לג'ילי מספר מותגים, אחד מהם הוא חשמלי ושמו 'גאומטרי'. הדגם הראשון שהגיע לארץ הוא ג'ילי גיאומטרי C – רכב פנאי קומפקטי.
רקע, פרטים
דגם זה הוצג תחת השם גיאומטרי C ב-2019 והוא חולק בסיס עם ג'ילי אמגרנד GS (מ-2016), שהוא דגם עם מנוע בנזין. לרכב בסיס גלגלים של 270 ס"מ ואורכו 443 ס"מ. ל-C מנוע המייצר 204 כ"ס והוא מוצע בשתי גרסאות סוללה: פרו 350 שיש לה סוללה של 53 קוט"ש לטווח של 350 ק"מ; פרו 460 שיש לה סוללה של 70 קוט"ש ל-460 ק"מ (ראו מבחן טווח השוואתי). בשתי הגרסאות טעינה מהירה בהספק של 75 ק"ו. משקל פרו 350 קטן ב-55 ק"מ מפרו 460 ל-1630 ק"מ.
במפרט האבזור תאורת לד, חישוקי "18, גג זכוכית, מולטימדיה עם צג "12.3, בקרת אקלים, תאורת אווירה, מצלמות היקפיות, מפתח חכם, מערכת שמע של בוז, תפעול חשמלי למושב הנהג, ריפוד דמוי עור; ל-460, בנוסף, תצוגה עילית, תפעול חשמלי של מושב הנוסע.
במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.
מחיר גאומטרי C בגרסת פרו 350 הוא 135,000 שקלים, 10,000 שקלים פחות מאשר פרו 460.
עיצוב, נראות
חיצונית, ה-350 זהה ל-460 ואולי לכן הרשה היבואן לעצמו לרשום על רכב ההדגמה את נתוני הדגם עם הסוללה הגדולה יותר. העיצוב נעים לעין, גם אם הרכב אינו משדר מכל זווית שמדובר בדגם פנאי. מאחור, קו לד רוחבי ויחד עם יחידות תאורה נאות, גג שחור (1500 שקלים) וקורה אחורית ייחודית יוצרים מופע של פנאי קופה. החלק הקדמי – שאין בו שבכה, והתחליף האטום אינו מוצלח – נראה מוזר.
פנים הרכב
גם עיצוב סביבת הנהג נאה לעין, ושילוב הגוונים, הזרוע מרכזית המקושטת בעיטור מואר (מחביא את מתג השליטה בבקרת היציבות) ובורר בצורת חוגה, יוצרים הופעה מוצלחת. משטחי הפלסטיק קשיחים, לגג הזכוכית כיסוי איכותי.
הנדסת האנוש פחות מצטיינת. המחוונים מאחורי ההגה זעירים וצפופים, תפעול חלק מהמערכות נעשה באמצעותן וכיתובי הפעולות והמידע פשוט מיניאטוריים. צג השליטה המרכזי גדול, "12.3, וזה כולל אפליקציית ווייז, אך לא ממשק סלולרי. מערך השליטה ידידותי מהמקובל בהשוואה לדגמים אחרים שהגיעו מסין, אבל לא מספיק – כך למשל מצבי הניהוג מופעלים דרך הצג, ואילו קשיחות ההגה דרך המחוונים; המתג היחיד ששולט בעצמת השמע נמצא על ההגה ואחראי גם למערך המידע והתפעול שבמחוונים.
כניסה לתפריטים כמו זיכרון למושב או חימומו קשה מכיוון שהאייקונים קטנים. גם פרטים מסוימים בתפעול הטלפון (שנוטה להתנתק), או במערכת השמע, אינם נוחים כשנמצאים בתצוגה אחרת (וויז). לקינוח, תפעול התאורה והמגבים מהמנופים העמוסים שמאחורי ההגה אינו אלגנטי.
לרכב מצלמות היקפיות אך התמונה אינה מובנת תמיד. הן יכולות להיכנס לפעולה כשגולשים עם איתות לצומת וזה מסית את תשומת הלב; ניתן לביטול אך נדרש זמן ללמוד את הדרך בגלל כינויי התפקודים. ה-C שש להתריע ועושה זאת בצלילים שמזכירים משחקי "טלוויזיה" מיושנים. ובעניין זה: תיקון הסטייה מנתיב התגלה כאלים מדי.
תנוחת הנהיגה אינה מצטיינת, בגלל יחסים לא מושלמים בין הדוושות, המושב וההגה הקטן מדי. היא גם אינה מעניקה אותה תחושה אופיינית ומתבקשת שרכב פנאי אמור ליצור. המושב, בתחילת הנסיעה, רך מדי וחסר תמיכות נכונות (אין תגבור לתמיכת גב תחתון), נעים מהצפוי בהמשך הנהיגה, ותפעול הכיוון החשמלי נוח. מושב הנוסע נמוך מדי.
מאחור המרחב נאה, מרווחי הרגליים והראש טובים. מסעד המושב מוטה מדי, ובפועל חסר מקום לנוסע במרכז.
מיקום לחצן פתיחת תא המטען מבלבל והוא נוטה לצבור לכלוך בגשם. תא המטען עצמו אינו גדול במיוחד (417 ליטר), מספק צרכים רגילים.
מנוע, ביצועים
המנוע זהה לזה המשרת את גרסת פרו 460, זה מפיק 204 כ"ס ו-31.6 קג"מ, ההילוך יחיד וההנעה קדמית. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש 7.7 שניות והמהירות המרבית מוגבלת ל-150 קמ"ש. כאמור, לסוללה 53 קוט"ש ל-350 ק"מ.
הביצועים מצוינים, והאתגר הוא להעביר את הכוח לכביש באופן יעיל בהאצות מהירות מהמקום ובפניות. ואם במצב 'רגיל' התחושה היא שלרכב אין היכולת ההיא, העבירו ל'ספורט' ותגלו רכב נמרץ ששומר על קצב מכובד גם בעליות. פעולת המנוע שקטה, ללא תוספות. לרכב שלוש רמות של בלימה רגנרטיבית, שתפעולה הנעשה רק דרך הצג אינו נוח; שלוש הרמות מתונות יחסית, וברוב סוגי הנהיגה זה טוב.
עם התנעה, הצביע מד הטווח על 350 ק"מ, ויום המבחן היטיב עמו: כרגיל נענו בקצב התנועה, וזו בגלל הגשם הייתה איטית יחסית, המזגן לא התאמץ, לפעמים נותק ובחוץ לא היה קר מאוד. הצריכה עמדה על 5.5 ק"מ/קוט"ש לטווח כולל של כ-295 ק"מ.
בהמשך, נסיעה מאומצת קצרה גבתה מחיר; לעמדת ג'ינרג'י ב-'M הדרך' חזרנו עם 15% סוללה אחרי 238 ק"מ לטווח משוקלל של 283 ק"מ. טעינה למשך 47 דקות הביאה את הסוללה ל-80%. למחרת – בקצב מאוד נינוח, ללא מזגן, ללא חימום המושבים ופנים הרכב – רשמנו 5.9 ק"מ/קוט"ש לטווח משוער של 315 ק"מ. אלה נתונים נאים לסוללה שאינה גדולה.
נוחות, התנהגות
בעיר הרכב סופג היטב שיבושים קטנים, אבל גדולים יותר ובעיקר שקעים מורגשים מדי, והתגובות למפגש אתם אינן אחידות. בכבישים הבין-עירוניים נוחות הנסיעה משתפרת, שיבושים קטנים נספגים לגמרי, וגם רעשי הכביש אינם נוכחים. מנגד, הבולמים יוצרים לעיתים תחושה "עסוקה", ורעשי הרוח מוחשיים.
בשבילים, נוחות הנסיעה טובה למדי כל עוד אלה אינם כוללים מכשולים בוטים. מפגש עם בורות גדולים מטופל טוב פחות.
היכולת הדינמית סבירה, אינה מתעלה. בכביש מפותל ותחת מצערת מעט כבדה, העברת המומנט הרב יחסית המושג במלואו בסל"ד ממש נמוך לגלגלים הקדמיים, מביאה לכך שהאחיזה אינה מצטיינת, גורמת למערכת בקרת היציבות לעבוד שעות נוספות וזו, משמיעה אז צליל מוזר. ההגה אינו גורם לרכב לפנות באופן נחוש בנהיגה תחת עומס בכביש מעוקל.
הבלמים חסרים דיוק והדרגתיות, ויחד עם כניסה מוקדמת מדי של ה-ABS לפעולה אינם נוסחי ביטחון.
מחיר, תמורה
לגיאומטרי C אין הגיבוש והרהיטות שיש לדגמים של יצרנים אחרים בכל הקשור להנדסת אנוש וליכולת דינמית, אבל, בניגוד לכלים סיניים רבים, חסרונות אלה מפריעים פחות ברכב הזה, וזה מציע מנגד עיצוב מוצלח, אבזור נאה, ביצועים מכובדים, איכות נסיעה ראויה, טווח טוב בהינתן הסוללה – ומחיר טוב של 135,000 שקלים (136,500 שקלים לרכב ההדגמה); וזה הרי דגם פנאי קומפקטי, לא דגם פנאי קטן.
מנגד, אם חרדת טווח מהווה בעיה עבורכם או מרחקי הנסיעה שלכם גדולים יותר, ועל רקע הפער הלא-גדול עם הגרסה ארוכת הטווח, פרו 460 עדיפה, גם בתמורה. והיא הרי גם ניצחה במבחן שערכנו בעניין זה בדיוק.
