרסאות המנועים האחרות: בנזין ודיזל, כעת כולן עם מערך היברידי־מתון; גרסאות היברידיות־נטענות בשנה הבאה.
המערך ההיברידי־מתון מבוסס על מנוע חשמלי המייצר 18 כ"ס ומורכב בתיבת ההילוכים החדשה של ZF, שיש לה 8 הילוכים כמקודם.
בגרסאות הבנזין כוללות כעת מנוע מוגדש 3.0 ליטר, 6 צילינדרים בטור, וההנעה אחורית – ל־735i הספק של 286 כ"ס ול־740i הספק של 380 כ"ס; ל־760i מנוע 4.4 ליטר V8 המייצר כאמור 544 כ"ס ו־76.5 קג"מ וההנעה כפולה. בגרסת הדיזל, 740d, מנוע בנפח 3. ליטר, אף הוא במבנה 6 צילינדרים בטור, וההספק 300 כ"ס. הגרסאות הנטענות ישלבו את מנוע הבנזין 3.0 ליטר; ל־750e 490 כ"ס, ל־760e 571 כ"ס.
המפרט הטכני עשיר כנדרש: הנעה כפולה, קפיצי אוויר, מייצבים אקטיביים, היגוי אחורי. "ניסינו ליצור את כל הגרסאות כך שיעניקו אותן תחושות, שהלקוח ירגיש שהוא נוהג באותה סדרה 7", אומרים המהנדסים. אלה מציינים כי אחד החידושים החשובים במכלולי השלדה הוא מהירות תגובה גבוהה בהרבה של מרכיביו. במפרט הבטיחות המצלמות קטנו אך הרזולוציה גדלה ולרכב, עקרונית, יכולת ניהוג אוטונומי ברמה 3.
העולם הפנימי
עיצוב סביבת הנהג פחות הלהיב. ב.מ.וו אמרה שתביא את זה שב־iX לדגמים רבים, אבל במכונית פאר כזו זה כמעט מתריס.
חייבים לפתוח כמובן בצג הקעור והגדול ("14.9) שמחובר למחוונים המוקרנים שעיצוב התצוגה שלהם אינו שגרתי. שליטה במערכות רבות נעשית רק דרכו ובמעבר תפריטים, כך שמה שנעשה בלחיצה אחת נעשה במספר לחיצות. קצת מפתיע שאין בורר חיצוני למצבי ניהוג, אבל יש לחצן לפתיחת תא הכפפות.
למעט מצב 'ספורט', השאר מוצאים ביטוי במופעי אווירה ניו אייג'יים; אלה משפיעים על התאורה, צלילי הרקע, המושב ועוד. תאורת האווירה כוללת גם פס לרוחב כל סביבת הנהג שנראה רעשני. ועוד שינוי קיצוני: פתחי האוורור. ב.מ.וו החליטה להחביאם, הם נמצאים מאחורי אותו פאנל צבעוני, כמעט בלתי נראים, כיוונם אינו פשוט ובייחוד סגירתם באמצעות פס מגע; למה לסבך? איך אלה יתפקדו בחום הישראלי?
אפילו פתיחת הדלת מורכבת. ב.מ.וו בחרה בדלתות חשמליות, ואותן ניתן לפתוח גם עם הסמארטפון. מתוך הרכב ניתן לבחור בין פתיחה ראשונית עם לחצן חשמלי בדלת לבין פתיחה חשמלית מלאה באמצעות לחצן שונה. איכשהו הדלת לא תמיד מנחשת את רצון הנהג, במיוחד במצבי ביניים כאשר התחיל לפתוח והתחרט...
ואם נראה שצגים הפכו לזירת תחרות בין היצרנים – ב.מ.וו מנצחת. ליושבים מאחור יש לא רק צג בכל ידית דלת לשליטה בבקרת האקלים ובמושב העשיר מאוד באפשרויות כוונון, אלא גם צג ענק, "31.3 המכונה "קולנוע ביתי" וזה יורד מהתקרה. קצת מוזר לראות כך סרט, כי הצג מסתיר את הדרך, אבל הוא מן הסתם אינו מיועד לאנשים כמוני...
בחלק מהמכוניות שפגשנו כאן חומרי הפנים עשויים חומרים ממוחזרים כיאה למנהג התקופה, אלא שהתוצאה אינה מספיק נאה ואיכותית. מאחור המרחב עצום והמרווחים מעולים בכל כיוון, מיתרונות הגרסה הארוכה.
טוב, נו...
אחרי מספר דקות בכביש מהיר ומשמים האופייני לארה"ב, אנחנו פונים עם i7 לדרך הררית שופעת פיתולים וריקה מתנועה – וזה לא מה שהיינו מצפים למצוא בה. מפתיע לא פחות שבניגוד ליצרני רכב רבים הבוחרים להשיק חשמליות בתוואי קצר ואפרורי, איטי ושטוח, בב.מ.וו לא חששו לשלוח אותנו לדרך ארוכה ומאמצת. מן הסתם כדי שנתרשם מכך שסדרה 7, לא משנה צרוף האותיות, היא ב.מ.וו אמיתית.
נתוני המנוע והביצועים מרשימים, וכך גם ההתנסות בפועל. אמנם אין כאן אותה תגובה בוטה בזינוק המאפיינת חשמליות חזקות אחרות, אבל נראה שב.מ.וו פנתה כאן להתנהלות מעודנת יותר. היתר מרשים, עם האצות ביניים מצוינות, ביחוד במהירויות הנמוכות יותר. רק הצלילים שרקם האנס זימר מבאסים, ומתאימים יותר לספינת חלל נוסטלגית מהסדרה 'דוקטור הו' מאשר לרכב כזה.
נתוני צריכת החשמל בעלייה קצת מדאיגים אותנו בהתחשב באורך המסלול, אבל כשמדובר במסלול מעגלי הירידה ממתינה בהמשך. אנחנו מסיימים את הסבב הזה עם ממוצע של 4 ק"מ/קוט"ש לטווח של 405 ק"מ, תוצאה נאה בהתחשב בקצב.
הדרך
אפשר לסמוך על האנשים מבוואריה שבחרו בדרך "243 הפנורמית" או כביש 74 הארוך, לא כדי לפגוש בצדדים הנשכחים של אמריקה ובאנשים שבחרו לגור בצריפים מחוץ לציביליזציה. כי למרות שעל הכבישים המחוספסים, אפילו עם צמיגים צנומי דופן (255/40-21 מלפנים, 285/35-21 מאחור), נוחות הנסיעה טובה.
וכן, המכונית הגדולה גם יודעת להתנהג (והצמיגים הרחבים עוזרים). למרות המשקל ה־7 צולחת פניות בקצב מסחרר, בייחוד במצב 'ספורט' שמחדד את כל המרכיבים במערכי המנוע והשלדה. גם בעומס כבד i7 מרוסנת היטב, נכנסת ממש מהר לפנייה וכך גם יוצאת ממנה, וכמו ב.מ.וו של פעם יודעת להתכווץ ברגעים הנכונים. ממש מרשים. אפילו הבלמים עושים מלאכתם היטב ביחס לרכב חשמלי, למרות שעדיין חסרה הדרגתיות בפעולה ומשקל הרכב מורגש בעצירה. לי הפריע שבחירת הבלימה הרגנרטיבית דורשת מספר לחיצות מהצג.
סיבוב אחר
למרות ההספק הזהה (544 כ"ס) והמומנט הכמעט (76.5 קג"מ), M60i היא חיה אחרת – בגלל שהיא מצוידת במנוע 4.4 ליטר V8; המתכון ישן, הביצוע חדש. ההספק ללא שינוי, אבל בנוסף למגדש טורבו כפול, מוטמע כאן כאמור מערך היברידי מתון.
השקט ופעולת המנוע החלקה בשיוט גורמים לתהות אם בהנעה משתתף בכל זאת מנוע חשמלי, אבל לחיצה קטנה על המצערת תזכיר עד כמה התחושות והצלילים חסרים ב־i7. ואם תעברו למצב 'ספורט' ה־7 הזאת תגרגר ותשמיע פיצוץ אגבי שבהחלט מעלה את הדופק. החלפות ההילוכים, הנעשות בוטות יותר ב'ספורט', התגובה השונה ללחיצה על המצערת המגובה בפסקול אחר, יוצרות חוויה שונה ומהנה יותר.
הביצועים מעולים ואף טובים יותר, בזכות האצה של 4.2 שניות ל־100 קמ"ש, וגרסה זו נראית נכונה יותר לנהיגה דינמית יותר, והיא אכן כזאת; גם בגלל ההעברה ישירה יותר של תחושות ומשוב, גם בגלל שהיא קלה ב־370 ק"ג ל־2350 ק"ג. וכן, שוב אנחנו מופתעים עד כמה מכונית כה גדולה יכולה להיות כה מהנה. עם זאת ההתרשמות הייתה הבלמים חסרים בעצמה.
ממשיכים בגאווה
סדרה 7 החדשה עולה על קודמתה כמעט בכל היבט – הן במראה, הן ביכולת, ובנוסף מביא עמה גרסה חשמלית מרשימה ביותר.
עיצובה אינו כשל מכונית שרד, הנדסת האנוש שלה אינה מתעלה, אבל היא עשירה מאוד, מאובזרת ביותר, מתקדמת טכנולוגית – ומעל הכל מביאה לא רק ביצועים מעולים אלא גם התנהלות משובחת, גם כזאת המהנה מאוד לנהיגה.
וכן, היא, ולא דגם הפנאי הגדול, מדגישה שהיא זו הראויה לשאת את הדגל של המותג הזה.
