יונדאי i30 החדשה
קראו לזה ההצלחה השקטה. יונדאי יצאה בקמפיין שמטרתו להראות שבשקט-בשקט יותר אנשים קונים (או בוחרים בליסינג) יונדאי. המטרה הייתה להראות לציבור שמדובר ביצרנית נמכרת עם פופולאריות עולה. היום ההצלחה כבר לא שקטה, אלא בראש חוצות ובמקום ראשון בטבלאות סיכום המכירות. יונדאי היא מלכת המכירות שלקחה בשנה שעברה את הכתר ממאזדה אחרי 15 שנות הובלה, ואפשר להמר בביטחון רב, שהיא תסיים גם את השנה הנוכחית במקום הראשון. אחת המכוניות שעזרה ליונדאי להגיע להישג הזה בשנה שעברה ובכלל, היא יונדאי i30 היוצאת. המכונית שהראתה לעם ישראל שאפשר לקנות גם האצ'בק בכמויות יפות, וגם סטיישן, גם אם הסיבה לכך הייתה שליונדאי פשוט לא היה בהיצע באותן שנים משפחתית סדאן קלאסית.

ברוכה הבאה
אז כאמור מדובר בדור שני ל-i30, שמתייצבת בארץ במבחר גרסאות. במפגש בחנייה מדובר במכונית נאה ומעוצבת מכל כיוון, מלפנים תמצאו את הפרונט החדש והמזוהה של יונדאי, אותו היא חולקת עם ה-i35, ה-i40 ועכשיו גם עם ה-i20 שעברה גם היא את העדכון המתבקש. פסי הלדים הבוהקים בפנסי הערפל מוסיפים גם הם למראה נכון ומעודכן.
ה-i30 בגרסת ה-1.6 ליטר נמכרת בשתי רמות אבזור כאשר ההבדל בין גרסת הבסיס, שעולה 122,000 שקלים, למאובזרת הוא 3,000 שקלים (סה"כ 125,000 שקלים) – הפרש קטן יחסית, תמורתו תקבלו בקרת שיוט, עור בהגה ובידית ההילוכים, דוושות אלומיניום נאות, חיבור USB (שחבל שלא קיים בגרסת הבסיס, כמו שהיה בדור הקודם) וג'אנטים (וזו גם הגרסה שנבחנה). בכל הגרסאות המפרט הבטיחותי מלא וכלל שבע כריות אוויר והמכונית גם זכתה לציון של 5 כוכבים במבחן המעודכן של E-NCAP.
יונדאי i30 החדשה: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר, יצרנית

כניסה לתוך תא הנוסעים ממשיכה את הרושם החיובי, התא מעוצב יפה ובעל שילובי צבעים מצוינים של בהיר וכהה (יש גם תא שחור לגמרי, שנראה פחות טוב משמעותית, והשינוי הוא בהתאם לצבע החיצוני). איכות החומרים טובה ברוב המקרים, אבל לא בכולם, ופה ושם תיתקלו בפלסטיק שנראה טוב אבל מרגיש פשוט. האבזור בגרסה שלנו ("פרמיום") נאה, כאשר החריג הוא גג השמש הכפול שסטנדרטי בגרסאות ה-1.6 ליטר, ומוסיף גם מבחוץ וגם מבפנים. חוסר מוזר נרשם בקישוריות בלוטות' לטלפון הנייד, בכל הגרסאות. בגרסה שלנו גם הכיסאות היו בהירים ונאים, ובכלל התא היה מקום שנעים להיות בו. מלפנים המרווח טוב בכל המדדים (גם לראש, למרות גג השמש), אם כי לא כל הבוחנים אהבו את תנוחת הישיבה. מעבר למושב האחורי מפגיש אותנו עם רצפה שטוחה, עם מרווח ברכיים ממוצע לקטגוריה ומרווח ראש שיהיה חסר לגבוהים ובסדר לבעלי גובה ממוצע. תא המטען מציע 378 ליטר, והוא גדול ומאוד שימושי, וכמובן שאפשר לקפל את משענת המושבים, אם זה לא מספיק לכם.

הנעה
ה-i30 שלנו הייתה בעלת מנוע ה-1.6 ליטר המספק 135 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-16.7 קג"מ ב-4,850 סל"ד ומשודכת לתיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים. זה המקום להגיד עבור אלו שיקפצו שלא מדובר בתיבה כפולת מצמדים, ושעבור הלקוח הקלאסי מדובר ביתרון. תיבה אוטומטית רגילה, עם 6 הילוכים, תהיה נעימה יותר בפקקים במחיר של צריכת דלק מעט (באמת מעט) גבוהה יותר, כך שלדעתנו מדובר ביתרון ולא בחיסרון. התיבה עצמה אגב עובדת טוב בסה"כ, ורק הייתה חסרה לנו עצמאות מלאה לשליטה הידנית. המנוע עצמו עושה את עבודתו נאמנה, והמכונית מרגישה זריזה למדי, אם כי לא באופן משמעותי משאר המשפחתיות. תלונות? הוא יכול היה להיות מעט שקט יותר, אבל כל השאר, בסדר גמור. יש גם מצב חיסכון למנוע שמביא לתגובות איטיות יותר של התיבה ופחות ימהר להוריד הילוכים אלא אם לחצתם על הדוושה בהתלהבות. צריכת הדלק בשיוט עמדה על 14.7 ק"מ לליטר ובסה"כ בימי המבחן המאומצים למדי על 9.3 ק"מ לליטר.
יונדאי i30 החדשה: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר, יצרנית

הגרסאות המקומיות של ה-i30 לא נפלו לאופנת צמיגי הענק עם מידות הג'אנט המופרכות שאפשר לפגוש בלא מעט משפחתיות היום. רכב ההדגמה נעל צמיגים ירוקים מבית הנקוק, במידה 195/65 על חישוקי 15 אינץ' צנועים. זה אמור לעזור לנוחות טובה יותר, וגם למחירים זולים יותר בהחלפת צמיגים. בפועל ה-i30 הציגה נוחות ממוצעת בעיר, לא אוהבת בורות חדים כמו מכסי ביום שקועים, וגם לא ממש אוהבת שיבושים גדולים, אבל בסה"כ היא בסדר. מחוץ לעיר היא טובה בהתמודדות עם שיבושים גדולים כל עוד המהירות שפויה. אם תנהגו מהר בכביש גלי תיתקלו בהרבה יותר מדי תזוזה של המכונית, אבל במהירות הגיונית הכל בסדר. שיבושים קטנים לעומת זאת עוברים יותר לתא הנוסעים, זה לא נורא אבל יוצר תדר מדי פעם קבוע של וויברציות קלות בתא, וזה מורגש. מה שעוד מורגש, ובצורה חריגה הם רעשי הכביש שעוברים לתוך תא הנוסעים בצורה שאי אפשר לפספס. הם קיימים כבר ממהירות נמוכה יחסית וצפונה ופשוט מורגשים יותר מדי. ואם כבר רעשים, המיזוג (המצוין) רועש ממהירות 3 ומעלה, ומעט חלש במהירות השנייה.

כל גרסאות ה-i30 שנמכרות אצלנו משווקות עם הגה המציע שלוש אפשרויות תגבור – נוחות, רגיל וספורט. מצב הנוחות הופך את ההגה לקל מדי, ולדעתנו למעצבן, אם כי בטוח יהיו כאלו שזה דווקא יתחבב עליהם. המצב הרגיל כשמו כן הוא, והוא הגה חשמלי שאפשר להגדירו בעיקר כבסדר ולא יותר. יש גם מצב ספורט, שמקשיח מעט את ההגה. הוא עדיין לא הופך אותו לטוב, אבל המשקל מעט עדיף יותר, אם כי באף אחד מהמצבים לא התחברנו להגה. בכלל, לא ממש התחברנו דינאמית ל-i30, ואין כאן שום בשורה דינאמית. יש צמיגים שנמרחים, תת היגוי בעומס, והרבה ביטחון בנהיגה. באופן משעשע אפשר לנתק בליטוף כפתור את בקרת היציבות לחלוטין, ואז אם תרצו תוכלו להוציא את הזנב לטיול. אבל בכל מקרה, דינאמיות זה לא הקטע שלה.
יונדאי i30 החדשה: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר, יצרנית
מתקדמת
יונדאי i30 החדשה רושמת שיפור נאה בהשוואה לדור היוצא, כמו ברוב המקרים בהחלפת דורות. היא מכונית נאה, מאובזרת (רק קישוריות בלוטות' חסרה לנו), שמציעה חבילה טובה ושימושית. אבל מה שמעט פוגע בחבילה הוא המתלים שמבצעים עבודה ממוצעת בנוחות. אבל גם כך, אין ספק שמדובר במכונית טובה, שלדעתנו מקומה בחלקה העליון של הקטגוריה, אבל לא בקצה החד שלה.