126.1 מייל לשעה, שהם 202.9 קמ"ש. זו המהירות שהצליחה לקבוע בשבוע שעבר יאכטת-היבשה Greenbird באגם היבש איוואנפה שבנבאדה, נהוגה בידי המהנדס ריצ'ארד ג'נקינס הבריטי שבנה אותה, ובכך שברה את שיא המהירות העולמי האבסולוטי לרכב המונע באמצעות הרוח. השיא הקודם היה 188 קמ"ש והוחזק בידי צוות אמריקני.
עד לפני פחות משנה נשא הפרוייקט את השם Windjet, ובמסגרתו פיתח ובנה ג'נקינס כלים מונעי-רוח במשך כעשור. שיתוף פעולה חדש יחסית בין ג'נקינס לבין חברה העוסקת בייצור חשמל באמצעים ירוקים, Ecotricity, הביא עימו מקור מימון ושינוי שם.
כלים יבשתיים מונעי-רוח אינם רעיון חדש, ותחרויות בענף זה מתקיימות מדי שנים. אלא הכלי של ג'נקינס שונה מהותית מסירות-היבשה הדקיקות והעדינות הרגילות: מדובר במכונה גודלה וכבדה יחסית, שמשקלה 600 ק"ג (ואשר במהירות גבוהה "שוקלת" אף יותר עקב מבנה המייצר כוח הצמדה להגברת הבטיחות). התכנון האווירודינמי היעיל של הכלי ובמיוחד של משטח-המפרש מאפשר השגת מהירות הגבוהה פי 3 עד 5 ממהירות הרוח! לשם כך נעשה שימוש במפרש קשיח, בדומה לכנפיים של מטוס. כדאי גם לשים לב למבנה הבלתי-סימטרי של הציפור הירוקה, בגרסתה היבשתית; גרסת הקרח תהיה שונה במקצת, עם מבנה סימטרי היושב על שלושה להבים.
שבירת השיא על פני הקרקע היא רק אחת משתי מטרות: השניה שעומדת על הפרק היא השגת השיא גם על פני קרח.
יש לציין כי הכינוי Greenbird מהווה הומאז' ל-Bluebird, שהיה שמן של הסירות (הממונעות) והמכוניות שוברות השיאים של מלקולם קמפבל ובנו דונלד. יחד שברו השניים את שיא המהירות על המים 11 פעמים והחזיקו בו כמעט ברציפות מ-1937 ועד 1967 (ודונלד קמפבל אף מצא את מותו בנסיון לקבוע שיא נוסף, ב-1967). כל הסירות נשאו את השם Bluebird. מלקולם האב קבע תשעה שיאי מהירות יבשתיים ודונלד רק פעם אחת, אך היה ב-1964 האדם הראשון (והיחיד עד עצם היום הזה) שהחזיק באותה שנה בשיאים על היבשה והמים.