שברולט מאליבו 2003-2007 יד שניה

ב-2013 יצאה לדרך המאליבו דור שמיני בישראל - "לא בדיוק, אבל בערך".

מה שהחל כשנתיים קודם לכן עם הבטחות גדולות בנוגע להתסערות על היבשת הישנה, המשיך במתיחת פנים משמעותית רק שנתיים מאז שהושק הדגם.

המאליבו של 2011 נולדה מתוך מטרה להחליף הן את המאליבו היוצאת והן את האפיקה הכושלת.

התוצאה הביאה לכך שהמאליבו הוקטנה ביחס לדור היוצא באופן ניכר (בסיס הגלגלים צומצם ב-11 ס"מ) - תוצאה שלא מצאה חן בעיניי האמריקאיים.

הביקורות הקשות הביאו את היצרן לבצע מתיחת פנים מקיפה שעיקריה חזית עדכנית, מנוע מעדוכן, מערכות עזר חדשות ושינויים בתא הנוסעים.

לישראל עוד הספיק להגיע משלוח של הדגם מלפני מתיחת הפנים, במסגרת ההשקה שתוכננה - אך לבסוף השיווק הוקפא עד להגעת הדגם המחודש בתחילת 2014.

בסופו של דבר היא הגיעה לישראל ועשתה רושם טוב בהחלט, בעיקר מכיוון שהיא מצליחה לשמר את האופי ואת הקסם האמריקאי במובן הטוב של המילה, בזכות יחידת הנעה חסרת תקדים, הן ביחס לסגמנט והן ביחס למחיר.

עם אורך של 486 ס"מ, המאליבו היא בפירוש מכונית גדולה, עם מראה מאוד-אמריקאי (לטובה) השואב סממני עיצוב רבים מהאימפלה ומהקאמרו.

התוצאה – המאליבו, שחולקת בסיס עם אופל אינסיגניה למשל, נראית גדולה ממנה בהרבה.

תא הנוסעים מאובזר עד מאוד, אך לוקה באיכותו, בעיקר בשל שימוש במגוון גדול מדי של חומרים.

תנוחת נהיגה טובה, אבל המושב אינו נוח בנסיעות ארוכות.

מאחור המרווח לרגליים טוב (למרות בסיס הגלגלים הצנוע), אך המרווח לראש פחות מרשים.

תא המטען נוח וגדול.

יללת צמיגים בזינוק הראשון מסבירה מהו הצד החזק של המאליבו.

מנוע ה-2.0 ליטר המוגדש שבחזית מייצר 259 כ"ס, כך שמדובר במכונית החזקה בתחום המשפחתיות הגדולות.

אמנם בקרת המשיכה תנסה למתן את היציאה מהמקום, אבל נתקו אותה ותקבלו חוויה רועשת, עם יללות גומי שתזכיר את ימי השרירים האמריקאים.

צריכת הדלק, לעומת זאת, דווקא לא אמריקאית ויכולה לנוע סביב ה-9 ק"מ/ל' בנהיגה משולבת רגועה.