בענף הרכב מעריכים כי מצב זה צפוי להמשך; מחירי הרכבים החשמליים נותרו גבוהים, חוסר בתשתיות טעינה נרחבות וגדיעת סובסידיות ממשלתיות במדינות כמו גרמניה תרמו לירידה בביקוש.
במקביל, הצרכנים האירופיים מראים העדפה מחודשת למותגים מוכרים ודגמים וזולים יותר עם מנועי בעירה פנימית ולא בכדי הייתה דאצ'יה סנדרו המכונית הנמכרת ביותר באירופה בשנה הקודמת ואף ממשיכה להוביל את השוק בתחילת השנה הנוכחית. יצרניות חשובות כמו פולקסווגן, רנו ואאודי, שהשקיעו רבות בחשמול, נאלצות לחשב מסלול מחדש, חלקן אף חוזרות להציג דגמים היברידיים.
אז מה קרה?
רכבים חשמליים נותרים יקרים בכ-10%-50% מרכבי בנזין מקבילים באירופה (למעט סין, שם הם כבר זולים יותר בממוצע). ואכן, הפסקת הטבות ממשלתיות לרוכשי רכב חשמלי במדינות כמו גרמניה ובריטניה, שבעבר עודדו רכישה של חשמליות, הובילה להאטה. לדוגמה, בגרמניה בוטלו תמריצים משמעותיים בסוף 2023, מה שהשפיע ישירות על המכירות ב-2024.למרות היעד האופטימי של האיחוד האירופי להתקין מיליון נקודות טעינה ציבוריות עד 2025, ההתקדמות מתנהלת גם אצלם בעצלתיים. עד אמצע 2024, היו כ-820,000 נקודות טעינה בלבד עבור יותר מ-10 מיליון רכבים חשמליים, מה שיוצר גרעון משמעותי עבור נהגים, במיוחד בנסיעות ארוכות או באזורים מרוחקים מערים מרכזיות.
מעבר לכך, אירופה מתמודדת עם אתגרים כלכליים, כולל אינפלציה ועלויות מחיה גבוהות, שגורמות לצרכנים להעדיף רכבים זולים יותר עם מנועי בעירה פנימית על פני השקעה בטכנולוגיה חדשה ויקרה, קל וחומר לשים את מבטחם במותגים סינים עלומים ללא מורשת היסטורית שדופקים על דלתם מדי שבוע.
אין זה מפתיע, כי היברידיות, המשלבות חיסכון בדלק עם מחיר נמוך יותר מחשמליות, הפכו למוצא כלכלי הרבה יותר הגיוני עבורם בשלב זה.