קיה סורנטו 2013 מחלוקת עוטפת את
קיה סורנטו החדש מרגע לידתו – האם מדובר בדגם חדש לחלוטין או רק במתיחת פנים מאסיבית? ההודעה לעיתונות טענה כי מדובר בדגם חדש, אך לוח הזמנים תומך דווקא באופציה השנייה (רק 3 שנים עברו מאז הצגת הדגם), וכך גם בסיס הגלגלים שנותר זהה. השוואה צד לצד מול הדגם הקודם תומכת גם היא בתאוריית מתיחת הפנים – פאנלי הצד מקורה A ועד קורה C דומים עד זהים, ונראה כי עיקר השינוי מתרכז בחרטום ובזנב שזכו למראה שונה לגמרי. עוד נראה כי החלק האחורי הונמך מעט, אם על ידי קיצור מהלך המתלה או עיגון שונה שלו, וזהו פחות או יותר.
אבל כמו שניווכח במהרה, השאלה הזו היא טכנית בלבד והתשובה חשובה רק לחובבי הטריוויה, כי הדור החדש של הסורנטו הוא שיפור עצום לעומת הדור הקודם.
מתיחת פניםבעוד בפרופיל תתקשו, כאמור, לזהות את השינוי, מלפנים ומאחור אין סיכוי שתיכשלו. הפנסים מאחור נמתחו אופקית ומקנים לזנב מראה רחב ונמוך יותר, ומלפנים החליף גריל מעודן יותר את גוש הכרום המוגזם של הדור הקודם, לכדי מראה הומוגני בהרבה, שמצליח גם הוא להעביר רושם מוצק יותר מבעבר. גם העיצוב הפנימי זכה לעדכון, אם כי כאן התוצאה קצת פחות דרמטית – הוא בהחלט מודרני ונעים לעין, אבל לא בדיוק יגרור שריקות התפעלות מצד טרמפיסטים מזדמנים.
צילום: מערכת אוטו הפלסטיקה הקשיחה והפשוטה למגע, שמורכבת באופן מוצק אבל חוטאת ברווחים פה ושם, לא מוסיפה גם היא, ותורמת לציון "מספיק" בלבד. מהצד הפרקטי יהנה הנהג משפע תאים בגדלים שונים, אבל לא היינו כועסים אם התא מתחת למשענת היד – הלא מתכווננת – היה מקורר. חיבורי USB ו-AUX , בין שני שקעי כוח, אמורים להספיק לחובבי הגאדג'טים, ובקרת אקלים מפוצלת (עם יחידת מזגן נפרדת לשורה השלישית), שליטה על מערכת השמע מההגה הנעים לאחיזה, בקרת שיוט וחיישני חנייה, משלימים רשימת אבזור סבירה בהחלט. מושב הנהג נוח והמקום שופע, וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה ושלטת, עם תלונה בודדת לגבי קורות A העבות שפוגעות בראות בצמתים.
ההודעה לעיתונות מספרת על שינוי בסידור המושבים ששיפר את המרווח בשורה השנייה, וזו אכן מרווחת מאוד עם שפע מקום לברכיים ולראש – אם כי אני לא זוכר שבדור הקודם היתה בעיית מרווח. אבל משענת הגב מעט שטוחה ולא נוחה, וברכב רחב שכזה קשה להבין מדוע הנוסע האמצעי צריך להסתפק במושב צר וקשה. השורה השלישית, כמקובל בקטגוריה, מיועדת בעיקר לילדים – ועדיף מתחת לגובה מטר וחצי. הכניסה אליה אפשרית רק מצד אחד (צד האין-נהג) וקיפול המושב בשורה השנייה דורש קצת כוח ושתי פעולות נפרדות. נתקלנו כבר בפתרונות מוצלחים יותר. הפרוספקט טוען לנפח מטען מכובד של 258 ליטר כאשר השורה השלישית זקופה, אך אין ספק שזו טעות – או שגם הליטרים הקוריאנים קטנים במיוחד. קל לנו הרבה יותר להאמין לנתון של 116 ליטר שמצאנו באתרים אירופאים – וגם זה אולי נתון נדיב מדי...
צילום: מערכת אוטו יחידת ההנעה נותרה זהה בבסיסה – אותו בלוק בנפח 2.4 ליטר ואותה תיבה פלנטרית בעלת 6 הילוכים. אולם הזרקת בנזין ישירה תורמת 18 סוסים להספק המירבי, ו-1.7 קג"מ למומנט ומבטיחה לשפר משמעותית את צריכת הדלק. מבטיחה – ומקיימת. הסורנטו הפתיע אותנו עם צריכת דלק של 8 ק"מ לליטר במהלך המבחן, כשבקטעי שיוט נינוחים, עם כפתור ה-ECO לחוץ (מה שפוגע מעט בחדות התגובה לדוושה, אבל לא ברמה שתטריד אמא-כדורגל ממוצעת) מחשב הדרך התייצב על כ-12.5 ק"מ לליטר ויותר. בהחלט הפתעה לטובה ברכב פנאי גדול ומונע בנזין.
יחידת הכוח מפתיעה גם בתגובה בשרנית לדוושה כבר בסל"ד ביניים, וכוח זמין בכל מצב בלי הרעש המוגזם והלא נעים בסל"ד גבוה שהיה אופייני ליחידות הקוריאניות בעבר. בעצם, מלבד צליל מעט נוכח מדי בתנועה עירונית, אין לנו תלונות ליחידת הכוח הזו, ואין ספק כי מדובר בשיפור משמעותי לעומת הדור הקודם.
אבל הסורנטו מסתיר בשרוול אס נוסף – המתלים. בדור הקודם זו לא היתה בדיוק נקודת חוזק של רכב הפנאי הגדול של
קיה, עם פעולה נוקשה שהתקשתה לטפל כראוי בשיבושים חדים, במהירות נמוכה או גבוהה. אבל כיול המתלים בדור הנוכחי משאיר את הרושם כי לא רק את המעצב גנבו בקיה מקונצרן גרמני, אלא גם את מהנדס המתלים. התחושה כאן היא "גרמנית" קלאסית – מתלים מהודקים מאוד, שלא מרחפים מעל תלאות האספלט, אבל בהחלט מרככים את מוראות האספלט הישראלי בדרכן אל ישבנו של הנהג, במהירות נמוכה או גבוהה. ההתמודדות עם גלים בכביש המהיר כבר מרשימה ממש, עם ספיגה מדויקת תוך שמירה על ריסון למופת. יופי!
צילום: מערכת אוטו המתלים מרסנים היטב את תנודות הגוף גם כאשר בוחרים להעלות את הקצב בכביש מפותל, ושומרת על התנהגות מאוזנת עם נטייה מקובלת לתת היגוי. אולם ההגה – למרות משקל בשרני ופעולה מדויקת – מציע אפס תקשורת, ויחד עם שלדה שלא תמסור מידע גם לחוקר שב"כ מנוסה, מוציא את הכיף מנהיגה מהירה.
ואגב נסיעה מהירה – בידוד רעשי הכביש בינוני, והנהג מודע בהחלט לכל שינוי בסוג האספלט, אם כי הרעש לא מגיע לרמת מפגע של ממש. רעשי הרוח – בעיקר מכיוון קצה החלון הקדמי – משאירים מקום לשיפור, אבל גם הם נשארים ברמה נסבלת בהחלט. המנוע, מצידו, סובב ב-2,000 סל"ד חרישיים ב-100 קמ"ש, וצלילו לא חודר לתא גם במהירויות גבוהות בהרבה. המזגן, לעומתו, מעט מרעיש כאשר הוא נדרש להתמודד עם טמפרטורות קיץ ישראלי.
שטח?גרסת ה'אורבן' עם ההנעה הקדמית זוכה לפופולאריות בזכות מחירה שנמוך משמעותית משל גרסאות ההנעה הכפולה, והיא עדות לשאיפות השטח המוגבלות מאוד של הקונה הממוצע. אבל זה לא עצר בעדנו מלבדוק מה יכול להציע בשבילים רכב פנאי גדול וכבד, שמסתמך על כוח המשיכה של סרן אחד בלבד. התשובה, שלא במפתיע, היא "לא הרבה, אבל כנראה מספיק". בקרת המשיכה לא מבריקה, ושילוב של שיפוע עם אחיזה מפוקפקת יעצרו את הסורנטו, ויגרמו לכם לייחל להנעה בסרן האחורי.
צילום: מערכת אוטו אולם המתלים החדשים מציעים שילוב טוב של ריסון ויכולת ספיגה, שמאפשרים לשמור על מומנטום בתיקול מכשולים מצד אחד, ועל הסתימות בשיניים בשבילים מחוטטים מצד שני. זוויות המרכב ומרווח הגחון סבירים, ועל קרקע יבשה הסורנטו-הנעה-קדמית יגיע רחוק יותר ממה שיעז לנסות הרוכש הממוצע. אולם היינו חושבים פעמיים לפני שהיינו יורדים איתו לשטח אחרי הגשם כאשר הקרקע חלקלקה – או לפחות דואגים לקחת איתנו מספר טלפון של חבר עם ג'יפ אמיתי ורצועת גרירה שגר באזור.
עידכון ושינוימחודש או חדש, הסורנטו מציע עכשיו יכולת משופרת משמעותית. במפתיע השינוי המשמעותי הוא לא בעיצוב הפנסים הקדמיים או בגוון הכרום של הגריל, אלא ב"ליבה" – ביחידת ההנעה ובעיקר במתלים. אולם למרבה הצער איכות הפנים לא ביצעה את אותה קפיצת מדרגה, ומהווה עכשיו את עקב האכילס של הסורנטו. היא לא גרועה בפני עצמה, אך לא עומדת ברמה אחת עם המתלים והמנוע – או עם איכות החומרים ועיצוב הפנים של המתחרה מבית,
הסנטה פה החדש. ועדיין,
במחיר של 192,000 שקלים, הסורנטו מציע שבעה מושבים, מנוע מוצלח ומתלים בוגרים עטופים בעיצוב נאה, שמרכיבים חבילה אטרקטיבית. 
