אילוסטרציה אדם שנהג בצהרי יום קיצי בשדרות הרצל בירושלים, נצפה על ידי הנהגת המקבילה אליו, כשהוא משליך מסטיק מחלונו. נהגת זו הייתה, לדאבונו, נאמנת ניקיון ותיקה.
נאמני הניקיון הינם מתנדבים מעל גיל 16, אשר הוסמכו ע"י המשרד להגנת הסביבה – לשמירת הסביבה. סמכויותיהם כוללות השלכת פסולת מרכב, הדבקת מודעות במקומות אסורים, ונטישת גרוטאות, ובסמכותם גם לתת קנסות הנעים בין 8,000-250 שקלים.
ואכן, לנהג המדובר נשלח דו"ח ובו קנס של 250 שקלים, בגין עבירה על חוק שמירת הניקיון. הנהג שהחליט להוכיח את חפותו, הגיש בקשה להישפט בבית משפט השלום בירושלים.
הוא טען, כי לאור העובדה שהוא הנהג היחיד העושה שימוש ברכב, ונוכח רגישותו לגלוטן אשר אינה מאפשרת לו ללעוס מסטיק – לא ייתכן שהוא השליך את המסטיק מהחלון.
כמו כן, טען כי הוא עצמו ער לניקיון הסביבה ואף מעיר לסביבתו בנושא. בנוסף, טען כי הנאמנה אינה מסוגלת לזכור את האירוע ואף אינה זוכרת את מיקומו.
נאמנת הניקיון, מאידך, אשת חינוך מיוחד, המתנדבת במשך 20 שנה, העידה כי אמנם אינה זוכרת בפירוט את המקרה הספציפי, אך בו-זמנית היא אינה מגישה דו"חות כאשר קיים אצלה ספק בדבר העבירה.
המלצה למשרד להגנת הסביבה: דוחות מפורטים
קביעת השופטת דנה כהן-לקח, שהרשיעה את הנהג בעבירה, התבססה לבסוף על אמינות העדים. נקבע, כי טענת הנהג בדבר רגישותו לגלוטן לא נתמכה בראיות כלשהן. מעבר לכך, בחקירה הנגדית התברר כי למעשה, הוא אינו הנהג היחיד שיכול לעשות שימוש ברכב.
הנאמנה מאידך, נתפסה כעדה אמינה. עיסוקה המתמשך כנאמנת ניקיון, תשובותיה התמציתיות, כמו גם העקביות שגילתה, הביאו את ביהמ"ש להאמין לגרסתה.
עם זאת, ציינה השופטת, כי היו קיימים חסרים משמעותיים בעדותה של זו, כגון: אי-זיכרון האירוע, מיקום הרכב ואף זיהוי הנהג. הנאמנה מצידה טענה בעדותה כי פרטים אלו מעולם לא נדרשו ממנה בעבר.
ואכן, נפסק, כי חסרים אלו אינם הכרחיים לביסוס ההרשעה, אך בו-זמנית, המליצה השופטת, כי המשרד להגנת הסביבה יפרט קריטריונים ברורים יותר בנוגע לפרטי הדו"ח שעל נאמניו למלא כשהם עדים לעבירה על חוקי הסביבה.
לבסוף, הטילה השופטת על הנהג קנס של 750 שקלים, שיועבר לקרן שמירת הניקיון או לחילופין – 7 ימי מאסר תמורתו.
