סוזוקי באלנו 2018 יד שניה

זהו דור רביעי לבאלנו – שם דגם שכיכב כאן בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפעם השם הוותיק משמש מכונית האצ'בק (בעלת חמש דלתות) ולא סדאן (ארבע דלתות) כמו שהייתה באלנו המקורית. היא הגיע לישראל בינוי 2016 – זמן קצר לאחר תחילת שיווקה באירופה, ומאז נמכרת כאן ללא שינוי.

באלנו מיוצרת בהודו, מבוססת על פלטפורמה שבמהדורות קצרות יותר משמשות גם את איגניס (דור שני) ואת סוויפט (דור שישי למכונית שנמכרת בישראל). בחרטומה המנוע הבסיסי בהיצע ושקיים גם בדגמים אחרים (סוויפט ואיגניס): בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, עם 90 כ"ס והזרקת דלק כפולה. המנוע משולב לתיבת הילוכים ידנית (5 הילוכים) או לאוטומטית-רציפה.

יש שתי רמות גימור, GLS בסיסית לתיבה הידנית, ו-GLX מאובזרת לתיבה האוטומטית. פירוט תכולת רמות הגימור ניתן לראות בדף הדגם של שנת 2016.

באלנו מוצעת בחו"ל גם עם בלימה אוטונומית מבוססת רדאר הפועלת במהירויות עירוניות ובינעירוניות ועימה היא זכאית ל-4 כוכבים מטעם ארגון EuroNCAP. בישראל מוצעת הסופרמיני עם שש כריות אוויר ומערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. ציון הבטיחות שלה נמוך ועומד על 3 כוכבים בלבד מטעם הארגון.

למרות החישוקים הקלים, הכרום הבוהק, או תאורת הלד, סוזוקי באלנו 2018 לא מצליחה להיראות יפה. הנוכחות שלה מגיעה מהממדים הגדולים ביחס לקבוצה.

סביבת הנהג אינה מודרנית במיוחד: התפעול מיושן וגם חלק מהמתגים נראים מפעם. מנגד האבזור עשיר (בגרסה האוטומטית), אבל המתחרות סוגרות פערים. הנדסת האנוש לוקה עם תפעול לא נוח של צג המידע, ידית ההילוכים אוטומטית ועוד.

המושבים נוקשים ולא נוחים לאורך זמן, המרחב מאחור מצוין לברכיים וטוב לראש. נפח תא המטען גדול, אבל שפת הטעינה גבוהה למדי ושטח ההטענה אינו רחב, אלא בעיקר גבוה.

בתחילת נסיעה באלנו אפילו מפתיעה עם יציאה זריזה מהמקום. אבל בעקיפות ובהאצות בעלייה המנוע מתאמץ ויוצר רעש, גם בגלל אופי הפעולה של תיבות רציפות. צריכת הדלק מצוינת, אבל מיכל הדלק הזעיר (37 ליטר) מצמצם את טווח הנסיעה.

התיבה הידנית נוחה לשימוש וצריכת הדלק בגרסה זו טובה מעט מזו המצוינת של הגרסה האוטומטית.