מאז העשור הקודם יותר ויותר ערים אוסרות על כניסת רכב מזהם למרכזים שלהן, והמגמה הזאת תופסת תאוצה. המשמעות היא כי יצרן שלא יציע רכב נקי מזיהום, יפסיד בהקשר המדובר את כל אלה העוסקים בחלוקה במרכזי הערים כמו־גם גרסאות ייעודיות לעבודות מוגדרות.
אבל אפילו דרישות כאלה היו רק הקדימון לדבר האמיתי, לשינוי הענק והמהותי שתעשיית הרכב עוברת. ובכן, מהשאיפות להפחתה של פליטת מזהמים באמצעות תקנים למנועי דיזל ובנזין, ויצירת יחידות הנעה שעושות זאת באמצעות רכיבים חשמליים כמו במערכות היברידיות, המגמה מסוף העשור האחרון היא לכיוון אחד: רכב בהנעה חשמלית בלבד; סוללות תחילה, תאי דלק בהמשך.
ומה שהתחיל במערך שלם של גזר ומקל לעידוד השימוש בהנעה חשמלית וקנסות למי שלא נעשה ירוק מספיק ומהר מספיק (תקנות CAFE), יחד עם דיבורים על תאריכי יעד – בהתחלה 2030, בהמשך 2035 – היה ממש כעת להוראה מחייבת. ובכן, האיחוד האירופאי קבע כי החל מ־2035 תיאסר מכירת רכב עם מנועי בעירה פנימית באירופה.
הדרך לטורינו
יצרניות רכב רבות פועלות בהתאם בשלוש־ארבע השנים האחרונות לאחר שמרחו את הטיפול בנושא, והתוצאה היא תכניות לחשמול כל היצע הדגמים שלהם תוך מספר לא רב של שנים. וזה קורה גם אצל יצרני הרכב המסחרי והכבד.
איווקו מצידה פועלת מזה זמן בצד הירוק של המשוואה, ומציעה רכב מסחרי, משאיות וגם אוטובוסים עם מערכות של גז נוזלי (LNG) או מעובה (CNG); בעניין זה, רק ב־2019, בראיון שערכנו שם, אמר אחד מבכירי החברה כי הפתרון האמיתי והיעיל מצוי בשימוש בגז. דברי ימי הרכב (גם) מלאים בהכחשות מציאות מסוג שכזה. בכל אופן בשנתיים האחרונות איווקו בשת"פ מעמיק עם ניקולה, היצרן האמריקאי, ליצירת Nikola Tre על בסיס איווקו S-Way, הנעה חשמלית על בסיס סוללות – הזמנות באירופה כבר עכשיו – ובהמשך על בסיס תא דלק מימני.
ככל שמדובר במסחרית הכבדה שלה דיילי, איווקו הלכה בדרך הפשוטה יותר – רכב חשמלי מבוסס סוללות וזהו – אבל קבעה לעצמה יעדים שבהקשר החשמלי יכולים להגביל אותה. מטרה אחת הייתה לשמר את כל טווח המשקל של הרכב – מ־3.5 ועד 7.2 טון – כמו־גם את הנפח המרבי של הוואן, 18 מ"ק. דיילי החשמלי צריך גם להיות מסוגל לתפקד כרכב ייעודי, ותנאי אחד הוא אופציות למפרש־כוח (PTO), וגם תקשורת ישירה עם בוני מרכבים ומרכיבי ציוד תוסיף. וכמו בדיילי הרגיל, גם כאן תהיה גרסה להולכת נוסעים. כאן יצוין כי בכל זאת נרשם חידוש: סרן חדש ל־2.7 טון ולמשקל כולל של 4.2 טון מוצע כאן, יגיע בהמשך לגרסאות הרגילות.
מספר אופציות בהקשר החשמלי יוסיפו. ואכן, דיילי מוצע עם מנוע חשמלי אחד וניתן לרכוש אותו לא רק עם סוללה אחת – הממוקמת מתחת לתא הנהג – אלא גם עם עוד אחת ועוד שתיים המורכבות בתוך השלדה. לכל סוללה 37 קוט"ש, כך שניתן להגיע גם ל־74 ול־111 קוט"ש.
מנוע המניע את הגלגלים האחוריים מייצר באופן רציף 121 כ"ס ו־22.4 קג"מ. במצב בוסט הוא יכול לייצר, למשך 2 דקות יותר, יותר. עם סוללה אחת, מדובר ב־134 כ"ס ו־30.6 קג"מ, עם השתיים או השלוש, 190 כ"ס ו־40.8 קג"מ. הטווח משתנה כמובן לא רק לפי הסוללות אלא גם לפי גרסת המשקל. 110-120 ק"מ עם סוללה אחת, עם 2 סוללות מדובר ב־185-235 ק"מ לפי המשקל (ו־120 ק"מ ל־7.2 טון) ועם 3 סוללות 260-300 ק"מ (180 ק"מ עם 7.2 טון). בקיצור: פרט לכבדה ביותר, מדובר בערך ב־100 ק"מ לסוללה בפועל.
לפי איוווק, ניתן לטעון את הסוללות במטען DC של 80 ק"ו, ותוך 30 דקות להוסיף להן טווח של 100 ק"מ. כרגיל, האחריות לסוללות היא ל-8 שנים – עד 160,000 ק"מ לסוללה האחת, עד 250,000 ק"מ לשתיים ולשלוש סוללות.
בתוך טורינו
התנסות ראשונה – ואן, 3 סוללות, מתלים אדפטיביים. כאשר נכנסים לרכב, הכל מוכר, כולל ההתנעה עם מפתח; "יהיה לנו מפתח חכם ב־2024". הבורר שולט בנסיעה לפנים ולאחור וגם בעוצמת אחזור הבלימה (רגנרציה) ולידו בורר מצבי נהיגה: 'חיסכון', 'רגיל', 'כוח'. ברכב הזה בולמים אדפטיביים: 'רך', 'אוטומטי', 'קשה'.
שעה של נהיגה בתוך העיר טורינו מגלה כי דיילי החשמלי במעמס של חצי טון יודע להאיץ מהמקום ולצבור מהירויות באופן יעיל ומרשים ביותר. הוא שקט יחסית, ורק צקצוקים מאזור תא הכפפות מפרים את השלווה. הבלימה הרגנרטיבית, שגם לה יש שלושה מצבים – 'גלישה', 'האטה קלה', 'דוושה אחת' – יעילה בכלל, ומאפשרת במצב הנכון נהיגה בדוושה אחת בפרט, יתרון נפלא בנהיגה בעיר.
איווקו לא שינתה את סביבת הנהג. הצג במרכז קטן מדי ("7) והוא מעט נמוך, פונה לפנים, לא לעבר הנהג, וגם הוא וגם פקדים אחרים רחוקים מידי הנהג. השוואה לסביבת הנהג בראש גורר S-Way שהוצג שם מפגינה כי איווקו יודעת לעשות. מערך המראות משובח כתמיד, כולל הכוונון החשמלי הכולל גם את המראות לזווית רחבה ולתמרון. ההגה קל מאוד לתמרון עירוני במצב 'סיטי', וגם אותו ניתן להקשיח בלחיצת כפתור.
נוחות הנסיעה עם אותם בולמים הייתה ראויה, עניין שבלט בגלל איכות האספלט הירודה ושפע פסי ההרעדה ופסי המסילה בעיר. כאן יצוין כי המצב העדיף היה דווקא זה הקשיח יותר ששמר על ספיגת מהמורות טובה אבל גם שלט היטב בריסון הפעולה של הבולמים.
הנהיגה בעיר הפגינה עניינים רלוונטיים, כמו צפצוף קבוע ומכוון עד 30 קמ"ש המכוון להולכי רגל, אך לא אפשרה להתרשם מהרכב מחוצה לעיר, כולל הביצועים המכובדים שהובטחו בצמוד למצב בוסט.
אז למחרת לקחנו, עמיתי ואני, שני כלים נוספים, האחד ואן, השני משאית קלה. ובכן, האצות הביניים מחוץ לעיר טובות בהחלט, מצוינות במצב 'כוח' המאפשר לרכב להגיע עד 120 קמ"ש (עד 100 קמ"ש ברגיל). תוואי הררי לא היה, אבל כישורי עקיפה בטוחה בגבולות הביצועים של הרכב יש ויש. בנהיגה כזאת ניתן להתרשם גם מאיכות הנסיעה. ובכן, צקצוקי פלסטיק בתוך תא הנהג נשמעו גם בשני הכלים האחרים, אבל רעשי הרוח והכביש הפגינו נוכחות סבירה בהחלט ורק מעל 100 קמ"ש. ומכיוון שזו איטליה, והיו גם פיתולים, וחובת המקצוע וכולי, אז האצתי את הוואן (קודם) ואת הטנדר המגודל (אחר כך) במעט העיקולים ובהרבה הקשתות, ואלה הפגינו יכולת דינמית ראויה בהחלט. סוללות כבדות בשלדה עושות את זה. עם זאת, מתלים רגילים אינם מצליחים לטפל כראוי באתגרי סלילה ובכשלי אחזקה של האספלט בעיר, אבל היו ממש בסדר מחוצה לה. ההגה הועבר למצב כבד יותר, והיה מוצלח מאוד גם בכביש המהיר, גם בדרכים צידיות.
מחזירים מפתחות
הרכב הזה, בבסיסו, מביא את מה שצריך ברכב מסחרי גדול ועכשווי: הנעה חשמלית עם מספר אופציות של סוללות והרבה גרסאות מרכב וציוד היקפי ומבלי לוותר על היצע המרכבים הגדול.
הבסיס החשמלי טוב מאוד – ביצועים, טווח (ככל שאפשר להתרשם בנהיגה כזאת), יכולות היקפיות כמו בלימה רגנרטיבית, תנועה שקטה, ונוספים לאלה תכונות ראויות כמו אותם מתלים אדפטיביים. מנגד, סביבת הנהג אינה מעודכנת והנדסת האנוש בינונית, ובזמן הנהיגה נשמעו צקצוקים.
איווקו דיילי החשמלי נכנס לייצור ומשווק כבר כעת בשוויץ, ובמהלך 2023 הוא יוצע בשני גלים במדינות האיחוד האירופאי. בשלב זה לא נקבע תאריך יעד לשיווק בישראל.