שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, הגיש הבוקר (יום א') לועדת הכלכלה את הצו המתיר יבוא מקביל של רכב לישראל. מדובר בנוסח הסופי של הצו שהתגבש יחד עם איגודי יבואני הרכב והמועצה הישראלית לצרכנות ולאחר שאושר במשרד המשפטים ונחתם על ידי השר כץ ושר התעשייה והמסחר, בנימין בן אליעזר. כעת הוא מונח על שולחן ועדת הכלכלה וזו תדון בו בשבועות הקרובים

בצו החדש מגדיר משרד התחבורה את מסגרות הפעולה של היבואניות החדשות, כמו למשל: מידת האיתנות הפיננסית (הון עצמי נדרש, ערביות בנקאיות, מחזור מכירות שנתי של כלי רכב בהיקף של 5 מיליון יורו לפחות וכו'), מספר נקודות המכירה הנדרשות (1 לעומת 4 בעבר), את החובה לספק שירות ואחריות לרוכש הרכב ועוד.

לדברי שר התחבורה: "הרפורמה ביבוא המקביל נועדה לעודד את התחרות בענף ולשמר אותו כמסלול נוסף לרכישת רכב בעלות מופחתת". מכאן ההקלות בדרישות המשרד מיבואניות הרכב החדשות כמו למשל התרת יבוא כלי רכב גם מסוכני מורשים ('דילרים') ולא רק ישירות מיצרנית הרכב. כמובן, שעל כלי הרכב לעמוד בכללים שנקבעו ושחלקם הוזכרו בפסקה הקודמת ועל הסוכנים הישראלים לשמור על ההיבטים הצרכניים של שירות ואחריות.
אבל החידוש המהותי ביותר בצו הוא פתיחת השוק ליבוא כלי רכב מארה"ב מיצרניות שאינו מוגדרות אמריקניות. כפי שכבר סיפרנו בעבר, הצו החדש מתיר ייבוא של כלי רכב המיוצרים בארה"ב שלא ע"י שלושת יצרניות הרכב האמריקאיות: GM, פורד וקרייזלר. כלומר, מרגע אישור הצו גם כלי רכב יפנים או אירופיים למשל, המיוצרים במפעלים בארה"ב, יוכלו להגיע לישראל. וזאת על אף שאין להן תקינה אירופית. יצוין שהצו מתייחס רק לדגמים המיוצרים במדינות נפט"א (מקסיקו, אמריקה וקנדה), כך למשל, לא יותר ייבוא של רכב הנמכר באמריקה אך מיצר ביפן.