הראב4 החדש, שהוצג עם תחילת שיווקו ב-170,000 שקל לגרסה ההיברידית, עדיין שומר על תג מחיר זה – אבל זה צמוד לגרסת בנזין ברמת הגימור "איבולב". רמת הגימור "אקספירינס" המצוידת עולה 180,000 שקל והיא זו שנבחנה, וב-190,000 שקל מוצעת עם מנוע הבנזין גרסת הנעה כפולה. הגרסה ההיברידית יקרה ב-10,000 שקלים מגרסת הבנזין.
עיצוב, פנים הרכב
עם הזמן אנחנו מתחילים להתרגל כנראה לעיצוב הראב4 החדש, שיוצר רושם מגושם משהו מזוויות מסוימות. הוא נראה בולט וגדול יחסית, ופריטים כמו חגורות הפלסטיק השחורות שמפרידות בין המרכב לכביש יוצרים מופע של רכב גבוה למדי. משחקי הנפח בדפנות גסים למדי, אבל מסייעים ליצירת עיצוב מעניין, ואני מחבב את הקו המפריד בין הקורה האחורית לגג.
עיצוב הפנים דומה מאוד לזה שבגרסה ההיברידית שבחנו, וטויוטה עיצבה את סביבת הנהג כדי ליצור מופע מסיבי וגדול. משטחים רבים רכים למגע, וחלקים מסוימים עטויים חומר דמוי-עור התורם אף הוא להופעה נאה, אבל מגע מעמיק יותר חושף פלסטיק מעט זול. סביבת נהג דו-גונית הייתה מוסיפה הרבה בהשוואה לכל-שחור בפנים.
הנדסת האנוש טובה, למרות שמפגש ראשון יוצר רושם כאילו מתגי התפעול מפוזרים מדי. צג המולטימדיה גדול, ומתחתיו לחצנים פיזיים נוחים לשימוש ולקיצורי דרך; מערך התפעול של בקרת אקלים גדול ונוח מאוד לתפעלו. לוח המחוונים מוקרן, אך אפשרויות השינוי בו אינן עשירות. רשימת האבזור נאה ול"אקספירינס" גם תאורת לד ומפתח חכם.
מושב הנהג נאה אך מנגנון הכיוון אינו מספיק איכותי וחסרה אפשרות כיוון תמיכה לגב התחתון. תנוחת הנהיגה הגבוהה ומרכיבי העיצוב של הראב4 בפנים ובחוץ יוצרים תחושה כי הרכב אכן גדול ממש והנהג אכן נמצא ביורד שבילים מובהק.
מאחור המרחב טוב. רצפה כמעט שטוחה מאפשרת תנוחת ישיבה סבירה לנוסע במרכז, המושב הנמוך אינו נוח לירכיים אך מעניק מרווח ראש מצוין, וניתן לשפר את תנוחת הישיבה באמצעות שינוי זווית המסעד. תא המטען גדול ושימושי, הדלת מתרוממת בכוח החשמל, אך הכיסוי הנגלל בינוני.
במערכות הבטיחות, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה (פעלתני מדי), בקרת שיוט אדפטיבית (שפועלת היטב, אך משמיעה לעיתים נקישות) ועמעום אורות אוטומטי.
מנוע וביצועים
מנוע 2.0 ליטר המשרת גרסה זו מייצר 175 כ"ס ב-6,600 סל"ד ו-21.2 קג"מ ב-4,300 סל"ד ומשך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 11 שניות; להשוואה, לגרסה ההיברידית הספק משולב של 218 כ"ס, וההאצה ל-100 קמ"ש קצרה בהרבה, 8.4 שניות.
לפחות עם היציאה מהמקום, דווקא גרסת הבנזין מפגינה קלילות ביחס לזו ההיברידית. סיבה אחת היא משקל נמוך ב-100 ק"ג, אבל העיקרית היא התיבה החדשה שמאפשרת העברת כוח נמרצת יותר. התיבה הרציפה החדשה, הנקראת "העברה ישירה" (Direct Shift), אותה פגשנו כבר בלקסוס UX, ייחודית בכך שיש לה הילוך ראשון רגיל, איתו יוצא הרכב לדרך. רק במהירות שבין 25 ל-40 קמ"ש נכנסת לפעולה התיבה הרציפה.
תיבה זו מאפשרת להתגבר על אחד התחומים בהם תיבה רציפה לא מתעלה – זינוק מהמקום. מכיוון שהתיבה הרציפה אינה צריכה להתמודד עם הכוח הרב בתחילת נסיעה, אפשר היה להצר את הרצועות ולהקטין את הגלגלים עליהם הן נעות. לפי טויוטה, מבנה זה מאפשר פעולה זורמת יותר של התיבה בשיעור של 20%, וזו יכולה גם לפעול באופן יעיל יותר בסל"ד נמוך יותר.
ההבדל בפועל בין התיבה החדשה והקודמת לא גדול. הגרסה ההיברידית, בכל זאת, חזקה יותר ומאיצה מהר יותר, ובכל מקרה הזינוק נמרץ יותר, העברת הכוח מדורגת יותר והמנוע פחות ממהר לעלות לסל"ד אסטרונומי, דבר הגורר רעש מונוטוני. בעיר, המעבר מראשון לרציף מורגש לעיתים כמו החלפת הילוכים בתיבה רגילה. ולסיכום פרק זה: יחידת הכוח החדשה מספקת ביצועים טובים, ולמרות שאינה מתעלה תחת עומס, היא מספקת לחלוטין, והצליל שהיא מפיקה נעים לאוזן.
צריכת הדלק טובה ונעה בין 11 ק"מ/ל' ביום המבחן ל-15 ק"מ/ל' בשיוט בכביש המהיר.
נוחות
הבדלי המשקל וחטיבות הכוח השונות חייבו כיול מתלים שונה בגרסה זו; הכיול רך יותר, ונוחות הנסיעה טובה יותר. פגמים קטנים מורגשים במהירות עירונית, רעש הפעולה שלהם מוחשי, אבל נוחות הנסיעה בה טובה מזו שמציעה הגרסה ההיברידית. מחוץ לעיר, אותה רכות פעולה של המתלים אינה משוככת תמיד היטב ואחראית לריסון פחות מצטיין על גלי כביש, אבל הדבר אינו מפריע במיוחד. ובכלל, הרכב מטפל היטב במפגעים בכבישים הבין-עירוניים. רעשי כביש עדיין נוכחים ורעשי רוח נשמעים מדי בשיוט מהיר.
בשבילים נוחות הנסיעה טובה, ומתלי הראב4 סופגים היטב בורות ואבנים, מאפשרים שמירה על קצב מהיר ומשדרים חוסן.
הראב4 צולח פניות באופן מדויק למדי ואחיזת הכביש שלו טובה. ההספק והמומנט המופחתים בהשוואה לגרסה ההיברידית, המושגים גם בסל"ד גבוה מאוד, אינם מאתגרים את יכולת השלדה, ובקרת היציבות פועלת לקראת המגבלות כמו עם דיפרנציאל מוגבל החלקה; במקום לנתק את הכוח כשהרכב מרחיב קו, היא גורמת לו להדק קו וזה נחמד. בנוסף, הוא הרבה יותר "ברור" לנהג בפניות ויוצר תחושה שהוא מחובר יותר לכביש. הבלמים, שאין להם מגבלות ההתנהלות האופייניות לגרסאות היברידיות, עדיפים ביכולת ובהיזון שהם מעניקים לנהג.
תמורה
לפי היבואנית, רוב הלקוחות של טויוטה ראב4 מעדיפים את גרסת הכלאיים, למרות ההתייקרות ומחירה הגבוה יותר. ובכל זאת, במובנים רבים, גרסת הבנזין נעימה ואף מהנה יותר. ואם לוקחים בחשבון את חבילת האבזור, מדובר בעסקה שהיא מעניינת לא פחות, ואולי אף יותר, מזו שמציעה הגרסה ההיברידית, וגם צריכת הדלק טובה בגרסה זו. לכך מתווספים תכונות הראב4 החדש: הופעה מרשימה היוצרת תחושה שהוא חסון וגם גדול ממה שהוא באמת.
בהשוואה למתחרים אחרים בתחום רכבי הפנאי הקומפקטיים עם נתונים דומים, המחיר – 180,000 שקל לגרסה זו ברמת הגימור שנבחנה – אינו זול, אבל מעבר למה שהרכב מביא איתו, יש לו גם מוניטין אמינות ושמירת ערך גבוהים. וגם זה לא מעט.
פנאי/שטח בינוני
פנאי/שטח קומפקטי
פנאי/שטח בינוני
פנאי/שטח קומפקטי
