גם לאירופה הגיע מאוחר, למעשה רק בשנה שעברה. כנראה כאשר מדובר באחד מרכבי הפנאי הפופולריים ביותר בעולם כולו, הונדה לא נותנת דגש רב לשוק האירופי.
הדור החמישי מביא חידוש מעניין כאשר הוא לא רק גדול מקודמו, כצפוי, אלא גם מציע גרסת שבעה מושבים. הוא נשען על הפלטפורמה הגלובלית החדשה שפגשנו לראשונה בהונדה סיוויק, אך בסיס הגלגלים דווקא קצר יותר (266 ס"מ), מרווח הגחון גדול יותר כמובן (20.8 ס"מ), ומערך המתלים עודכן. גם מנוע ה-1.5 ליטר טורבו דומה אך לא זהה לזה שבסיוויק. תג המחיר נראה גבוה מתמיד: 212 אלף שקל לבסיס ועוד 20 אלף לשבעה מושבים במקום חמישה.
עיצוב חיצוני ופנימי
ה-CR-V החדש ממשיך בדרך קודמו מבחינת העיצוב הכללי, עם אותו ניסיון ליצור קו שהוא יותר אלגנטי מאשר פנאי חסון. אבל אם בתמונות הדמיון גדול, על הכביש ברור מיד שמדובר ברכב חדש. הוא נראה גדול ומכובד גם אם אינו מאוד בולט. בניגוד למתחרים אחרים בתחום הוא אינו מנסה להראות ספורטיבי.
סביבת הנהג ב-CR-V ממשיכה בכיוון המוכר של הונדה, עם מחוונים מוקרנים בעיצוב "רטרו-עתידני" שלא כולם יאהבו, וחלק עליון מאסיבי שיוצר תחושת גודל. דמוי העץ "שובר" את שפע השחור ותורם לאווירה. גם איכות החומרים כשמדובר בפלסטיקה ובריפוד טובה ומוצקה ותאורת הפנים נראית מודרנית.
ממושב הנהג צג ה-"7 של מערך המולטימדיה נראה קטן מדי והתצוגה פשוטה. ירידה לפרטים חושפת גם שה-CR-V אינו עשיר באבזור, למרות מחירו הגבוה. לא תמצאו כאן פינוקים כמו תפעול חשמלי לדלת האחורית או למושב הנהג, מפתח חכם, ריפוד עור או חלון גג, שמקובלים במחיר הזה אצל המתחרים.
מושב הנהג נוח ותנוחת הנהיגה טובה גם אם אינה מושלמת, הראות נאותה והתחושה היא של רכב פנאי גדול למדי. מאחור, בשורה המרכזית, המרחב מצוין לכל כיוון. מושב זה מפוצל לשניים, מתכוון למרחק ולזווית ויש מאחור גם שלוחת אוורור. הכניסה לשורה האחורית דורשת כמובן תרגילי גמישות מסוימים, אך המרחב די מפתיע - בייחוד לראש - ביחס למראה הרכב ולעובדה שהוא קצר מרוב מתחריו (460 ס"מ). כמובן שהמושבים מאוד נמוכים ושעדיין מדובר בחלל שיתאים יותר לילדים או מבוגרים במידות קטנות.
תא המטען כצפוי מאוד קטן (150 ליטר) ועדיין מציע שני גבהים לרצפה. קיפול המושבים האחוריים נוח והחלל שנוצר גדול ושימושי. חבל שאין כיסוי לתא המטען.
נוחות והתנהגות
כנראה בגלל שימוש בתושבות הידראוליות למתלים, הונדה CR-V מייצר תחושה מאוד נעימה עם "עומק". גם אם הוא אינו מעלים את הפגמים הקטנים, הוא סופג את הבינוניים ומתמודד גם עם גדולים באופן נאה. שיפור גדול חל באיכות הנסיעה בשבילים, שם התחושה חסונה ונעימה יותר משמעותית והרכב פשוט מהנה על דרכי עפר מהירות.
ה-CR-V משרה תחושת נהיגה יציבה וחלוקת הכוח בין הצירים זורמת ובלתי מורגשת. זה תורם לקצב מהיר ויכולת גבוהה, אך הרכב אינו מרגיש דינמי במיוחד. בגלל שינוי במסרק ההגה גם ההיגוי המהיר (2.3 סיבובים מנעילה לנעילה) נותן תחושה סולידית ומדודה מבסיוויק. הבלמים תפקדו היטב ושמרו על כושר גם תחת עומס מתמשך.
בתחום הבטיחות המפרט הולם גם אם אינו חריג, עם בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים ועמעום אורות אוטומטי.
ביצועים
ה-CR-V מוצע בישראל עם מנוע 1.5 ליטר טורבו שמפיק 193 כ"ס. הונדה מציינת כי מגדש הטורבו קטן לטובת תגובות מהירות, אבל למרות שנתונים נאים על הנייר (למשל 10 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש), התחושה על הכביש אינה נמרצת.
הביצועים טובים, אבל בכל זאת מדובר ברכב לא קל עם תגובות שאינן חדות למצערת ולתיבה. הוא במיטבו בשיוט במהירויות גבוהות, וגם אם פעולתו נעימה רעש המנוע מעט נוכח מדי גם בעיר.
מצב ספורט נותן תחושה זריזה יותר אבל לעיתים גם פעלתנית מדי, בגלל שהוא מעלה את הסל"ד באופן משמעותי. יש גם תפעול ידני נוח ויעיל מההגה עם שבעה הילוכים מתוכנתים.
תצרוכת הדלק ביום המבחן עמדה על 9.1 ק"מ לליטר. בשיוט ניתן לנוע סביב 13.4 ק"מ לליטר.
תמורה
בסופו של יום ארוך בחברת הונדה CR-V, התחושה היא שמדובר ברכב מעודן ונעים, עם ניהוג טוב (גם אם לא ספורטיבי), יכולת גבוהה ושימושיות. נקודת התורפה הבולטת (מאוד) היא המחיר הגבוה.
בעיה זו חריפה במיוחד מול היריב המסורתי, טויוטה ראב4. בעוד זה האחרון הפך תחרותי יותר כנדרש בזמנים בהם השוק לוהט, ה-CR-V מבצע מהלך תמוה ומתרחק עוד יותר מהקהל עם תג מחיר מוגזם - וחבל.
