למרות ירידה חדה במספר הדוחות – מ-477,485 בשנת 2020 ל-198,941 בשנת 2024 – היא נותרה בראש סדר העדיפויות של המשטרה. הנתונים, שמתבססים על תשובה לבקשת מידע של התנועה לחופש המידע ועיתונאי 'שומרים', חיים ריבלין, הוצלבו על ידינו עם נתוני הרלב"ד המסכמים את שנת 2024, תוך בחינת התפלגות העבירות שהובילו לתאונות דרכים קטלניות.

על פי הניתוח, הגורם המרכזי לתאונות דרכים חמורות וקטלניות בשנת 2024 הוא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל. 340 תאונות קשות וקטלניות נגרמו עקב עבירה זו, יותר מכל עבירה אחרת. במקום השני נמצאת אי ציות לרמזור, עם 336 תאונות חמורות. יחד, שתי העבירות הללו אחראיות ל-28 אחוז מהתאונות הקטלניות. המשמעות היא שיותר מתאונה אחת מכל ארבע נגרמת בגלל נהג שלא עצר להולך רגל במעבר חציה או עקב כניסה לצומת באור אדום.

5.76 מיליון דוחות תנועה בחמש שנים: האכיפה המשטרתית ממוקדת – אבל לא בהכרח איפה שצריך
צילום: דוברות משטרת ישראל

למרות זאת, המשטרה לא בדיוק שמה דגש על האכיפה שלהן. בעוד שמהירות מופרזת זוכה ל-1.48 מיליון דוחות, עבירת אי מתן זכות קדימה להולכי רגל קיבלה 109,465 דוחות בלבד במשך חמש שנים. גם אי ציות לרמזור נאכף הרבה פחות עם 187,361 דוחות בלבד. עבירות אחרות כמו נהיגה בשכרות, שמסכנות חיי אדם באופן ישיר, כמעט ואינן נאכפות עם 22,268 דוחות בלבד לאורך חמש שנים – פחות ממספר הדוחות שחולקו על חניה אסורה.

5.76 מיליון דוחות תנועה בחמש שנים: האכיפה המשטרתית ממוקדת – אבל לא בהכרח איפה שצריך
צילום: מערכת אוטו

הנתונים האלה מצביעים על פער משמעותי בין האכיפה בפועל לבין הגורמים שמובילים לתאונות הקשות ביותר. גם עבירות כמו סטיות מסוכנות מנתיב ונהיגה בחוסר תשומת לב, שגורמות לחלק גדול מהתאונות, לא מקבלות אכיפה שמתקרבת לזו של עבירות מהירות או תקינות רכב. על סטייה מסוכנת מנתיב ניתנו 452,124 דוחות, ועל עבירות טל"ס, הכוללות חוסר שמירת מרחק ונהיגה בחוסר תשומת לב, ניתנו 565,776 דוחות.

מצד שני, האכיפה על עבירות כמו חניה אסורה הייתה משמעותית יותר, עם 317,744 דוחות בחמש שנים, אף על פי שלא מדובר בעבירה שמסכנת חיים. העובדה שהמשטרה מתמקדת בעיקר באכיפת מהירות מופרזת אינה מפתיעה. זו עבירה שקל לאכוף באמצעות מצלמות מהירות, ואין צורך בהפעלה יזומה של שוטר. מדובר באמצעי אכיפה פשוט וזמין, עם תפוקה גבוהה מבחינת רישום דוחות, אבל כשבודקים מהירות מופרזת בהקשר של תאונות חמורות, הנתונים מספרים סיפור אחר. מהירות היא הגורם הישיר רק ל-11 אחוז מהתאונות הקטלניות, הרבה פחות מאי מתן זכות קדימה או סטייה מסוכנת מנתיב.

האם מדובר בבחירה מודעת של המשטרה להתמקד בעבירות שקל לאכוף, גם אם הן לא בהכרח הגורם המרכזי לתאונות?

הנתונים מראים מגמה ברורה: עבירות קלות למדידה ולתיעוד מקבלות יותר אכיפה, בעוד שהעבירות שממש מסכנות חיים, כמו אי מתן זכות קדימה להולכי רגל או נהיגה בשכרות, נמצאות הרבה מאחור. גם נהיגה בזמן פסילה, עבירה שמבוצעת על ידי נהגים שמראש הוגדרו כמסוכנים לכביש, הניבה רק 30,618 דוחות בחמש שנים – הרבה פחות מדוחות חניה.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

מעבר לערך הבלתי ניתן לכימות של חיי אדם, למדינה יש אינטרס כלכלי חד ומשמעותי להפוך את מערך האכיפה שלה לחד, ממוקד ויעיל יותר. כל שוטר תנועה נוסף, כל מצלמה חכמה שמוצבת במקום הנכון וכל שקל שמושקע בהרתעה, יכולים לחסוך למשק מיליארדים שמבוזבזים על טיפולים רפואיים, אובדן תפוקה ונזקי רכוש.
5.76 מיליון דוחות תנועה בחמש שנים: האכיפה המשטרתית ממוקדת – אבל לא בהכרח איפה שצריך
צילום: מערכת אוטו

לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח: "בעשור האחרון (2015–2024) נהרגו בישראל 3,636 בני אדם בתאונות דרכים, והעלות הכלכלית למשק נאמדת ב-33.27 מיליארד שקל, בהתבסס על הערכה של 9.15 מיליון שקל לכל הרוג. בנוסף, 22,384 בני אדם נפצעו באורח קשה, ועלותם למשק מסתכמת ב-51.04 מיליארד שקל, לפי חישוב של 2.28 מיליון שקל לכל פצוע קשה". 

5.76 מיליון דוחות תנועה בחמש שנים: האכיפה המשטרתית ממוקדת – אבל לא בהכרח איפה שצריך
צילום: דוברות משטרת ישראל

אופן חישוב העלות של כל הרוג או פצוע מתבסס על נוהל פר"ת – המדריך הרשמי של מדינת ישראל לבחינת כדאיות של פרויקטי תחבורה, נכון לשנת 2019. החישוב כולל שני מרכיבים עיקריים: הראשון הוא הערכת העלויות הישירות, כגון טיפול רפואי ושיקום, והשני הוא ירידה בתפוקה הכלכלית בעקבות הפציעה או המוות. בנוסף, החישוב כולל גם הערכה כספית לנזקי "צער, כאב וסבל", המשקפים את הירידה ברווחת הנפגעים ובני משפחותיהם.

לדברי עו"ד ורשה במצטבר, העלות הישירה של אובדן חיי אדם ופציעות קשות בעשור האחרון נאמדת ב-84.3 מיליארד שקל, לא כולל נזקים נוספים כגון נזקי רכוש, עלויות ביטוח, עומסי תנועה והשלכות כלכליות רחבות יותר.

עו״ד יניב יעקב מנכ״ל עמותת אור ירוק: ״לנוכחות המשטרתית בכבישים חשיבות עליונה במאבק הקטל בדרכים. למשטרת התנועה חסרות מאות ניידות וחסרים מאות שוטרים והנהגים מרשים לעצמם לבצע עבירות תנועה קשות וחמורות כי הם יודעים שהסיכוי שיתפסו קטן מאוד. לעתים יש כמה עשרות ניידות משטרה במשמרת ולכן הדבר החשוב ביותר כרגע הוא לחזק את אגף התנועה בעוד ניידות ושוטרים.

עוד אומר יעקב, "מיקוד אכיפה בעבירות מסכנות חיים הוא נכון וצריך לייצר יותר התאמה בין העבירות הקטלניות לאכיפה וזאת כדי להציל חיים. השימוש בטכנולוגיה הוא נכון ויש להרחיב אותו לא רק לעבירות מהירות אלא למגוון רחב יותר של עבירות. זה הפתרון למצוקת כח האדם איתו מתמודדים במשטרה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תצעד קדימה ותשלב אמצעי אכיפה אלקטרוניים מתקדמים כדי למנוע תאונות דרכים וכך נוכל לוודא כי מגוון רחב יותר עבירות יאכפו בצורה כזאת התואמת את מידת המסוכנות שלהן. עד אז יש להקפיד לבצע אכיפה איכותית בעבירות המרכזיות כמו גם בכבישים האדומים מרובי הנפגעים״.