סוזוקי באלנו 2019 יד שניה

השם באלנו מצלצל מוכר לחלקנו. דגם בשם הזה שווק בארץ בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל להבדיל מאותו דגם שעוצב בתצורת סדאן (ארבע דלתות), הפעם השם הוותיק משמש מכונית בתצורת האצ'בק (חמש דלתות). הדור הנוכחי הגיע לישראל בינוי 2016 – זמן קצר לאחר תחילת שיווקה באירופה – כששינוי ראשון בדגם מתרחש באפריל השנה עם הוספת חבילת בטיחות כאופציה בתוספת תשלום.

חבילת הבטיחות נקראת ADAS (ר"ת של מערכות עזר מתקדמות לנהיגה), וכוללת בלימת חירום אוטונומית (פעילה במהירויות עירוניות ובינעירוניות מ-5 קמ"ש עד למהירות המרבית). ובקרת שיוט אדפטיבית. אבל בהיעדר התרעת סטייה מנתיב מקורית, באלנו מוסיפה להימכר בישראל עם מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. תוספת מערכות הבטיחות המתקדמות המקוריות מעלות את ציון הבטיחות של ארגון EuroNCAP משלושה לארבעה כוכבים.

אבל חבילת הבטיחות זמינה רק בגרסה האוטומטית, בעוד הגרסה הידנית משווקת ברמת גימור נמוכה יותר המכונה GLS (לעומת GLX באוטומטית). פירוט תכולתן של רמות האבזור ניתן לראות בדף הדגם של שנת 2016.

סוזוקי באלנו 2019 מיוצרת בהודו, מבוססת על פלטפורמה שבמהדורות קצרות יותר משמשות גם את איגניס (דור שני) ואת סוויפט (דור שישי למכונית שנמכרת בישראל). בחרטומה המנוע הבסיסי בהיצע ושקיים גם בדגמים אחרים (סוויפט ואיגניס): בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, עם 90 כ"ס והזרקת דלק כפולה. המנוע משולב לתיבת הילוכים ידנית (5 הילוכים) או לאוטומטית-רציפה.

באלנו נורא מתאמצת להיראות מודרנית, עם חישוקים קלים, נגיעות כרום, תאורת לד ועוד. אבל היא בעיקר נראית גמלונית ולא ממש נאה.

תא נוסעים ומטען

גם בתא הנוסעים המצב לא מזהיר, עם סביבת נהג פשוטה וחומרים בסיסיים. תפעול חלק מהמערכות לא נוח (צג מידע, ידית הילוכים אוטומטית ועוד). שפע האבזור שהיה בעבר כבר לא חריג לטובה.

המושבים נוקשים ולא נוחים בעת נסיעה ארוכה. מרווח הראש טוב, מרווח הברכיים מצוין, והראות החוצה טובה. נפח תא המטען גדול כשעיקר הנפח נוצר בגלל ממד הגובה. בנוסף סף ההטענה גבוה ופחות נוח להעמסה.

בזכות משקל קל של 950 ק"ג, באלנו מצליחה להפיק את המיטב מ-90 הסוסים, ומציעה ביצועים סבירים. כשהמנוע מתאמץ נוצר רעש חזק, גם בגלל אופי הפעולה של תיבה רציפה. צריכת הדלק מצוינת, אבל עם מיכל דלק זעיר (37 ליטר) טווח הנסיעה מעט מצומצם.