בדברי הימים של הספורט המוטורי, תקופות מעטות שבו את הדמיון כפי שעשתה זאת תקופת הגרופ C במרוצי מכוניות. הפרק המיתולוגי הזה, המשתרע על שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, דחק את גבולות הנדסת הרכב והפיק כמה ממרוצי הסיבולת המרתקים ביותר.
גרופ C נולדה מתוך רצונה של ה-FIA לייצר קטגוריה חדשה שתרענן את האליפות. הקטגוריה, שהוצגה בשנת 1982 כאמור, אפשרה חופש יצירתי ונועדה לעודד יצרנים לפתח מכוניות ספורט מתקדמות וחדשניות מבחינה טכנולוגית עבור מרוצי הסיבולת. במקום המגבלות הרגילות יותר על סמך נפח המנוע, היא הציבה מגבלות על צריכת הדלק. מה שהביא לגל של עיצובים פורצי דרך ולידתן של מכונות מרוץ אייקוניות כמו פורשה 956 ו-962, יגואר XJR-9, מרצדס בנץ C11 ומאזדה 787B. המכוניות הללו התהדרו באווירודינמיקה מתקדמת, חומרים קלים ומנועים חזקים, שהציגו את מיטב הטכנולוגיה של תעשיית הרכב.
מכוניות מגרופ C תפסו את מרכז הבמה במרוצי הסיבולת ובאליפויות העולם למכוניות ספורט. כמו כן התחרו כקטגוריית GTP בסבב האליפות של IMSA המקבילה האמריקאית של הFIA.
פורשה 956 |
צילום: פורשה
מרוצים אלה משכו קהל רב מרחבי העולם וייצרו נהגים אגדיים, כולל דרק בל, ג'קי איקס, סטפן בלוף והנס-יואכים סטוק.
התחרות בין היצרנים הייתה עזה, והניעה את החדשנות הטכנולוגית לרמות חסרות תקדים. פורשה ויגואר ניהלו יריבות עזה, החליפו בניצחונות ודחפו זה את זה לקצה גבול היכולת. פורשה ללא עוררין שלטו והשיגו שישה ניצחונות רצופים בלה-מאן מ-1981 עד 1987 דבר שתרם רבות לפופולריות שלה בקרב חובבי נהיגה וקבוצות מרוצים קטנות . לצד זה היו הופעות מפתיעות של מתמודדים אחרים כמו מרצדס-בנץ, ניסאן ומאזדה שהוסיפו עניין והתרגשות, מה שבטוח, שאף מרוץ לא היה צפוי.
ב-1989, הפופולריות של הקטגוריה נהייתה גדולה כמעט כמו פורמולה 1. למעשה, זמני ההקפה במקצה דירוג של רכב גרופ C יכלו בקלות למקם אותו במרכז הגריד של פורמולה 1.
צילום: ניסאן
עלויות גבוהות זו בעיה
הצלחתה הראשונית של הגרופ C הייתה גדולה, אולם גורלה כגורל איקרוס שנמסו כנפיו מקרני השמש, כך נמסה הקטגוריה מקרנה של הפורמולה 1, מה שהוביל בסופו של דבר להיעלמותה מנוף הספורט המוטורי.
אחד הגורמים העיקריים שתרמו לצניחת גרופ C זה העלויות הגבוהות שדרש מרוץ החימוש הטכנולוגי האינטנסיבי בין היצרנים. במרדף אחר הניצחון, חברות הזרימו משאבים נכבדים למחקר ופיתוח פורצי גבולות בהנדסת הרכב. אווירודינמיקה מתקדמת, חומרים קלים ומנועים רבי עוצמה דרשו השקעות משמעותיות, שהביאו לעתים קרובות להוצאות מרקיעות שחקים עבור בנייה ותחזוקה של אבות טיפוס חדישים אלה. העומס הכספי היה עצום עבור קבוצות קטנות יותר, מה שהקשה עליהם יותר ויותר להישאר תחרותיים בתוך הקטגוריה.
מערכות מתלים מתקדמות ואלקטרוניקה מיוחדת היו בין המרכיבים היקרים שהוסיפו להוצאות הכוללות. יתרה מכך, חומרים קלים כמו סיבי פחמן מורכבים, שהיו חיוניים להשגת ביצועים מיטביים, היו יקרים במידה ניכרת לייצור ולרכישה.
הטכנולוגיה המתוחכמת והמערכות המורכבות דרשו טכנאים, מהנדסים ומכונאים מיוחדים, שכולם דרשו משאבים כספיים משמעותיים. הלוגיסטיקה הכרוכה בהובלת המכוניות והצוות הנלווה למקומות מרוץ שונים הוסיפה לעלויות שכבר גדלו.
צילום: FIA
חלק מהיצרנים החלו להעריך מחדש את מעורבותם בקטגוריה. השפל הכלכלי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 החריף עוד יותר מגמה זו. חברות רבות בחרו להפנות את משאביהן לסדרות מרוצים אחרות או התמקדו באסטרטגיות שיווק שונות. הירידה בהשתתפות היצרנים הביאה לצמצום התחרות ובסופו של דבר הובילה לירידה בהתעניינות האוהדים וחוסר כדאיות של מתן חסות, מצב ששחק לגמרי את ההיתכנות הפיננסית של גרופ C.
מנועים בעלי ביצועים גבוהים שנלקחו מהפורמולה 1 לא יכלו לספק רמת אמינות למרוצים הארוכים ה-FIA ניסתה לאזן את האליפות עם תקנות חדשות, כדי לשמר את היוקרה של הפורמולה 1 לעומתה, אבל התקנות החדשות ותקציבי הענק של קבוצות היצרנים הכניעו כלכלית קבוצות קטנות. השינויים התכופים הקשו על צוותים ויצרנים לתכנן ולהשקיע ביעילות. חוסר הוודאות סביב התקנות העתידיות מנע מהיצרנים להתחייב לפיתוח ולהשתתפות ארוכת טווח, מכיוון שהם לא היו בטוחים בכיוון אליו תתפתח הקטגוריה. בסופו של יום, הבלתי נמנע הגיע.
ימי הזוהר של קבוצה C הסתיימו. כך גם הקטגוריה.
ספיישל לה מאן
-
סיקור מירוץ לה מאן 2023 -
אוהד אלגוב
-
מכונית לה מאן מונעת מימן -
ניצן רז
-
האסון הגדול -
ירון תייר
-
מסורות וכללים ייחודיים -
ירון תייר
-
השיאים -
ירון תייר
-
המסלול -
ירון תייר
-
היסטוריית מרוצי הסיבולת -
ירון תייר
צילום: יגואר
