הדור החדש של סקודה אוקטביה משווק בישראל מסוף אוגוסט, וכבר נבחן בגרסת דיזל. כעת, לקראת סוף 2020, הגיעה לכאן גרסת טורבו-בנזין 1.0 ליטר, וזו מיד נדרשה למבחן השוואתי.
אוקטביה היא המשפחתית האירופאית הנמכרת בישראל והשלישית מבין חברות קבוצה זו במצעד המכירות השנתי מזה שנים. לכן, אך טבעי היה לבדוק אותה יחד עם שתי המשפחתיות הנמכרות ביותר – טויוטה קורולה ויונדאי איוניק.
אני יכול עוד ללהג ולשרבט מילים, אבל אני רחמן בן רחמן ולכן, הרי לכם תוצאות המבחן. הערה לסדר: בכל סעיף וסעיף המכוניות יוצגו לפי סדר הא"ב הזה – טויוטה קורולה, יונדאי איוניק, סקודה אוקטביה.
היכרות במסלול המהיר
טויוטה קורולה נוסדה ב-1966, ומכהנת כיום בדור ה-12 שלה שהוצג ב-2018. היא מבוססת על הפלטפורמה העדכנית TNGA, מוצעת במספר גרסאות מרכב (סדאן, האצ'בק, סטיישן), בגרסת בנזין ובהיברידית. לקורולה החדשה, בין השאר, עיצוב חוץ ופנים שונה משמעותית מקודמתה, ומפרט מערכות בטיחות משודרג כנדרש.
הקורולה נבחנה בגרסה ההיברידית עם מנוע בנזין אטמוספרי 1.8 ליטר להספק כולל של 122 כ"ס, רמת הגימור היא 'לימיטד', ומחירה 144,000 שקלים.
יונדאי איוניק הוצגה ב-2016, מיועדת מלכתחילה לגרסאות ירוקות (היברידית, היברידית-נטענת, חשמלית), וזו עברה מתיחת פנים ב-2019. בחידוש הדגם, ומעבר לעדכונים קוסמטיים, שופר תא הנוסעים לבידוד רעשים עדיף.
איוניק הגיעה למבחן בגרסתה ההיברידית עם מנוע בנזין אטמוספרי 1.6 ליטר והספק כולל של 141 כ"ס, רמת הגימור 'סופרים', ומחירה 143,000 שקלים.
סקודה אוקטביה הוצגה ב-1996, והדור הרביעי החדש בסוף 2019. דגם זה מבוסס כקודמו על רצפת MQB של קבוצת פולקסווגן, מוצע גם בגרסת דיזל, ללא גרסה היברידית רגילה, אך בגרסאות הבנזין נכלל בו מערך היברידי מתון של 48 וולט.
אוקטביה נבחנה בגרסת טורבו-בנזין 1.0 ליטר 110 כ"ס, ברמת הגימור 'דינמיק', ומחירה 142,000 שקלים.
עיצוב
חיצוני. לקורולה עיצוב דינמי עם קווים ספורטיביים; לאיוניק מבנה פאסטבק מקורי המתייחד בקורה אמצעית מאחור; לאוקטביה המופע "הרגיל" ביותר, והכחול-ירוק מחמיא לה. בוחן אחד טען שהוא מעדיף את העיצוב האלגנטי של האוקטביה, בוחן שני (וחתיך במיוחד) אמר שהוא מעדיף את עיצוב הקורולה ובוחן שלישי התקשה לבחור בין השתיים.
סביבת נהג. סביבת הנהג בקורולה מעוצבת באופן מקורי, ומשטחים בגבהים שונים יוצרים מופע מוצלח ביותר. איכות החומרים טובה למדי, והמשטחים העליונים רכים כנדרש. עם זאת, דיפון הדלתות דק, והוא הפחות מושך כאן. לוח המחוונים מוקרן אך אינו גדול במיוחד, הוא עמוס במידע וזה פחות קריא. מסך המולטימדיה כתוב עברית, הממשק פשוט להבנה, אך התגובות איטיות, העיצוב בסיסי והרזולוציה נמוכה. המרחב בקורולה סביר אבל מושב הנהג שלה הוא הפחות נוח כאן. הראות לפנים סבירה עם נקודת חוזק בדמות מרווח ראוי בין מראות הצד לקורות הקדמיות.
עיצוב סביבת הנהג באיוניק נאה למדי, והמסך במרכז בולט לטובה. עם זאת, הגוונים הם הפחות מושכים כאן, גורמים לה להיראות פשוטה. החומרים אינם מושכים במיוחד וגלגל ההגה דק ופחות נעים. מנגד, דיפון הדלתות עדיף על זה שבקורולה. גם לוח המחוונים המוקרן באיוניק אינו גדול דיו. מסך המולטימדיה באיוניק גדול ואיכותי מזה שבקורולה, הממשק טוב יותר. שדה הראייה באיוניק הוא הטוב ביותר, והמרחב באיוניק טוב מזה שבקורולה, מושב הנהג שלה עדיף מהשאר, גם בתמיכת הירכיים, גם לגב – ומוסיף על כל אלה גם תפעול חשמלי מצוין. הראות לאחור הטובה פחות כאן, בגלל שהשמשה חצויה.
סביבת הנהג באוקטביה אלגנטית, מעוצבת באופן נקי. החומרים הם הטובים ביותר כאן, אם-כי גם פה הם נוקשים מגובה הברכיים ומטה (ועדיין עדיפים). הנדסת האנוש עדיין טובה, אך טובה פחות מאשר עד כה בסקודה; תפעול מערכת המיזוג דרך הצג וחיפוש תחנות גם הוא מחייב לעיתים ביקור שם. בורר ההילוכים שונה לחלוטין, כעת כמעין מפסק למצבים; שילוב הילוכים ידני דרך הפקדים מאחורי ההגה. לוח המחוונים מוקרן במלואו, מסך המולטימדיה משובח ברזולוציה שלו ושניהם טובים ואיכותיים מהאחרים, אם כי הממשק באיוניק פשוט יותר להבנה. מלפנים, המרחב הטוב ביותר הוא באוקטביה, המושב ושדה הראייה מתמקמים באמצע.
מאחור. בקורולה מרווח ראוי לברכיים ולכפות הרגליים, מרווח ראש סביר בלבד על גבול הסביר-מינוס. המושבים טובים לשניים, לא מוצלחים לשלושה בגלל תיחום בקצוות. באיוניק מרווח ברכיים סביר, אך הרבה פחות מכך לכפות הרגליים וכך גם לראש. המושב עצמו נוח למדי לישיבה, אך שילוב של תמיכה לא מלאה לירכיים ואותו מיקום חסר לכפות הרגליים, יגרמו לאי-נוחות לאורך זמן. לאוקטביה המרחב הטוב ביותר מאחור, ומרווחי הראש והרגליים הם הטובים ביותר. המושב עצמו נוח ומשענות הראש נהדרות. רק באוקטביה יש שקעי USB ליושבים מאחור.
אבזור, בטיחות
אבזור. בכולן: מפתח חכם (כניסה/התנעה/יציאה), בקרת אקלים מפוצלת ופתחי מיזוג לאחור, צימוד לאפל ולאנדרואיד אוטו. טויוטה קורולה: גג שמש (יחידה במבחן), ללא פקדים להעברת הילוכים (יחידה במבחן); יונדאי איוניק: תפעול חשמלי למושב הנהג (יחידה במבחן); סקודה אוקטביה: בעיקר פטנטים חכמים, כמו שקע USB מתחת למראה, מקום למברשת בדלת הנהג, תפעול תאורה בליטוף.
בטיחות. בכולן: בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית. לטויוטה קורולה אין התרעה על עייפות נהג; ליונדאי איוניק ולסקודה אוקטביה אין עמעום אוטומטי, ניטור שטחים מתים וזיהוי תמרורים.
תא מטען. לתא המטען בקורולה נפח נאה של 471 ליטרים, ונתון זה ממקם אותו באמצע. עם זאת, הפתח רגיל והמפתח שלו צר יחסית. בנוסף, מכסה תא המטען מצויד בזרועות שנכנסות פנימה וגוזלות מקום, בתוכו רק וו תלייה אחד, אין ווי עיגון – ובעיקר: אין גלגל חלופי אלא רק ערכת ניפוח. לתא המטען באיוניק פחות נפח, 443 ליטרים, אך ניתן לנצלו עד תום בזכות דלת חמישית ופתח הטענה עצום. בתא ארבעה ווי עגינה, אין ווי תלייה – ובעיקר: יש גלגל חלופי, אם כי לא בגודל מלא. בכל הקשור לכישורי אחסנה, אוקטביה עדיפה משמעותית; תא המטען עצום וגדול מהאחרים בפער, 553 ליטרים. לאוקטביה דלת חמישית. לא פחות משישה ווי עגינה, שני ווי תלייה רגילים, עוד שניים לשקיות – ובעיקר: יש גלגל חלופי, ובגודל מלא. יש גם פתח למגלשיים (או קרשים לל"ג בעומר).
מנועים, נתונים. לקורולה מנוע בנזין אטמוספרי 1.8 ליטר, ויחד עם המנוע החשמלי התפוקה הכוללת היא 121 כ"ס, נתון המומנט המשולב סודי, התיבה פועלת כמו רציפה (אבל היא לא), ונתון התאוצה ל-100 קמ"ש הוא 11 שניות. לאיוניק מנוע בנזין אטמוספרי 1.6 ליטר, ויחד עם המנוע החשמלי התפוקה הכוללת היא 141 כ"ס ו-27 קג"מ, התיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים, ונתון התאוצה ל-100 קמ"ש הוא 11.1 שניות. לאוקטביה מנוע טורבו-בנזין 1.0 ליטר 3 צילינדרים, וזה מייצר 110 כ"ס ו-20.4 קג"מ, התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים, ונתון ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 10.6 שניות. מערך MHEV של 48 וולט אמור לסייע בשיפור צריכת הדלק.
מנועים, ביצועים בפועל. הביצועים בקורולה מספקים כל צורך בנסיעה רגילה, גם בקצב גבוה, גם בעקיפה יעילה בכביש חד-נתיבי. עם זאת, בעלייה ממושכת בולטת מגבלת ההספק. בנוסף, ברגע שהמנוע יצא מאזור הנוחות שלו, הוא רעש למדי, והודיע לכולם שהוא מתאמץ. לתיבה בקורולה אין יחסי העברה קבועים ולכן גם אין פקדים נפרדים, ורק מצב לבלימה רגנרטיבית משופרת יעיל במעט לבלימת מנוע. איוניק העניקה את הביצועים הטובים ביותר – וגם בעומס כבד סיפקה את הסחורה שנתוניה עדיפים. התיבה הדו-מצמדית פעלה כנדרש, הוסיפה יכולת כשצריך עם הורדת הילוך והפקדים בהגה השתלבו היטב עם יכולת המנוע. גם כאן, ובגלל אופי הפעולה של המנוע האטמוספרי המעניק את מלוא תפוקתו בסל"ד גבוה, המנוע רעש תחת עומס, נשמע למדי מ-3000 סל"ד. אוקטביה, למרות נתון ההספק הנמוך מכולן, לא מעט בזכות שיא מומנט טוב בסל"ד נמוך, שמרה על קצב טוב, העניקה שירותי עקיפה יעילים, ורק תחת עומס כבד הציגה את גבולות היכולת שלה. פעולת המנוע הייתה השקטה כאן ובהפרש. כאן יצוין כי המערך ההיברידי הקל מסדר במצבים מסוימים גלישה ב-0 סל"ד, מעדן מאוד את פעולת הדימום/התנעה.
מנועים, השוואת ביצועים. בהשוואה ישירה של האצה מ-0 ל-100 קמ"ש במסלול, איוניק הייתה ראשונה, ובהפרש. קורולה הייתה שנייה בזינוק, אך נעקפה בהמשך על-ידי אוקטביה, שהיציאה הראשונה שלה מעט איטית, אבל לאחר מכן יכולתה עדיפה. בהאצות ביניים, מ-60 ל-110 קמ"ש, איוניק הייתה ראשונה שוב, אבל בהפרש זניח מהשתיים, ואחריה פעם קורולה, פעם אוקטביה, לפי מצב המנוע/תיבה של האחרונה.
צריכת דלק. תוואי המבחן היה מאומץ למדי וצריכת הדלק של שלוש המכוניות היתה דומה על גבול הזהה עם הפרש של ליטר ל-250 קילומטרים.
נוחות נסיעה
בעיר. נוחות הנסיעה של קורולה טובה, במבחן היא הייתה נוחה למדי וספגה את רוב המפגעים בצורה מכובדת. איוניק מעט פחות נוחה, אך מספקת למדי. אוקטביה פחות נוחה מהשתיים האחרות, ובאופן מוחשי יותר. יש לציין כי ברמת גימור זו ('דינמיק'), לסקודה בולמים שכיולם נוקשה יותר, וכתוצאה מכך מרווח הגחון נמוך ב-1.5 ס"מ.
מחוץ לעיר. קורולה הייתה הנוחה ביותר, וספגה היטב שיבושים אופייניים. איוניק שנייה, ואוקטביה אחרונה בגלל שיכוך תנודות לא מוצלח תמיד.
בידוד רעשים. רעשי הכביש בקורולה נוכחים למדי, ורעש המנוע בעומס בולט מאוד. באיוניק נשמעים רעשי הכביש באופן מוחשי מאחור, בגלל מבנה תא המטען הפתוח לחלל הנוסעים, ותחת עומס מפגין המנוע נוכחות ווקאלית. אוקטביה, מצטיינת במנוע שקט, רעשי הכביש סבירים, ובידוד רעשי הרוח מוצלח פחות.
יכולת דינמית. לקורולה יכולת דינמית סולידית, ממש במגבלות היא מהדקת ישבן, וצריך להיות דביל כדי להגיע לשם. הגעתי לשם (החובה המקצועית וכל זה). כך שבטיחות יש, והמנוע ממש לא יכול לאתגר באמת את האחיזה, אבל ההגה צמיגי ויש לו שטח מת, ובכלל מה פתאום. איוניק היא בעלת היכולת הדינמית הטובה ביותר, עם זוויות גלגול נכונות, הגה במשקל נכון וכמעט ללא שטח מת. המנוע והתיבה רק מוסיפים, ומאפשרים קורטוב של הנאה. אוקטביה בכביש המתפתל מבצעת היטב, גם כי המנוע לא יכול לאתגר אותה ולצמיגים אחיזה טובה, אבל ההגה קל ומת לתחושה.
שלב הסיכומים
זהו אף פעם אינו שלב קל. יש את הסעיפים הממש חשובים ויש את אלו שפחות. במשפחתית מה שחשוב בעיקר זה נוחות הנסיעה, המרחב והשימושיות. ואז יש את הביצועים, נוחות המושבים, האבזור וזה עוד לפני שהכנסנו פרמטרים כמו מערכות בטיחות או אחריות. עימתנו בתחילת השנה את קורולה ואיוניק וזו הראשונה יצאה כשידה על העליונה; עכשיו, יש לציין כי שני הבוחנים שבחנו בהשוואתי לא השתתפו במבחן המשולש ואת הוויכוחים שיבואו בהמשך תוכלו לשמוע מעבר לגבולות פתח תקווה, מקום מושבה של מגזין אוטו. מצד אחד, נוחות הנסיעה עדיפה בקורולה, אך לא בהרבה. כך גם המרחב מאחור. מנגד, האיוניק מהירה יותר, המושבים הקדמיים עדיפים, תא המטען שלה עדיף וכך גם הנדסת האנוש בכלל ומערכת המולטימדיה בפרט. ולא הזכרתי את החיבור לנהג כי זה שולי.
ועכשיו יש את אוקטביה. שניים מתוך שלושת הסעיפים החשובים היא ניצחה ובאופן ברור. ועם זאת, בסעיף הנוחות היא יצאה כשידה על התחתונה. הניצחון הזה הוא דחוק ובהחלט נוכל להבין אם מישהו יעדיף את אחת מהמכוניות האחרות. ובסיומו של מבחן, שניים מתוך שלושת הבוחנים העדיפו את האוקטביה, אחד העדיף את האיוניק.
בשורה התחתונה. כשמוסיפים את הפטנטים הקטנים והחכמים של סקודה אל תא הנוסעים האיכותי והאלגנטי מכולם, המרחב המעולה ובעיקר השימושיות שאין שני לה – סקודה אוקטביה היא המנצחת במבחן המשפחתיות הגדול.
*פורסם במקור ב-21.12.20 (נוסף וידאו)
