שוק המיניוואנים אולי נראה אפור – כמה כבר אפשר לחדש בקופסה לשבעה? – אבל מתברר שהוא מגוון בהרבה משוק המשפחתיות, למשל. בעוד עיון במפרטי המשפחתיות השונות נותן תחושת דזה-וו – מנוע 1.6 ל', ארבעה הילוכים בתיבה האוטומטית – המגוון בשוק המיניוואנים, אפילו אם תגבילו את עצמכם למיניוואנים הקומפקטיים בלבד, עשיר בהרבה. רק תראו את המבחר במבחן הזה: 1.4 ל' טורבו-פלוס-מגדש-על של הטוראן, 1.6 ל' טורבו של הסיטרואן C4 פיקאסו; 1.8 ל' אטמוספרי של הטויוטה וורסו, ו-2.0 ל' של המאזדה5. ותיבות ההילוכים? אין שתיים דומות: רובוטית מצמד-כפול בטוראן (עדיין עם שישה הילוכים, בחו"ל הוא כבר נמכר עם תיבת השבעה הילוכים); רובוטית מן השורה עם 6 הילוכים ב-C4 פיקאסו; רציפה (עם אפשרות תפעול ידני ב-6 הילוכים נפרדים) בוורסו; ו-5 הילוכים במאזדה5, היחידה עם תיבה פלנטרית קונבנציונלית.
אבל יש בכל זאת נקודות דמיון, מעבר ליעוד הבסיסי של ניוד משפחה מרובת-ילדים. כל הרביעיה שכאן מורשה לשאת שבעה נוסעים; את כולם אפשר לקנות במחיר של פחות מ-160,000 ש"ח – כמחירן של משפחתיות-גדולות נפוצות. הממדים קרובים, כאשר מבחינת האורך החיצוני רק 15 ס"מ מפרידים בין הוורסו הקצר בחבורה לבין פיקאסו הארוך, כשהממוצע הוא סביב 4.50 מ'. כולם גם שוקלים מעט יחסית, טונה-וחצי בהפרשים של עשרות ק"ג לכאן או לכאן.
בכל זאת, צירפנו להשוואה זו דגם חמישי כאורח: מיצובישי גרנדיס, שהוא קצת יותר גדול וכבד מהשאר, אך עדיין לא במימדי מיניוואן פול-סייז, וגרסת ה"אקזקיוטיב" החדשה שלו נמכרת במחיר דומה לשל מיניוואן קומפקטי – 165,000 ש"ח.
מי שלא נמצאים כאן הם
קיה קארנס, שלא שונה מאז ההפסד האחרון, וגם לא הונדה FR-V שמציע רק 6 מקומות ישיבה. גם רנו סניק החדש לא היה זמין למבחן עד לכתיבת שורות אלה. לא נורא, פעם הבאה.
במבחן זה בדקנו את כל הפרמטרים הרגילים, אך בדגשים שונים. הצד הדינמי זוכה לחשיבות פחותה מהרגיל, בעוד פרמטרים חשובים למשפחה כגון נוחות נסיעה ושימושיות (כפי שבאה לידי ביטוי בתא המטען, נוחות קיפול המושבים, מספר תאי האחסון וכן הלאה) מקבלים חשיבות מוגברת.
טויוטה ורסו 1.8 GLI
טויוטה וורסו מוצע בארץ ברמת גימור אחת (GLI) ועם מנוע 1.8 ליטר על הפעלת שסתומים מתקדמת Valvematic. מנוע זה מצטיין בהספק גבוה יחסית של 147 כ"ס ותצרוכת דלק נמוכה במיוחד – בין היתר בזכות השימוש בתיבה אוטומטית-רציפה.
צילום: תומר פדר
השילוב הזה מעניק לוורסו את פליטת ה-CO2 הנמוכה ביותר כאן, טובה יותר גם מצמד המיניוואנים בעלי התיבות הרובוטיות והמנועים המוגדשים מסיטרואן ופולקסווגן. הדירוג הירוק שלו הוא הטוב ביותר. מצוין למשפחות חובבות איכות סביבה.
זהו אמנם המיניוואן בעל בסיס הגלגלים הארוך ביותר ברביעיה, אך שלושת המושבים (הנפרדים) בשורה האמצעית מציעים מרחב רגליים מוגבל. גם בשורה השלישית המצב לא מבריק, וחסרות ידיות אחיזה או משענת יד. הראות החוצה מהמושבים האחוריים לא מדהימה, בלשון המעטה. ותא המטען? לא נדיב. רק 155 ליטר עם מושבים אחוריים פתוחים. לפחות רצפת התא מתרוממת וחושפת גומחה נוספת לאחסון.
יש כמות נאה של מחזיקי כוסות ובקבוקים. מתחת למשענת היד המרכזית אפשר להכניס בקבוק ליטר וחצי, וגם בדלתות יש מקומות לבקבוקים. מחזיקי כוסות ליושבי השורה השניה נמצאים במגשים המתרוממים מגב המושבים הקדמיים.
הוורסו מציע מנוע חלק ושקט – השקט ביותר בחבורה בשיוט רגוע – ועושה את העבודה בלי מאמץ. התיבה הרציפה רוב הזמן טובה ולא מעיקה כמו אחרות מסוגה. תצרוכת הדלק במבחן היתה זהה לזו של הפיקאסו ופחות טובה במעט מזו של הטוראן.
הוורסו דורג קרוב לתחתית מבחינת ספיגת המהמורות, גם בנהיגה נמרצת. סביבת הנהג זכתה לתגובות מעורבות: החומרים אומנם טובים יותר מבקורולה, אבל פשוטים מדי בהשוואה למתחרות, וגם ההרכבה לא מצטיינת. לפחות מושב הנהג נוח ותומך.
השורה התחתונה: הוורסו עושה את העבודה, באפרוריות.
מאזדה 5
מאזדה 5 מוצע אצלנו עם מנוע אחד (2 ליטר עם תיבת 5חמישה הילוכים אוטומטית), ובשתי רמות גימור. חשוב לומר כבר בהתחלה: אם אתם חייבים מקום לשבעה, חפשו במקום אחר. המיניוואן הזה לא מסוגל להוביל שבעה נוסעים. מאזדה עצמה מגדירה את ה-5 כמיועדת לשישה נוסעים, עם מושב נוסף נשלף לצרכים מזדמנים ואקראיים.
צילום: תומר פדר
ברגע שמוותרים על המושב השביעי המפוקפק, נשארים עם שני מושבים מרווחים במיוחד, בעיקר בממד הרוחב. גם מאחור שני המושבים היו היחידים ברביעייה שיכלו לאכלס בקלות מבוגר ממוצע. ה-5 הוא היחיד עם דלתות הזזה אחוריות. (שמפריעות קצת לעיגון מושבי תינוקות, אך נוחות בכל דבר אחר). יש גם מחזיקי כוסות לנוסעים מאחור, תאי אחסון מספקים באזור הנהג, ומקום לבקבוקים בדלתות הקדמיות. קיפול ופתיחת המושבים האחוריים פשוט וקל – בלי פטנטים מתחכמים. הנדסת אנוש במיטבה.
ה-5 דורג ראשון בנוחות הנסיעה הן בסביבה עירונית והן מחוץ לעיר – והנוחות לא באה על חשבון יכולת דינמית. המתלים שולטים על הנעשה בלי לחבוט, ומונעים טלטלות.
אבל לא הכל ורוד. תא המטען זעיר (למרות הגומחה תחת הרצפה), כך שתזדקקו לנצל לעתים קרובות את נוחות קיפול המושבים. חסרים תאי אחסון בדלתות האחוריות. ל-5 סביבת הנהג זולה לתחושה ומראה, עם חומרים קשים ולא נעימים. בגרסה הבסיסית (שנבחנה) לא תקבלו בקרת אקלים, שלא לדבר על מזגן ליושבים מאחור. תצרוכת הדלק היתה הגבוהה ברביעיה וטובה רק משל הגרנדיס הכבד.
סיטרואן C4 גרנד פיקאסו
סיטרואן C4 פיקאסו הוא משב רוח מרענן בנוף המיניוואנים שלנו. למשל סוככי השמש הקדמיים הגדולים, הנעים על מסילה. מנגד, פקדי המזגן נפרדים לנוסע ולנהג, ונמצאים בצדי הקונסולה באופן לא נוח. גם ידית ההילוכים בצמוד להגה היא לא יותר מגימיק חביב, וההגה עצמו עמוס מדי במתגים. והחלק המרכזי שלא מסתובב עם החישוק – בשביל מה?
צילום: תומר פדרניכר שהושקעה מחשבה ביצירת שטחי זכוכית גדולים, מה שהופך את הפיקאסו למיניוואן הטיולים הטוב ביותר לילדים. תא הנוסעים מציע עיצוב מקורי וחדשני, ניגוד מבורך לשעמום היפני, והתחושה איכותית ויקרה יחסית. עוד צל"ש מגיע לריבוי התאים בקדמת התא.
הפיקאסו אמנם גדול במידותיו, אך כל שבעת המושבים (שניתנים כמעט כולם לתזוזה וקיפול נפרד) צפופים יחסית. המושבים האחוריים לא נוחים אך מרווחים במידה סבירה, עם תאי אחסון ומחזיקי כוסות צמודים. קיפול המושבים האמצעיים נוח אך הגישה לאחור פחות נוחה מבמאזדה. ברמת הגימור הנמוכה (SX) אין פתחי אוורור ליושבים מאחור.
הגרסה שנבחנה מגיעה עם שילוב של מנוע 1.6 ליטר טורבו ותיבה רובוטית. זו האחרונה יכולה להיות מעצבנת להפליא. אבל אם תתרגלו, תקבלו מיניוואן זריז וחסכוני. למרבה הצער, אין כאן את נוחות הנסיעה של צרפתיות מן העבר, ורעש צמיגים מוגזם פוגע בשלוות הנסיעה.
פולקסווגן טוראן
פולקסווגן טוראן מעניק תחושה קרובה למשפחתית רגילה, עם סביבה אינטימית ומוכרת מדגמי הנוסעים של פולקסווגן, בלי התחכמויות. אלא שבכל הקשור לתחושות בזמן נסיעה, הטוראן זכה לדירוג נמוך: מתליו קצרי-המהלך העבירו חבטות לנוסעים בקבלנות, במיוחד בסביבה עירונית. הטוראן מאבד נקודות גם בכל הקשור לתפעול מושבים. למשל, משענות הראש של השורה האחורית מפריעות לקיפול. הזזת הספסל האמצעי אף היא לא נוחה, וכך גם הגישה לשורה האחורית.
צילום: תומר פדרבצד הזכות נמצא מרחב פנים מפתיע מעט, במיוחד מלפנים. הישיבה במושב האחורי נמוכה, אך כתוצאה מכך מרווח הראש טוב. מחזיקי כוסות מפוזרים בתא היטב ויש מגשים מתקפלים ליושבי השורה האמצעית.
מנוע
ה–1.4 ליטר TSI מוכר היטב, ושילובו עם תיבת DSG היה מצוין. הביצועים נופלים רק מאלו של הפיקאסו, תצרכת הדלק הטובה מכולן. התנהגות הכביש והאחיזה של הטוראן היו ברמה נמוכה יחסית ליתר הנבחנות.
הטוראן שהגיע למבחן הוא היקרה ביותר, "הייליין", שעולה 190,000 ש"ח. הגרסה הזולה לא שונה מכנית, אך מציעה הרבה פחות אבזור, וחבל שלא הייתה זמינה למבחן.
השורד האחרון
לא קל לבחור מנצח. אם אתם מסתפקים בשישה נוסעים הבחירה קלה: מאזדה 5 מציע יתרון ברור בסעיפי פרקטיות (בזכות הדלתות), מרחב, נוחות נסיעה ויכולת דינמית. אבל זהו מבחן למיניוואנים של שבעה נוסעים. הוורסו מדורג שלישי, אבל הבחירה במקום הראשון קשה. יחידת ההנעה של הטוראן מקנה לפולקסווגן יתרון, אבל הפיקאסו הייחודי והחדשני יעשה לכם הרבה יותר טוב בנשמה, להוציא התיבה הרובוטית. אז אם חייבים לבחור אחד, התשובה היא זו: סיטרואן C4 פיקאסו.
צילום: תומר פדר
קצת אחר: מיצובישי גרנדיס
מיצובישי גרנדיס שליווה את המבחן כאורח, הבהיר לנו שהמתמטיקה פשוטה. אתה משלם יותר, מקבל יותר מטרים מעוקבים של מרחב פנים ומנוע יותר גדול, ונהנה מנינוחות שלווה ונסיעה חלקה רוב הזמן. תא הנוסעים של הגרנדיס איכשהו יותר מפנק, עם מרחב פנים עדיף על פני ארבעת המיניוואנים הקומפקטיים. השילוב של מנוע 2.4 ליטר לא-ממש-חזק ותיבת ארבעה הילוכים עתיקה מקנה לגרנדיס ביצועים שאותם נתאר באדיבות כ"רגועים", אך הנסיעה באופן כללי נעימה מאוד. גם תא מטען גדול משמעותית. מנגד, עיצוב החוץ והפנים שפעם היה חדשני נראה כעת קצת מיושן, ההגה ל מתכוונן פנימה-החוצה, הנסיעה רכה אך נוטה לנדנודים, וברכב המבחן היו קצת יותר מדי קרקושים. גם תצרוכת הדלק תגרום לכם לדפיקות לב. אבל היי, רציתם מרווח, לא?
המבחן המלא התפרסם בגיליון 287
