הונדה ג'אז 2017 יד שניה

הונדה הציגה את הג'אז הראשונה בשנת 2001. היא הציעה מבנה מונובוקס ומראה של מיניוואן קטן – ובזכות תכנון חכם גם מרחב פנימי וגמישות קיפול מושבים כמו מיניוואן קטן. הדור השלישי לג'אז שומר על הנוסחה וגם על העובדה כי הוא מוצע בארץ גם בגרסה ידנית. בניגוד לדור הקודם ולמקובל בקטגוריה, הגרסה הידנית עושה שימוש באותו מנוע כמו האוטומטית – 1.3 ל' עם 102 כ"ס. זה הספק גבוה יחסית למתחרות הידניות, אבל גם המחיר גבוה יחסית לסופרמיני ידנית.

הג׳אז הוצעה בשתי רמות גימור. כל הרמות יכללו מערכת למניעת תאונה עירונית ואת מערך המולטימדיה החדש של הונדה. ברמה המהודרת יותר (קומפורט; בגרסה האוטומטית בלבד) תוצע חבילת בטיחות מתקדמת שכוללת התרעה על סטייה מנתיב וקרבה לרכב שלפנים, ובקרת שיוט היודעת לקרוא את שלטי המהירות ולהאט בהתאם.

הונדה שמרה על הצללית הייחודית של הג'אז, אבל ניסתה לשלב בה קווים חדים יותר לחרטום ובייחוד לאחוריים. התוצאה נראית יותר מודרנית, במיוחד מלפנים, אבל משהו מהחיוך של הדור הקודם אבד.

בסביבת הנהג בצעה הונדה ג׳אז 2017 צעד קדימה מבחינת האיכות בהשוואה לדור הקודם, אך הפלסטיקה עדיין קשיחה ויוצרת רושם חלול. מבחינה זו היא אינה ברמה של מובילות הקבוצה. הגרסה הידנית נראית פחות טוב מאשר האוטומטית – הפלסטיקה על טהרת השחור ומסך המולטימדיה קטן יותר ועם גרפיקה מיושנת. הקלף החזק בג'אז היה תמיד המרחב הפנימי, והדגם החדש אפילו משפר את המצב. המרחב לשני מבוגרים מאחור מצוין וגם תא המטען גדול ביחס למקובל בקבוצה. "מושבי הקסם", שמתקפלים לכל כיוון, מוסיפים לשימושיות. אך המושב ותנוחת הנהיגה התגלו כפחות נוחים מהצפוי בנהיגה ארוכה.

הגרסה הידנית חולקת את המנוע עם הגרסה האוטומטית – 1.3 ל', 102 כ"ס. אבל למרות ההספק הגבוה, הביצועים אינם מרשימים. השתלבות בתנועה או זינוק מכובד ברמזור ידרוש למשוך את המנוע לחצי השני של תחום הסל"ד, שם הוא מייצר רעש חזק ולא נעים. אם מתעלמים מהרעש, אפשר לקבל ביצועים זריזים בהחלט, גם בזכות תיבה נעימה להפעלה, עם מהלך קצר וברור, ויחסי העברה קרובים. צריכת הדלק במבחן עמדה על נתון מרשים של כ-16 ק"מ לליטר.