סיאט אטקה 2018 יד שניה

סיאט ממוצבת כמותג הצעיר והתוסס של קונצרן פולקסווגן. לכן קצת מפתיע שהיא היתה האחרונה במותג לקפוץ על העגלה האופנתית של רכבי הפנאי, קטגוריה שאחד הקלפים החזקים שלה הוא התדמית הצעירה והפעלתנית. אפילו סקודה, בעלת המיצוב השמרני יותר בהיררכיה הפולקסווגנית, היתה שם לפניה עם היטי המקורי. האטקה הושק בחו"ל ב-2016 עם מבחר יחידות הנעה – בנזין או דיזל, ידני או אוטומט, הנעה קדמית או כפולה. אלינו הוא מגיע רק עם יחידת הנעה אחת - 1.4 ל', טורבו בנזין, 150 כ"ס, תיבה דו-מצמדית עם שבעה הילוכים והנעה קדמית בלבד.

ביוני 2018, כשנה וחצי לאחר שהושק בארץ, זכה האטקה לעדכון המפרט הבטיחותי ולהורדה במחיר הרשמ; עד כה הוצע האטקה עם מערכת בלימה אוטונומית, התרעה על עייפות נהג וניטור שטחים מתים מרמת הגימור 'סטייל פלוס' ואילך. כעת, כל רמות הגימור יוצעו עם מערכות אלה ובנוסף אליהן תוצע גם בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת הבלימה האוטונומית שודרגה שתזהה גם הולכי רגל. עם זאת, עדיין אין לרכב מערכת התרעה ותיקון סטייה מנתיב.

האטקה הוא דגם חדש, אבל כאשר פוגשים אותו התחושה היא שכבר ראיתם אותו בעבר - משום שהוא נראה מעין גרסה מוגבהת של הלאון. עם זאת, הוא בהחלט נראה כמו שרכב פנאי צריך להיראות, יוצר את המסר הנכון. החישוקים הגדולים ותאורת הלד ליום מוסיפים לא מעט.

בסיאט לא יצאו מגדרם גם בעיצוב תא הנוסעים, אבל הוא עדיין נעים למראה. העיצוב, שוב, סולידי, ומרכז סביבת הנהג פונה מעט אל האוחז בהגה. איכות החומרים טובה בחלק העליון, אבל מגובה המסך ומטה הפלסטיק נוקשה ופחות נעים. המרחב בשורה השנייה טוב, אך הרצפה לא שטוחה ופתחי המיזוג מעט בולטים לאחור, ואלה גורמים לכך שהמקום לנוסע השלישי קצת פחות נדיב. תא המטען גדול ונוח.

למעט השהיה קלה ביציאה מהמקום (עד שהטורבו מתעורר), המנוע מפגין גמישות טובה בסל"ד אמצע הדרך, ועד כ-4000 סל"ד הוא נעים ויעיל, גם אם פחות חזק מהצפוי וביחס למספרים. מעל סל"ד זה הוא ממשיך להאיץ את הרכב, אבל הפעולה מחוספסת ולא ממש נעימה. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב בתנועה, אך קצת הססנית במהירויות פקק וחניה. צריכת הדלק מצוינת.