ניסאן סנטרה 2018 יד שניה

בספטמבר 2016, אחרי עשור ללא משפחתית קומפקטית קלאסית, הציגה ניסאן בישראל אחת כזו – סנטרה. הסיבה להיעדרות הממושכת מהקטגוריה נבעה מהחלטת היצרן להציע בשוק האירופי דגם פנאי קומפקטי (קשקאי, 2006) כתחליף למשפחתית המסורתית.

בעשור שחלף שונו תקנות היבוא לישראל וניתן לייבא דגמים גם בתקינה אמריקאית. זה אפשר את עלייתה סנטרה, שהשלימה רביעיית דגמי סדאן אמריקאים של ניסאן שהגיעו לישראל יחד עם אלמרה הקטנה ממנה, ואלטימה ומקסימה הגדולות יותר.

סנטרה היא משפחתית בעלת מורשת וותיקה שהחלה ב-1982. זהו כעת דורה השביעי, והיא מגיעה אלינו אחרי מתיחת פנים ממפעלי החברה במקסיקו.

כמו בארצות הברית, גם אצלנו היא מוצעת עם מנוע בנזין אטמוספרי, 1.8 ל', 130 כ"ס שמשודך לתיבה אוטומטית רציפה שמכונה Xטרוניק ומדמה החלפת הילוכים. בישראל מוצעת רק רמת אבזור אחת, SR, שאת פירוט תכולתה ניתן לראות בדף דגם 2017.

מהפן הבטיחותי נמצא 'מובילאיי' בלבד, ולא יותר כפי שמקובל בקטגוריה (ואף שולב לראשונה בדגם במסגרת מתיחת הפנים).

להבדיל מהחזית הבולטת של ניסאן, מהצד ומאחור היא נטולת יחוד. אבל העיצוב עוזר להבליט את העובדה שמדובר במכונית ארוכה יחסית.

איכות החיים של ניסאן סנטרה 2018 מתקבלת על הדעת. סביבת הנהג נאה, החומרים סבירים והכל בנוי היטב.

המושבים נוחים, אולם גלגל ההגה אינו יוצא החוצה מספיק ועלול לפגוע בתנוחת הנהיגה. המרחב ליושבים מאחור טוב, למרות שממד הרוחב צנוע יחסית. חסרים פתחי אוורור מאחור. תא המטען גדול ובעל פתח נוח להטענה.

מנוע ה-1.8 ל' אטמוספרי, לא מציע יתרון הספק ביחס למשפחתיות 1.6 ל' מקובלות, ונופל משמעותית ממנועי הטורבו של מובילות הקבוצה. בנהיגה רגועה סנטרה מתנהלת בחלקות מכובדת ושקטה, אבל במאמץ המנוע רועש מידי. תיבת ההילוכים הרציפה, למרות תכנות המדמות העברת הילוכים, מספקת תחושה מלאכותית ותגובה איטית ללחיצה על דוושת הגז. גם במצב 'ספורט'. צריכת הדלק מעולה.