ראשית, הגדירו תקציב לרכישת הרכב, אך הימנעו משימוש בכל תקציב הרכישה. תמיד תהיינה הוצאות נלוות לאחר הרכישה, אותן לא תצליחו לצפות מבעוד מועד. בנוסף, יש לזכור את עלויות הביטוח המקיף, אותן כדאי לברר לפני הקניה כדי לא להיות מופתעים לאחר הרכישה מעלויות ביטוח גבוהות מהצפוי. בנוסף, מומלץ לבדוק גם את עלויות ביטוח החובה (ההבדלים בין החברות עשויים להיות משמעותיים), במחשבון של משרד האוצר.

לאחר שהחלטתם על קבוצת הרכב המתאימה וקבעתם לעצמכם תקציב עליון, הגיע הזמן להתחיל לחפש את הכלה. בתחילה נתייחס לרכישה מפרטיים, ומאוחר יותר נזכיר ליסינג וסוחרים. חשוב לציין כי מחיר המחירון מהווה המלצה בלבד, ולא פעם מתבצעות עסקאות באחוזים ניכרים מעל או מתחת למחיר המחירון המקובל.
בדקו מספר כלי רכב ובררו מה המחיר הנדרש עליהם בהתחשב בנתונים (מספר בעלויות, קילומטראז' וכו') כדי לדעת יותר על הקשר בין מחיר המחירון למחיר השוק של כלי הרכב הספציפי בו אתם מעונינים. כמו כן, מומלץ לרכוש את הגרסאות המאובזרות יותר, כאשר ברוב המקרים הפרש המחיר הנדרש תמורתן נמוך בהשוואה להפרש המחיר בעת רכישתן כחדשות.
בקניית כלי רכב ישנים, בני 10 שנים ויותר, העדיפו ככלל (ולכל כלל יש יוצאי דופן) את בעלי נפח המנוע הגדול יותר (לדוגמה: פיז'ו 106 1.4 ל' במקום 1.1 ל'). גם כאן הפרשי המחיר והעלויות השוטפות קטנים לרוב, והתמורה בביצועים ובבטיחות אקטיבית גבוהה.

בשיחה ראשונה עם המוכר כדאי לוודא שאכן מדובר ברכב פרטי ולא בסוחר סמוי. בקשו פרטים לגבי הרכב המוצע למכירה והימנעו מציון הדגם המדויק. בררו פרטים בסיסיים כגון כמה ק"מ עבר הרכב, יד, מצב כללי, האם הרכב עבר תאונות כלשהן ועד כמה הוא מטופל (טכניקה נוספת היא לשאול, ללא פירוט ספציפי, מה לא בסדר ברכב). בררו האם האדם איתו אתם משוחחים הוא הבעלים של הרכב. במידה והרכב איננו יד ראשונה, כדאי לבדוק כמה זמן המוכר מחזיק את הרכב ברשותו ומה הסיבה למכירה. השתדלו לקבל בשיחת הטלפון כמה שיותר פרטים כדי למנוע נסיעה מיותרת לבדיקת רכב אשר יתברר מאוחר יותר כלא מתאים. אם הרכב נשמע לכם "יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי", קרוב לוודאי שזה באמת המצב ויש להתייחס אליו ואל מוכרו בקפדנות יתירה.