העניין הוא במה שעושות קבוצות הרכב הוותיקות מסין, היוצרות מותגי מכוניות מעכשיו לעכשיו, חלקם זהה לחלוטין לאחרות, אחרים שונים לא בהרבה. על כל אלה מצטרפים שינויים בלתי-פוסקים בסימול הדגמים, בייחוס שלהם, ויש לכך ביטוי גם בממשק שלהם עם הצרכן הישראלי, עם מותגים/דגמים שונים-אך-ממש-קרובים/זהים.
כך למשל מצאנו עצמנו עם שלושה מותגים מבית צ'רי: מותג האם צ'רי הוותיק תחת מטריית פריסבי מאז נובמבר 2022; שני מותגים חדשים, ג'אקו ואומודה, שהושקו ברוב הדר על-ידי כלמוביל בתחילת 2024 ואלה כוללים דגמים ממש ממש קרובים.
ולאחר כל הדברים האלה, לא הגעתי למפגש עם גרסת ההנעה הקדמית של ג'אקו 7 עם ציפיות גדולות, בייחוד אחרי שנהגתי באחיו טיגו 7, לפני שזה עבר מקצה שיפורים ועם כמה מחלות ילדות. אקדים את המאוחר: גם כתבי רכב ותיקים מופתעים לפעמים.
הקשר, פרטים
השם ג'אקו (Jaecoo) כבר סיפרנו בעבר, הוא הֶלְחֵם של המילה Jäger (צַיָד בגרמנית) לבין המילה Cool (גזעי, מגניב, מדליק, רגוע באנגלית). חיבור מוזר (בהמשך לנ"ל, גם הקטע של השמות אינו ברור תמיד) שהיה למותג גלובלי של צ'רי, מכוון לדגמי פנאי קשוחים יותר בעיצוב וגם במפרט מאשר אלה של אומודה כאח תאום לו. שני אלה אמורים להיות 'אופנתיים' מאשר צ'רי.ג'אקו J7 הוצג ב-2023 והוא חולק את הרצפה TX1 גם עם צ'רי טאנסואו, טיגו 7 (ודגמים נוספים, וכאמור מוצע גם בגרסת הנעה כפולה שנבחנה לא מכבר. אורך בסיס הגלגלים 267 ס"מ והאורך 450 ס"מ – כמו של טיגו 7, קרובים למובילי הקטגוריה יונדאי טוסון וקיה ספורטאז' – הרוחב 186.5 ס"מ והגובה 167 ס"מ. נפח תא המטען 424 ליטרים (1349 ל' בקיפול מושבים) ומשקל גרסה זו הוא 1599 ק"ג.
גם חטיבת הכוח דומה, הנתונים לא. זו אותו טורבו-בנזין 1.6 ליטר 4 צילינדרים, אלא שזה מייצר 147 כ"ס ו-28.4 קג"מ, נתונים נמוכים מאלה של טיגו 7 המנפק 186 כ"ס ו-28.5 קג"מ בגלל הצורך בעמידה בתקינת זיהום מחמירה יותר באירופה; ההמשך זהה: תיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים וכאמור הנעה קדמית. הביצועים, בהתאם, אחרים – משך ההאצה בגרסה זו הוא 10.8 שניות והמהירות המרבית היא 180 קמ"ש. להשוואה, בטיגו 7 משך ההאצה ל-100 הוא 8.3 שניות ועד 200 קמ"ש, ואילו בגרסה כפולת ההנעה 12 שניות ואותה מהירות מרבית.
ג'אקו J7 מוצע ברמת האבזור 'אזקוטיב' ב-170,000 שקלים ובזו תאורת לד, מפתח חכם, תפעול חשמלי למושבים קדמיים; ב'טיטניום' שעולה 179,000 שקלים והיא זו שהייתה ברכב שנבחן, גם חישוקי "19, גג זכוכית, תפעול חשמלי לדלת תא המטען. נזכיר כי גרסת ההנעה הכפולה המוצעת ברמת האבזור 'אדוונצ'ר' במחיר 200,000 שקלים כוללת אוורור במושבים הקדמיים, צג גדול יותר, תצוגה עילית, מערכת שמע משודרגת.
עיצוב, נראות
לא צריך להיות מומחה לעיצוב, ואפילו פרלמנט השכנים בבניין התייחס לדמיון לדגמי ריינג' רובר (ביחוד לספורט ולאיווק), כאשר הגג השחור ברכב (3000 שקלים) מוסיף לכך. האם זה קשור לשיתוף הפעולה הארוך בין החברות? צ'רי הרי משתפת פעולה עם לנד רובר בייצור דגמיה היוקרתיים בסין, ואף הכריזה לאחרונה על הקמת מותג משותף לדגמי פנאי חשמליים שייקרא 'פרילנדר, וזה יפעל בסין.באחוריים יש ביטוי להשראה גם מגרנד צ'ירוקי, אך בכל מקרה אחד מנושאי השיחה העיקריים ביחס לדגם בכלל ולהופעה בפרט, אולי העיקרי, יהיה הסבכה הבוטה. היא בברור לא תהיה לטעמם של כולם ובכל מקרה פוגעת בעיצוב הנעים לעין. יש לשער שהסבכה, כמו החישוקים הגדולים אך נטולי החן, תטופל במקצה השיפורים.
סביבת נהג, נוסעים
סביבת הנהג מפתיעה במראה מקורי, משדרת דרך המבנה והקווים כי הרכב גדול וחסון. בג'אקו כיונו לסביבת הנהג נהג שתיצור אותה תחושה המתקבלת ברכב שטח של ממש, דרך עיצוב משטחים אנכיים ואופקיים עם זוויות ישרות ביניהם, וקווים שאינם מעוגלים. גם ידיות הדלתות הכסופות מסיביות ויש אפילו מה שנראה כראשי ברגים חשופים. עם זאת מבנה הידיות והמיקום שלהן גורמים לכך שבדלת הנהג, בגלל מיקום מתגי השמשות, אין ידית נוחה לסגירה. בין המושבים ומתחת למשענת תא מקורר אך הכיסוי הנשלף, שיש להוציאו לגמרי, פוגע בשימושיות.האיכות טובה בחלקים העליונים ומרקם הדיפון מעניין. עם זאת, המרכיבים הופכים נוקשים ופחות מזמינים בחלקים תחתונים, ובהמשך גם בתא המטען.
במרכז צג אנכי גדול "13.2 עדכני ואיכותי כמו שמפגינה התצוגה של המצלמות ההיקפיות. התגובות מהירות מספיק והרגישות למגע טובה לרוב. עדיין לא תמיד קל לקלוע לכל התפקודים שיש לבטל בתחילת נסיעה (ביטול תיקון ההיגוי מייגע ודורש יותר מדי אישורים) מה גם שגם כאן כמסורת דגמי סין יותר מדי תפריטים ואפשרויות.
כאשר מפעילים את השיקוף הסלולרי נדרשות לעיתים יותר מדי לחיצות עבור הגעה מהירה לתפקודים נחוצים. למשל לבקרת האקלים. יש גם צג קיצורי דרך לפרטים חשובים, אך כדי להגיע אליו האצבע צריכה ל"גלול" את הצג בנקודה מאוד מסוימת וקל לפספס זאת.
גם המחוונים המוקרנים נאים אך המידע חיוור ולרוב קטן מדי. חיווי של פרטים שונים – למשל ניתוק תיקון ההיגוי או בקרת היציבות – אינו מספיק ברור. בורר ההילוכים שבין המושבים נאה אך החוגה הגדולה לשינוי מצבי הניהוג נראית מוזר, וההודעה הקולית על המצב הנבחר מיותרת. תפעול המגבים והתאורה מאחורי ההגה קצת קשה להבנה בזמן נהיגה בגלל שפע כיתובים ומתגים שעל הפקדים/מנופים – ועדיין, הנדסת האנוש טובה קצת יותר מאשר מקובל ברוב הדגמים המגיעים מסין.
מערך הבטיחות אוהב להפריז בהתרעות על היעדר תשומת לב אך מפגין פעילות גם בתחומים נוספים. לפחות הוא עושה זאת בצלילים דיסקרטיים (צליל האיתות אף מעט חלש מדי מחוץ לעיר). בין השאר, תיקון סטייה מנתיב נעשה גם כאשר אין צורך בכך, לעתים מערכת שמירת המרחק אפילו מפתיעה בבלימות חירום מיותרות ובקרת השיוט האדפטיבית לא נסחה ביטחון.
תנוחת הנהיגה גבוהה מעניקה שדה ראייה טוב לפנים אך זה לאחור אינו מוצלח. המושב נראה טוב אך חסר אפשרות לכיוון תמיכת הגב התחתון, וחבל שכך. בין השאר, הנהג והנוסעים מאחור יכולים להזיז את מושב הנוסע הקדמי. עבורי זה שימושי בהכנת הרכב לצילום פנים.
מאחור שפע מקום לרגליים ולראש כשהרצפה השטוחה תסייע לנוסע במרכז. עם זאת המושב קצת נמוך מדי. נפח תא המטען נאה, המבנה שימושי אבל הכיסוי אינו איכותי וקשה למקמו במסילה.
מנוע, ביצועים
אחת ההפתעות הראשונות מופיעה אחרי ההתנעה. זו גרסה מוחלשת בשל התקנות האירופאיות למנוע המוכר של צ'רי (מן הסתם תגיע בעתיד גם לטיגו). עם זאת, התגובות הראשונות של הרכב ללחיצה על המצערת מפגינות עצבנות ומקפיצות אותו קדימה. ובכלל, בתחילת הדרך הכושר נראה מבטיח וקל לצבור מהירות לאזורי השיוט בכביש הבין-עירוני ולעשות זאת באופן נינוח. הדבר מורגש בייחוד אם עוברים למצב הניהוג הרגיל ממצב החיסכון, איתו הרכב מתעקש להתעורר בכל התנעה.
עם זאת, תחת עומס של עלייה ממושכת או עקיפה בתנאים מכבידים, הרכב אינו מבצע היטב. במצבים כאלה הרכב אינו זריז מספיק, ולחיצה מלאה על המצערת מביאה לניתוק המיזוג גם בימים לא חמים. פעולת התיבה נעימה וחלקה, אך תחת עומס התגובות שלה מעט איטיות.
מה שמפריע יותר, ובגלל אותה פעולה לא הדרגתית של המצערת, מוצא ביטוי בזחילה עירוניות בכלל ובחניות בפרט. לפעמים הוא אינו נע באיטיות כמו שמצפים אלא עומד ואף מדרדר קלות, מבליט כי העברת התפוקה לגלגלים במצבים כאלה אינה חלקה.
בנוסף התפעול הידני אינו נוח; הכנסת המצב הידני לפעולה דורשת לחיצה ארוכה מדי, החיווי לא ברור מספיק והתיבה שמעלה הילוך באופן אוטומטי לא תסכים להוריד.
צריכת הדלק סבירה 10 ק"מ/ל' ביום המבחן, בין 11.5 ל-13 ק"מ/ל' בשימוש רגיל ובשיוט.
נוחות, התנהגות
כיול המתלים הנוקשה שנבחר יחד עם מקשה על ספיגה ראויה של שיבושים, וצמיגים בחתך נמוך עם דופן לא-גבוהה (235/50-19) אינם עוזרים.הרכב עצמו אינו נחבט, אבל כמעט כל שיבוש, כיסוי ביוב, או תיקון בכביש מועבר לישבן, הן בנסיעה בעיר, הן בכזאת מחוצה לה. אותו כיול מעניק דיווידנדים עם מפגש רצוף על שיבושים או מעבר על כביש גלי בזכות ריסון תנודות מרכב מוצלח. לאורך כל הדרך בלטו רעשי כביש.
הרכב אינו נוח גם בנסיעת שבילים, אבל הדבר פחות מורגש בהם, והוא מפגין שם חוסן מבני המקנה ביטחון.
היכולת הדינמית טובה. J7 מתמודד היטב עם הכוח המשוגר לגלגלים הקדמיים, אותו ריסון מרכב מוצלח כמעט ומעלים זוויות גלגול, והצמיגים מוסיפים ומעניקים אחיזה טובה. כל אלה מאפשרים לרכב לצלוח פניות במהירות בכבישים מעוקלים ומקנים לנהג תחושת ביטחון.
ההיגוי סביר אך יכול היה להיות יותר מדויק ועקבי במשקלו ברצף פניות. בקרת היציבות מצליחה לרסן באופן שאינו בוטה מדי את הרכב בעומס, והדבר מצמצם גם תופעות כמו לוחמת הגה. לבלמים פעולה סבירה אך בירידות ארוכות הם מאבדים לעיתים מחץ והפעולה אז פחות אחידה.
סיכום, תמורה
בהיבטים רבים, במיוחד לאחר המפגש הקודם עם טיגו 7, ג'אקו J7 מפגין התקדמות מהירה, ביכולת ובביצוע.דגם זה מביא עמו, מעבר להופעה רבת-נוכחות, סביבת נהג מכובדת, אבזור וביצוע ראויים, הנדסת אנוש משופרת, מרחב ראוי ונפח הטענה שימושי, מוסיף על אלה ביצועים נאים בנהיגה רגילה, יכולת דינמית טובה. מנגד, הביצועים תחת עומס ונוחות הנסיעה בינוניים.
במחירו, 179,000 שקלים (182,000 שקלים עם הגג השחור) J7 אינו בדיוק המציאה הסינית לה מצפים. הוא יקר מטיגו 7 המקביל לו (160,000 שקלים) והחזק ממנו, מאוד קרוב במחירו לכלים מצליחים ומבוססים בתחום תחרותי זה, כמו טוסון וספורטאז'. שניהם מעט יותר גדולים וזריזים, הם נוחים יותר ופעולתם הכוללת יותר מגובשת.
ג'אקו J7 מפצה ברשימת ציוד ארוכה, במראה בולט ומקורי, ובעיקר בכך שבניגוד למה שראינו לא פעם מתוצרת סין, מדובר במתחרה ראוי שכבר אינו זקוק לתירוצים ולהמתנה עד העדכון הבא.