אם היה ספק באשר לחשיבותה של הלינאה עבור היצרן האיטלקי הגדול, הוא התמוסס מיד למראה ההופעה הגרנדיוזית שהוכנה עבורנו בארוחת הערב בהשקה. הצורך בהצלחת הלינאה קיבל משנה תוקף עם הצהרתם הבלתי מתפשרת של בכירי היצרן אשר נכחו באירוע, בכללם המנכ^ל הידוע סרג'יו מרצ'יונה: הלינאה היא המכונית החשובה ביותר עבור פיאט, אחרי הגרנדה פונטו. הלינאה מבוססת על הפונטו, למרות ממדיה המגודלים, יש לומר. בניגוד לקטנה האירופאית, הלינאה מיועדת להיות ^מכונית גלובאלית^ בעיקר לשווקים מתפתחים הקרובים גיאוגרפית או מגדרית לארצות ייצורה (תורכיה) – סין, הודו, ברזיל ורוסיה. וכן, אם שאלתם, הכוונה גם אלינו. אפילו שישראל לא הוזכרה על ידי היצרן לאורך כל מסיבת העיתונאים.
ובכל זאת, קצת גאוות יחידה
זה לא סוד שכבר שנים נותרת יבואנית פיאט בישראל עם חצי תאוותה בידה – מכוניות מוצלחות (יותר ופחות) הנידונות לכישלון ידוע מראש אצלנו (אם הן בכלל מגיעות לכאן). מאז ימי הזוהר של הדור הראשון של הפונטו לא ידעה סמל^ת הצלחה אמיתית מבית מקור הפרנסה העיקרי שלה. את שנת 2006 היא סיימה הרבה מתחת לעשרת המותגים המובילים, וזה לא מפתיע, ללא מכונית בפלח השוק החשוב ביותר – המשפחתיות – ועם מכונית ללא גיר אוטומטי קונבנציונאלי בפלח השוק השני בחשיבותו (והנשלט על ידי מכוניות זולות כגטס וסיריון). כשהפונטו נכנעה לצו האופנה היא הגיעה עם תיבה רציפה ואח^כ רובוטית. סמל^ת לא זוכרת תיבה אוטומטית רגילה מאז הבראבו/ה הקודמת והמריאה, שלא המריאה מעולם בארץ. אבל עכשיו, אומר היבואן, הכל עומד להשתנות. הבשורה הגדולה שתביא איתה הלינאה לכאן היא לא השם או הפלטפורמה, אלא התיבה. עם ממדים משפחתיים ותיבה אוטומטית בדיוק כמו שרשום בספר ציי הרכב הגדול, היא צפויה לבסס את היבואן בתוך הסגמנט הכה חשוב. מתי היא תגיע? כרגע אין עוד תאריך, רק שנה: 2008 (קאלנדרית). נראה כי פיאט לא ממהרת להוציא את המכונית החדשה עם תיבת הקסמים עבור הישראלים. ויש לזכור כי גם במקרה של הסטילו הם הבטיחו, ודבר לא קרה. הפעם הם נשמעים בטוחים מתמיד, אך עד שלא נראה במו עינינו לא נאמין.
מימדי המכונית הם שעטנז של שני סגמנטים – האורך הוא בקצה העליון של קטגוריית המשפחתיות (456 ס^מ. רק האוקטביה החדשה ארוכה יותר), הגובה גם הוא מרשים ביותר ועומד על כמעט 150 ס^מ. רק ממד הרוחב (העומד על 173 ס^מ, כמה סנטים פחות מהממוצע המשפחתי) מזכיר כי המכונית מבוססת על רכב מסגמנט הקטנות, הגרנדה פונטו. כיצד כל זה משפיע? דווקא על המראה החיצוני לא ניכרת השפעה מזיקה – פרופורציות הרכב נעימות לעין והעיצוב מרשים בהחלט (גם אם נשען בחלקו הקדמי בעיקר על הפונטו), מזכיר מכוניות מבית אודי מלפנים ופיז'ו 407 מאחור. זה בהחלט נאמר כמחמאה – שיוך כזה, אפילו שהוא בעיקרו אסוציאטיבי, מספק לרכב נופך יוקרתי יותר. ממד האורך גם הוא עלול לגרום לצופה להאמין שמדובר במכונית גדולה יותר ממידותיה, בדומה למה שקורה עם הסיוויק, הג'טה והקורולה החדשה. רק כשנכנסים פנימה מגלים שההתבססות על הפונטו יש מחיר בדמות צרות מרכב. הנהג והנוסע מרגישים קרובים מכפי שהיו רוצים, ומאחור נוסע שלישי ירגיש מאוד לא בנוח גם אם ממדיו קטנים. בסיס הגלגלים המוארך ותכנון המרכב החכם אפשרו ליצור מרווח רגליים יוצא דופן בקטגוריה (הגדול בקבוצה, לטענת פיאט), וכך אפילו אנשים גבוהים במיוחד יכולים לשבת במושב האחורי בנוחות. עם זאת, גם כאן המרכב הצר משלם מחיר – השתפלות הגג בצדי הרכב גורמת לראשי הנוסעים להתחכך במסגרת החלון במושב האחורי.
במושב הנהג
תנוחת הישיבה טובה ואפשרויות הכיוון מרובות. מבט ללוח השעונים מגלה יישור קו עם המתחרות באופנה החדשה של מחוגים נעימים לעין. תא הנוסעים נהנה משילוב צבעים נעים ועיצוב נאה – הדומה עד זהה לזה של הפונטו החדשה, שלא במפתיע. הפלסטיקה ברחבי התא קשה ומוצקה, כאשר גם בנסיעה, לא נשמעו טענות מכיוונה בדמות רעשים לא רצויים. תא הנוסעים חסר אפשרויות אחסון והמושבים מעט קשים לישיבה לאורך זמן, אך מלבד זאת התא נעים לשהייה. האבזור התקני נמצא באמצע בין הקטנות למשפחתיות. יש מחשב דרך, מערכת שמע וזוג כריות אוויר, אבל רק הגרסאות המאובזרות (שיש להניח שהן אלו שתגענה לארץ) מגיעות עם תוספת של 4 כריות, MP3, ציפוי עור להגה ולידית ההילוכים ובקרת אקלים עם פתח למושב האחורי. יש גם אבזור אופציונאלי בדמות מושבי עור, חישני תאורה, גשם וחנייה, בקרת שיוט, שליטה מההגה על המערכת, בלוטות' ו-ESP. יש לקוות כי לפחות זו האחרונה תסופק כסטנדרט במכוניות אשר תגענה לארץ. פיאט, דרך אגב, מצפה לתוצאות טובות בכל סעיפי מבחן הריסוק של E-NCAP, אבל לא מוכנה להתחייב על ציון.
התנעה
נהגנו על שני מנועים לא ממש רלוונטיים לשוק הישראלי: המנוע הראשון והמעניין מביניהם הוא ה-1.4 ל' טורבו בנזין ממשפחת מנועי T-JET שהוצגה עם הבראבו לפני מספר חודשים. הוא מספק 120 כ^ס ב-5000 סל^ד ו-21 קג^מ ב-2500 סל^ד, בצירוף עם טענה לצריכת דלק נמוכה (תודות לנפח הקומפקטי) ואמינות יוצאת דופן. באשר לשני האחרונים אין לנו הוכחות, אך לגבי האופי יש – יחידת הכוח הזו בהחלט מרשימה באופן פעולתה גם עבור ה-1180 ק^ג של גרסה זו. המומנט מורגש כבר מ-2000 סיבובים ומאפשר למשוך את הרכב קדימה עם מינימום העברות הילוכים עד קרוב לקו האדום. מעל 5000 סל^ד (שיא ההספק) המנוע מפתח צליל מנסר ולא נעים לאוזן, אך לזכותו ייאמר כי מתחת לתחום זה הוא שקט ביותר. נהגנו גם על הדיזל מולטיג'ט בנפח 1.3 ל'. המנוע מספק ביצועים נאים יחסית לנפחו, אך מרגיש חלש משמעותית מחברו לוגם הבנזין למרות נתון מומנט דומה ובגלל הספק נמוך משמעותית (90 כ^ס). המכוניות עליהן נהגנו התהדרו בתיבה ידנית בת 5 הילוכים, אשר מצידה לא ששה לשתף פעולה עם הנהג – יחסי ההעברה הקצרים הפריעו במיוחד בדיזל, מהלך הידית ארוך ואופן פעולתה צמיגי ולא מדויק. וכן, אנחנו יודעים שעבור השוק הישראלי זה באמת לא חשוב. כאמור, מנועי ה-1.6 ל' וה-1.8 ל' יוצגו בצירוף עם תיבה אוטומטית סטנדרטית במהלך שנת 2008.
בנהיגה
נוחות הנסיעה היוותה גורם מכריע בתורכיה, כפי שהיא מהווה על טלאי ישראל. זוהי המדינה ה(סמי)אירופאית הראשונה בה נתקלתי אשר נהגיה אגרסיביים אף מנהגי ישראל, ותשתיותיה איומות גם הן פי כמה. לפי פיאט, קשיחות השלדה (מהטובות בקבוצה) אפשרה להרכיב בולמים רכים לטובת נוחות נסיעה, תוך כדי שמירה על רמת אחיזה גבוהה ויציבות כיוונית טובה. בפועל, בסיס הגלגלים והאורך הכללי פועלים לטובת המכונית בעניין זה, אך ממד הרוחב הצר ורכות היתר פוגמים בתחושת הביטחון על הכביש המהיר. נוחות הנסיעה, כאמור, מצוינת. יש ויברציות על כביש גלי, אך ספיגה של כמעט כל סוג מהמורה מתבצעת בנינוחות יחסית ובשקט. רעשי הרוח ובתי הגלגלים מגיעים מאוחר, מלבד זמזום מאזור מראות הצד. באשר להתנהגות הכביש, רכות המתלים גורמת לזוויות גלגול גדולות אשר מורגשות היטב לנהג ולנוסעים. האחיזה גבוהה כפי שמצהירה פיאט, אבל ככל שהמהירות עולה התנהגות המכונית מרגישה פחות מגובשת. אין כאן שום טענה להנאה מנהיגה, וגם ההגה (ההידראולי, בניגוד לזה החשמלי של הפונטו) לא תורם לכך. רמת התקשורת ממנו נמוכה ולוחמת השיבושים ממנו רבה. הוא מדויק ומהיר מספיק, אך איננו מספק הנאה. פעולת הבלמים טובה בעוצמתה, אך בבלימה חזקה על מהמורות המכונית איננה נוסכת ביטחון כראוי.
צילום: מנהל התקווה הגדולה
עבור השוק העולמי, הלינאה היא המכונית השנייה בחשיבותה לפיאט. באירופה השפעתה תהיה זניחה, אך במדינות מתפתחות רבות היא תהיה דגם מוביל. אנחנו, סביר להניח, ניפול תחת הקטגוריה השנייה בעניין זה: הלינאה צפויה להפוך למכונית הנמכרת ביותר של פיאט בארץ, לכשתגיע במהלך 2008 בתצורה הכל כך חביבה על מנהל ציי הרכב הישראלי – סדאן משפחתית 1.6 ל' אוטומטי. בחו^ל, מחירה יהיה עד 20% פחות מהמתחרים הישירים מסגמנט המשפחתיות, בין השאר תודות לביסוסה על הפונטו. בישראל, ידאג היבואן להביאה במחיר של קבוצה 2 לצרכי תפיסת פלח מספק משוק הליסינג. לעניות דעתנו, אם ישכיל להביאה עם אבזור גבוה, יוכל להתגבר על המוניטין שלו מחד, ושל המתחרות מאידך. בעצם, אם פיאט וסמל^ת תשכלנה צעדיהן עם הלינאה, רבים הסיכויים כי המכונית החדשה תצעיד את היצרן המתקדם והיבואן המדשדש בקו ישר וממוקד – קדימה.
קבוצה/מרכב: משפחתית סדאן
הנעה: קדמית
הגה: תגבור הידראולי
רדיוס סיבוב: 10.5 מ'
בסיס גלגלים: 260.3 ס^מ
אxרxג: 456x173x149 ס^מ
מתלים ק': מקפרסון, מוט מייצב
מתלים א': קורת פיתול, מוט מייצב
בלמים ק'/א': דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים: 185/65-15
מערכות עזר: ABS (אופ' ESP, ASR, MSR)
תא מטען: 500/870 ל'
מיכל דלק: 45 ל'
משקל: 1160-1255 ק"ג
1.4 T-JET
מנוע: בנזין, 4 ציל', DOHC, מגדש טורבו
נפח: 1,368 סמ"ק
הספק/ סל"ד: 120 כ"ס/ 5,000
מומנט/סל"ד: 21 קג"מ/ 2,500
הילוכים: ידני, 5
מהירות מרבית: (יצרן) 200* קמ"ש
0 – 100 קמ"ש: (יצרן) 9.0* ש'
מנוע: דיזל, 4 ציל', DOHC, מסילה משותפת, מגדש טורבו
נפח: 1,248 סמ"ק
הספק/ סל"ד: 90 כ"ס/ 4,000
מומנט/סל"ד: 20.3 קג"מ/1,750
הילוכים: ידני, 5/רובוטי, 6
מהירות מרבית: (יצרן) 170/170* קמ"ש
0 – 100 קמ"ש: (יצרן) 13.8/13.8* ש'
* נתונים בשלבי אימות סופיים
