פורד קוגה
פורד אירופה לא ממש מיהרה להיכנס לחגיגת הפנאי הקליל. איתות על כוונותיה נשלח בתערוכת פריז 2006 עם האיוסיס X התצוגתי שהפך תוך שנה ל
פורד קוגה סדרתי שנשק לכבישי אירופה באמצע 2008. פורד ישראל הייתה איטית יותר מהחטיבה האירופאית פשוט בגלל שבדור הראשון התיבות האוטומטיות בקוגה שודכו לגרסה יקרה ביותר עם מנוע גדול (שהיה צריך לעבור התאמות לאקלים). וכך, למרות שידענו שמדובר
באחד הכלים הטובים בתחום, נאלצנו להמתין עד להצגת
הדור השני לפני כשנה בתערוכת ז'נבה כדי לפתח תקוות.
עיצובהפיכת הקוגה לרכב גלובאלי הייתה בשורה טובה לשוק המקומי. הוא ירש את האסקייפ בארצות הברית, דבר שהפך את הגרסאות האוטומטיות לחשובות יותר ואפשר את הגעתו ארצה. הגלובליזציה אמרה שהקוגה צריך לגדול כדי להתאים לשוק האמריקני, ולמרות שהוא נשען על אותו בסיס גלגלים (269 ס"מ) כמו בעבר הוא ארוך ב-8 ס"מ לטובת תא מטען גדול יותר ומרחב משופר.
העיצוב המקורי הנאה של הקוגה קצת מותן בחזית ואיבד מאופיו הייחודי בעבר. אבל הקוגה שומר על קו הדופן הנאה, והאחוריים בעלי המראה הזורם, וכל זה ביחד יוצר רושם הרמוני ואפילו יוקרתי משהו.
צילום: תומר פדר התחושה העשירה והכמעט יוקרתית ממשיכה גם לתא הנוסעים בקוגה. פתיחת הדלת תגלה מיד דמיון לקו המוכר בגרסאות המצוידות בפוקוס עליה הוא מבוסס (עם שינויים במיקום הצג והגבהת הבורר). זה אומר שלא כולם יאהבו את עומס המתגים המוכר של פורד וגם את התחושה המעט אינטימית. מצד שני זה גם מבטיח איכות טובה לסביבת הנהג ורמת אבזור עשירה ביותר שכוללת בגרסת הטיטאניום שנבחנה גג זכוכית פנוראמי, תאורה משתנה וכמובן בקרת אקלים מפוצלת (עם פתחים גם מאחור), ומערך מולטימדיה עשיר (חבל שלא משולבת בו מצלמה אחורית). לתחושה היוקרתית תורם גם שילוב העור במושבים שקיים בגרסה המאובזרת.
תנוחת הנהיגה טובה אבל ייתכן שלגדולי מידות מושב הקוגה ירגיש מעט צפוף. התחושה האינטימית ממשיכה גם לאחור, למרות שבפועל המרחב מספק (ועדיף על העבר). בתא המטען, שגדל, מציג הקוגה אפשרות לפתיחה חשמלית (רק בגרסה המאובזרת) של הדלת באמצעות תנועת רגל מתחת לפגוש, ללא צורך בנגיעה במפתח. נחמד. תא המטען ממוצע לקטגוריה והוא גדול ושימושי.
צילום: תומר פדר פורד קוגה חמוש בגרסת ה-180 כ"ס החזקה של מנוע ה-1.6 ליטר המוגדש מסדרת האקובוסט של פורד, ובזכות השוק האמריקני הוא מצויד בתיבה אוטומטית אמיתית עם 6 הילוכים. על הנייר הביצועים טובים למדי – 200 קמ"ש מירביים והאצה ל-100 קמ"ש ב-9.7 שניות – ואכן כבר מתחילת הדרך מציג הקוגה ביצועים טובים למדי, ואולי הטובים ביותר מבין המתחרים. הזינוק הראשוני מעט מושהה במפתיע, אבל אחרי כן הוא תופס קצב בזריזות וכרגיל למנועים אלה אין צורך לאמץ את המנוע כדי לקבל קצב מהיר. מצד שני, תחת עומס צליל המנוע אינו נעים במיוחד ושונה ממה שחווינו בכלי רכב אחרים שמצוידים במנועים דומים. גם התיבה עצמה אינה זורמת מספיק וחבל שפורד בחרו להישאר עם אותה אפשרות לא נוחה לתפעול ידני (באמצעות מתג על ידית ההילוכים) המוכרת מהפוקוס.
התנהגות נוחותאחד מיתרונותיו של הקוגה הקודם היה הניהוג המעולה שלו ולמרות שנראה שהרכב החדש איבד משהו מהחדות, הוא עדיין מציע יכולת מצוינת. ריסון תנודות הגוף הנכון, העברת הכוח הטובה, התגובות המדודות לפקודות ההגה, והאחיזה הגבוה, יוצרים רכב עם יכולת מצוינת שנוסך בנהג ביטחון בכל מצב וסוג של כביש ועדיין מצליח להעלות חיוך.
צילום: תומר פדר למרות התחושה הנוקשה והמרוסנת מהנדסי פורד שוב הצליחו להשיג שילוב של ניהוג טוב ונוחות נסיעה מצוינת שעולה על רוב המתחרים, בייחוד בעיר, למרות חישוקי 19 אינץ' ברכב ההדגמה (17 אינץ' בגרסת הבסיס). גם רמת רעשי הכביש אינה גבוהה.
על שבילים הקוגה אינו מרגיש חסון במיוחד ואולם התכונות הדינאמיות שלו הופכות אותו לכלי מאוד מהנה גם שם.
סיכוםהעובדה שהקוגה הינו כפול הנעה ממקמת אותו בתחום היקר יותר של רכבי הפנאי, אבל למזלו הוא מצליח לחפות על כך במראה נעים לעין, תחושה יוקרתית, אבזור עשיר (גם בגרסת הבסיס) ויכולת דינאמית מצוינת שעדיין עולה כנראה על כל המתחרים. עם תג מחיר של 178,000 שקלים לגרסה הרגילה או 20,000 יותר לטיטאניום מצליח הקוגה לספק תמורה הולמת.
הרבה יותר על פורד קוגה ואיך הוא מתמודד מול המתחרים בגיליון אוטו הבא.
