רנו קדג'אר

לרנו אין עבר עשיר בתחום רכבי הפנאי. אחרי ניסיון בדמות גרסת "שטח" לסניק, היא יצרה רכב פנאי על בסיס מכלולים של ניסאן (קוליאוס), שלא זכה להצלחה גדולה בארץ. אולם בעידן הנוכחי, בו רכבי הפנאי כובשים נתח גודל והולך משוק הרכב, רנו לא יכלה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למשחק. אז אחרי שהציגה את הקפצ'ור הקטן, הגיעו תורו של הקאדג'ר הבינוני - אף הוא על בסיס מכלולים של ניסאן.

הקדג'אר הוצג ב-2015, וזכה לגרסה מתוחת פנים אחרי שלוש שנים, שהגיעה לארץ רק בספטמבר 2019. הקדג'אר המחודש מוצע רק בגרסת דיזל, עם מנוע 1.5 ליטר המפיק 116 כ"ס ו-26.5 קג"מ.

רכב הפנאי הקומפקטי מאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 11.5 שניות ולמהירות מרבית של 189 קמ"ש, זאת בסיוע תיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת מצמד והנעה קדמית.

הקדג'אר זכה במתיחת הפנים לעדכון קל מאוד לעיצוב החיצוני והפנימי, כולל הבטחה לשיפור באיכות החומרים ובידוד הרעשים. רנו מבטיחה גם מתגי תפעול חדשים לבקרת האקלים, מערכת מולטימדיה משודרגת ופתחי איוורור מחודשים ליושבים מאחור.

רנו קדג'אר 2021 מציג עיצוב נאה ועתיר קימורים. המראה הכללי פחות "קרבי" מאשר חלק מהמתחרות והעיצוב הבסיסי מתחיל להתבגר.

לתא הנוסעים עיצוב שמרני, אך במרכזו מותקנת מערכת מולטימדיה מודרנית למדי, באמצעותה מתופעלות רוב מערכות העזר של הרכב - והתפעול אינו אינטואיטיבי מספיק.

איכות הגימור של תא הנוסעים טובה, המרווח נדיב מלפנים ומאחור, ותא המטען גדול ושימושי.

מנוע הדיזל, יחד עם התיבה הדו-מצמדית מציע זמינות כוח טובה למדי, מה שמסייע להתנהלות קלה ונוחה ביום-יום. אולם כשיש צורך בתאוצה חזקה (למשל בעליה או בעקיפה), הביצועים פחות מרשימים ורעש המנוע הופך מורגש מדי.

צריכת הדלק מצוינת - 15 ק"מ לליטר בממוצע המבחן, 50% פחות מכלי בנזין מקבילים.