רנו קדג'אר 2020 יד שניה

לרנו אין עבר עשיר בתחום רכבי הפנאי. אחרי ניסיון בדמות גרסת "שטח" לסניק, היא יצרה רכב פנאי על בסיס מכלולים של ניסאן (קוליאוס), שלא זכה להצלחה גדולה בארץ. אולם בעידן הנוכחי, בו רכבי הפנאי כובשים נתח גודל והולך משוק הרכב, רנו לא יכלה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למשחק. אז אחרי שהציגה את הקפצ'ור הקטן, הגיעו תורו של הקאדג'ר הבינוני - אף הוא על בסיס מכלולים של ניסאן.

הקדג'אר הוצג ב-2015, וזכה לגרסה מתוחת פנים אחרי שלוש שנים, שהגיעה לארץ רק בספטמבר 2019. מאז משווק הרכב בישראל רק בגרסת הדיזל. המפרט שודרג אף הוא, וכולל כעת מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות כסטנדרט בכל רמות הגימור.

רנו קדג'אר מזוהה מיד כרנו וגם כאח הגדול של הקפצ'ור, עם עיצוב נאה ועתיר קימורים. הפרופיל קצת פחות מוצלח לטעמנו, ומזכיר יותר מדי סטיישן, אבל עדיין נאה. המראה הכללי פחות "קרבי" מאשר חלק מהמתחרות, אך הוא בהחלט בעל נוכחות.

רנו קדג׳אר 2020 מצויד במערכת מולטימדיה נאה, הכוללת תפריטים בעברית. המערכת מציעה שפע אפשרויות תצוגה ושימושים - שפע שהופך את תפעולה למעט מורכב מדי.

עיצוב תא הנוסעים שמרני, והחומרים טובים בחלק העליון של הדשבורד. איכות ההרכבה פחות מוצלחת. מושב הנהג מעט קצר אך נח, והמרחב מלפנים ומאחור טוב בכל המדדים.תא המטען מחולק לשניים, עם תא מתחת לרצפה, ונפחו מספק בהחלט לשימושים משפחתיים.

מנוע הדיזל מציע שפע של מומנט כבר מסל"ד נמוך, מה שמאפשר התנהלות קלילה ונעימה בנהיגה יום-יומית, עם תאוצות זמינות וחלקות. אולם בעקיפות בכבישים בין עירוניים, או בעומס של עלייה ומשקל, הוא לא מעניק תחושה מספיק כוחנית - ומייצר הרבה רעש. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, אך מעט איטית בתגובותיה.

יתרונה העיקרי של יחדת הדיזל יורגש בתחנת הדלק - בשיוט סביב 120 קמ"ש התקבלה צריכת דלק של 20 ק"מ/ל', ובמבחן כולו, שהיה מאומץ למדי, השגנו ממוצע מצוין של 15 ק"מ/ל'. פער גדול מאוד ביחס למתחרים המונעים במנועי בנזין.