עלייתם ושקיעתם
שינויים ביחס אל הטבע — כולל מפגשים איתו דרך סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים ומגזינים ייעודיים — יחד עם הגידול בזמן הפנוי, פעילויות משפחתיות וחברתיות מסוגים חדשים, הביאו לדרישה הולכת וגוברת לכלים שיוכלו לשטח. עם המשפחה.
ארה"ב, על נופיה הכבירים, הובילה, ומשנות השישים החלו להופיע יותר ויותר דגמים למשפחה שיכלו לנוע בשטחים מאתגרים. היפנים, רגישים מאין כמוהם לדרישות השוק ההוא, הביאו את פרי התמחותם (שהחלה בשנות החמישים), ובשנות השמונים הוצעו בארה"ב דגמים ייעודיים כאלה.
לכלים אלה נוצרה הילה שהקיפה גם את בעליהם — הרפתקנים, מחוברים לטבע, יוצרים חוויות. מכאן הובילה הדרך לרכישה מוגברת שלהם, גם על־ידי כאלה שלא היה להם כל עניין בטיול בין מסלעות. הממדים, שאפשרו להחליף את המיניוואן המשמים של הפרברים, הוסיפו אף הם למשיכה.
אבל בתור סתם כלי רכב, הם היו נחותים מכל מכונית נוסעים רגילה; שלדת סולם וסרנים חיים זה לא מה שהרופא רשם לנסיעה לעבודה. רכבי הפנאי, שהפציעו באמצע הניינטיז, הביאו את המופע הכה־נדרש על בסיס של פרייבט, סיפקו פתרון לנסיעת שבילים בואכה הפיקניק הקרוב, והלקוחות נהרו לשם. רכבי השטח הייעודיים, החלו להיעלם, לאט לאט — ואחרים לא באו במקומם.
לקראת סוף העשור
מגזין אוטו ערך לא מעט מבחנים לכלים האלה בעשרות השנים האחרונות, ומבחנים השוואתיים היו לחם חוק ואירוע של ממש שרבים ציפו לו. בשנים האחרונות, המרחק ביניהם גדל והולך, חלקם של המתעניינים קטן והולך, ומספר הדגמים המוצע כאן הצטמצם מאוד — ויצטמצם עוד.
כי כן, אחד מדגמי השטח היותר מוכרים ובעלי היכולת, מיצובישי פאג'רו, לא ייוצר יותר מ־2019, ודגם חדש שיחליף אותו אין; למיצובישי, כולם יודעים, יש שלושה דגמי פנאי רק בסגמנט הקומפקטי. דגם אחר, אחד האייקונים, טויוטה לנד קרוזר, למרות שהדור הנוכחי הוצג ב־2009, עבר רק מתיחות פנים למיניהם; על פעלתנותה של טויוטה בתחום רכבי הפנאי (שהומצא על־ידה), אין צורך להרחיב. הדגם החדש היחיד הוא של יצרן מאוד לא גדול, המייצר מספר קטן של דגמים; סאנגיונג רקסטון שונה מקודמו מפגוש לפגוש. אבל, כפי שנראה, גם הוא, למרות מפרט השטח, מכוון לעולם רכבי הפנאי.
המבחן הזה נוצר עם התייצבותם הבו־זמנית של לנד קרוזר המחודש ורקטסון החדש, ופרישתו הצפויה של פאג'רו, מצידו אחד מגיבורי הז'אנר ואורח של קבע במבחנים שכאלה שנים כה רבות.
הופעה
טויוטה לנד קרוזר שומר על המופע הכה מזוהה איתו, עם עדכונים נדרשים. הוא בעיקר משדר נוכחות עניינית(?) והמסר המודיע לכולם מיהו ומהו בולט ביותר. מיצובישי פאג'רו מתייצב כאן עם העיצוב המיושן ביותר, זוויתי מפעם, ולמרות זאת הופעתו התכליתית מכסה על כך. ערכת השטח, דקאר פרו, מוסיפה לא מעט. אותו עיצוב מפעם אחראי גם לשטח שמשות גדול — מצוין לטיול, מאתגר מיזוג. הדגם החדש באמת, סאנגיונג רקסטון, בזכות קווים מעוגלים יחסית, ומרווח גחון לא גדול (ונחזור אליו, והוא אלינו) קרוב מכולם לדגמי הפנאי העכשוויים; הקורה האחורית האלכסונית היא מהאחראיות לכך.
סביבת נהג, פנים הרכב
תנוחת הנהיגה בלנד קרוזר מוצלחת מאוד, והכל מאורגן כמו שצריך, הביצוע בהתאם, והעיצוב מיושן במקצת, אבל המרחב מלפנים גדול והתחושה מכובדת מאוד. הקונסולה המרכזית הרחבה משדרת חוסן של רכב גדול, ותנוחת הישיבה הגבוהה טובה מאוד.
סביבת הנהג בפאג'רו נעימה לעין, גם בזכות ריפוד העור הבהיר (שאינו ברמה הנדרשת), משדרת תכליתיות לנהג, תנוחת הנהיגה הגבוהה מצוינת, אך המושב נוקשה, והעובדה שההגה אינו נע לפנים/אחור, מפריעה להתאמה מיטבית. היחסים עם הקונסולה המרכזית טובים, אבל הוא הצפוף מכולם, והמרווח בין המושב לדלת למשל, מדגים זאת היטב.
איכות החומרים ברקסטון טובה וגם איכות ההרכבה, אם־כי סביבת הנהג אינה "חסונה" כמו זו שבלנד קרוזר, המושב מעולה ושדה הראייה מצוין.
לנד קרוזר מציע מרחב טוב מאחור, וגם פתחי מיזוג, אך המושבים שלו אינם מצטיינים. הפאג'רו הוא הפחות מרווח כאן, והמושבים לא מאוד נוחים. הרקסטון מביא לכאן לא רק מרחב נאות אלא את המושבים העדיפים בין השלושה.
בכל שלושת הדגמים שורת מושבים שלישית, המגדילה את מספר המושבים לשבעה. הכניסה לא מאוד נוחה לשם בכולם, אך זו בטויוטה היא הטובה ביותר. המקום בכולם טוב רק לילדים, המושבים ותנוחת הישיבה מגבילים את השימוש בהם לנסיעות לא מאוד ארוכות, ויתרונם בשימוש יום־יומי רגיל, ולא כמשהו בעל ערך בטיול ארוך, בוודאי לא בשטח של ממש. בנוסף, השימוש בהם מצמצם את תכולת תא המטען, וגם זה לא מתאים לטיול שטח של ממש. ובכל זאת, לרקסטון יש בתחום זה יתרון בזכות מושבים גדולים יחסית. בפאג'רו השורה שלישית קשה לפתיחה ולקיפול.
תא המטען גדול ושימושי בשלושת הכלים כאשר שורה שלוש מקופלת, עדיין מרשים כשהיא בשימוש ברקסטון; בשאר פחות. הדלת בפאג'רו, עם צמיג חלופי, כבדה משמעותית, מקנה יתרון בשטח. לטויוטה אפשרות לפתיחת החלון מאחור, וזה יעיל וחביב.
מהבית, על האספלט
אלה כלים גמלוניים יחסית, ונהיגה בהם מזכירה מדוע הם נכחדו מול ההתנהלות המשופרת בהרבה של רכבי הפנאי. פאג'רו הוא הפחות מוצלח בהתנהלות כזאת. המנוע שלו — נפח גדול מאוד לארבעה צילינדרים — נשמע יותר ומעודן פחות, וחמישה הילוכים הם מתכון ישן מדי. המבנה המזוות אחראי לרעשי רוח, וצמיגי השטח הייעודיים יוצרים רעש נוכח למדי.
אבל נוחות הנסיעה שהוא מציע טובה למדי, גם ברחובות הערים, גם בכבישים מהם והלאה, אפילו בכאלה משובשים. עם זאת, זוויות הגלגול שלו בולטות, ההיגוי עצל (צמיגים, כן?) וגם כאן מה שהיה מרשים פעם, בזכות המתכון המקורי של 2000 — מרכב אחוד, מתלים נפרדים; ממש כמו ברכב פנאי — מרשים פחות היום.
בעיר נוחות הנסיעה בלנד קרוזר היא העדיפה ביותר, מקום בו נוקשות מה של המתלים בסאנגיונג פוגמת משהו באיכות החיים. מחוץ לעיר, התמונה מתהפכת, ולאורך זמן נוחות הנסיעה בדגם החדש־באמת־כאן היא הטובה ביותר; המנוע נשמע פחות מכולם, ובניגוד ללנד קרוזר, הוא מאוזן יותר בזמן בלימות, האצות והעברות משקל.
יורדים מהכביש
ירדנו לבתרונות רוחמה. רקסטון ממשיך להפתיע בשבילים, ומעניק נוחות נסיעה טובה, ועל אבנים שתולות טובה מזו של הלנד קרוזר; לא בהרבה, אבל באופן מורגש. הלנד קרוזר אינו מתעלה בריסון, והמתלים שלו מחייבים ריסון במהירות הנסיעה בשבילים מאתגרים. הפאג'רו לא מתעלה בנוחות הנסיעה על שיבושים בשביל, אך חבילת פרו מסדרת לו רמת ריסון גבוהה בהרבה, עניין חשוב בנסיעת שבילים עם שינויי גובה.
המשכנו בדיונות של נחל סכר. כאן הרקסטון החל לגלות את מגבלות יכולת השטח שלו. בקרת המשיכה שלו לא ממש הסתדרה עם העניין הזה של כלום אחיזה. לבסוף הוא עלה, אבל זה לא היה מיידי. או קל. השניים האחרים יישרו חרטום ופשוט עשו את זה. למעלה, ללא תנופה, שוב היה לרקסטון קשה (אבל התגבר), ולאחרים היה קל.
וכך, ככל שהדרמנו בשטח, והשטח היה לקשה יותר, וביותר ממובן אחד, הרקסטון הפגין את מגבלות המעטפת שלו. מעבר לבקרת המשיכה הנ"ל, שלא ממש עזרה לו בעלייה שקושטה בדרדרת, הסתבר כי זוויות המרכב, בייחוד זו של הגישה, לא אוהבות גישה ישירה לסוג מסוים של מעברי מים בשטח, בוודאי לא במהירות גבוהה, וגם לא נמוכה. חשוב מאוד להאט. חלקי פלסטיק נפגעו, והוסרו אחר כבוד לתא המטען. לא נרשם נזק, ובכל זאת. מעניין מה היה קורה אם מרווח הגחון וזוויות המרכב היו נשארים כשהיו.
למרות שמרווח הגחון קרוב למדי לזה שבלנד קרוזר, לא היו אלה רק זוויות המרכב הטובות בהרבה של הטויוטה שעשו את ההבדל. וגם לא בקרת המשיכה שיכולתה גבוהה באופן דרמטי. מהלך המתלים של הלנד קרוזר הוא מהסוג שמאפשר לרכב שכזה להתגבר על אתגרים טכניים בשטח. הלנד קרוזר ששמר על יכולת גבוהה גם בסוגי השטח האחרים, הפגין שגם בקצה הוא מסתדר היטב.
הפאג'רו, המצויד כבר מהבית ביכולת מכובדת למדי, הביא כאמור ערכת שטח ייעודית, והתוצאה בהתאם, עם יכולת מרשימה גם מול אתגרים טכניים, גם בריסון המרכב בשבילים אכזריים ממש. מהלך הבולמים, פעם ממגבלותיו היחסיות, שופר בהרבה בפרו.
בפונדק, אצל כושי
מיצובישי פאג'רו דקאר הוא רכב שטח מצוין, וערכת פרו משפרת את יכולתו, ומוסיפה גם לנוחות הנסיעה בכלל — ולא במעט. מנגד, היא פוגעת ביכולת הדינמית שלו מחוץ לשטח ואחראית ללא מעט רעש — וזה אומר ברוב הזמן שמשתמשים ברכב — אלא אם קניתם אותו רק לטיולים בשטח. במבחן בלטה העובדה כי הוא המיושן ביותר כאן, החל מתיבת ההילוכים שלו, עבור בתא הנוסעים, דרך אופי הנסיעה הרועש שלו, וגמור במערכות הבטיחות שאינן כלל בנמצא. פאג'רו אינו זול וכאמור הוא בסוף דרכו.
סאנגיונג רקסטון מביא כישורי נסיעה מוצלחים מאוד בכביש ויכולת טובה מאוד בשבילים "רכים". הוא עדכני, מרווח, יש לו אבזור בטיחות טוב — אבל שטח מאתגר הוא על גבול היכולת שלו. או מעבר לו. הבעיה היא שאת הבעיות היוצרות את מגבלת השטח לא ניתן, בשלב זה בכל אופן, לשפר. בקרת המשיכה היא עניין ליצרן, ואילו הגבהות, נעילות ומיגונים רלוונטיים לנ"ל אינם בהיצע של שוק השיפורים. מנגד, המחיר שלו נמוך באופן דרמטי מזה של השניים האחרים, ומי שרוצה לטייל בשטח שהוא מעבר להישג גלגליהם של רכבי פנאי, אבל אינו מעוניין בגורס סלעים וטוחן מעלות במחיר גבוה, ימצא כאן הצעה ראויה.
מי שכן מעוניין ברכב שטח שיכול לשרת אותו כרכב נוסעים יום־יומי וגם ייקח אותו הרחק ועמוק בשטח, כזה שיוכל גם לאתגרי עבירות טכניים, ימצא כי טויוטה לנד קרוזר הוא הפתרון עבורו. כמה חבל, שזהו פתרון יחיד מסוגו, ומי שרוצה את אבזור הבטיחות העדכני, יגלה שזה פתרון יקר ביותר. פעם היו לו קרוב לתריסר מתחרים. היום אין לו אפילו אחד.
_________________________________
מפרט משווה בקיצור
טויוטה לנד קרוזר. הדגם המחודש זהה לקודמו בנתוניו. בסיס הגלגלים הוא 279 ס"מ, האורך 478 ס"מ, הרוחב 189 ס"מ, הגובה 185 ס"מ ונפח תא המטען נע בין 104 ליטר ל־1935 ליטר. נפח מנוע הדיזל הוא 2.8 ליטר והוא מייצר 177 כ"ס ו־45.6 קג"מ. ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש היא 12.7 שניות, והמהירות המרבית 175 קמ"ש. לתיבה 6 הילוכים, יש לו הילוך כוח (1:2.488), אין נעילה, ההנעה כפולה ולרכב סרן אחורי חי וכמובן שלדת סולם. מרווח הגחון 21.5 ס"מ, וזוויות הגישה והנטישה הן 32 מעלות ו־24 מעלות בהתאמה.
מיצובישי פאג'רו. הדגם הנבחן הוא בגרסת דקאר פרו. בסיס הגלגלים הוא 278 ס"מ, האורך 490 ס"מ, הרוחב 187 ס"מ, הגובה 186 ס"מ (191 ס"מ בפרו) ונפח תא המטען נע בין 215 ליטר ל־1730 ליטר. נפח מנוע הדיזל הוא 3.2 ליטר והוא מייצר 200 כ"ס ו־45 קג"מ. ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש היא 11 שניות, והמהירות המרבית 175 קמ"ש. לתיבה 5 הילוכים, יש לו הילוך כוח (1:1.9), יש לו נעילה, ההנעה אחורית ומשולבת לכפולה, ולרכב מרכב אחוד ומתלים נפרדים. מרווח הגחון 23.5 ס"מ (27 בפרו), וזוויות הגישה והנטישה הן 34.5 מעלות ו־24.5 מעלות בהתאמה (במקור; אין נתונים לפרו).
סאנגיונוג רקסטון. הדגם הכל־חדש של רקסטון גדול מקודמו משמעותית, ויש לו שלדת סולם ומרכב חדשים לגמרי. בסיס הגלגלים הוא 286.5 ס"מ, האורך 485 ס"מ, הרוחב 196 ס"מ, הגובה 182 ס"מ ונפח תא המטען נע בין 649 ליטר ל־1806 ליטר.
נפח מנוע הדיזל הוא 2.2 ליטר והוא מייצר 181 כ"ס ו־42.8 קג"מ. ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש היא 11.9 שניות, והמהירות המרבית היא 185 קמ"ש. לתיבה 7 הילוכים, יש לו הילוך כוח כוח (1:2.483), אין נעילה, ההנעה אחורית ומשולבת לכפולה ולרכב סרן אחורי חי. מרווח הגחון 21.5 ס"מ, וזוויות הגישה והנטישה הן 20.5 מעלות ו־22.2 מעלות בהתאמה.
אבזור נוחות ובטיחות
נוחות. לכל הדגמים בקרת אקלים, ופתחי מיזוג לשורות מאחור. רק לטויוטה בקרת אקלים מאחור. ללנד קרוזר ולפאג'רו תפעול חשמלי למושב הנהג, בסאנגיונג הוא ידני. הריפוד בכולם עור, ולכולם גג שמש נפתח. ללנד קרוזר, בגרסת 'לימיטד' שנבחנה, חימום ומיזוג למושבים הקדמיים, חימום לאחוריים, בקרת שיוט, חיישני חנייה ומצלמת נסיעה לאחור, מפתח חכם ועוד. בלנד קרוזר מערכת מידע/בידור מקורית, בפאג'רו היא קונקטד מבית היבואן וברקסטון מקומית; מקורית תוצע בהמשך.
בטיחות. ללנד קרוזר (רק ברמת גימור זו) בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית בזיהוי הולכי רגל ורכב, עמעום אוטומטי וזיהוי תמרורים. לפאג'רו אין כל אבזור בטיחות עדכני. לרקסטון הגנה בפני התהפכות, בלימת חירום אוטונומית, עמעום אוטומטי, זיהוי תמרורים והתרעות על התנגשות ועל סטייה מנתיב.
מחירים. מחיר טויוטה לנד קרוזר, ברמת הגימור 'לימיטד' שנבחנה הוא 400,000 שקלים. מיצובישי דקאר עלה 335,000 שקלים; חבילת פרו, הכוללת מיגונים וצמיגי שטח ייעודיים (50:50), מביאה את המחיר ל־355,000 שקלים. רקסטון מוצע בגרסת שבעה מושבים וברמת גימור אחת, ומחירו 240,000 שקלים.
