סוזוקי באלנו 2017 יד שניה

בניגוד לבאלנו של שנות ה-90 של המאה ה-20, שהיתה מכונית סדאן, באלנו החדשה (דור רביעי) היא מכונית האצ'בק (חמש דלתות) במידות של סופרמיני גדולה ומוצבת מעל סוויפט, ולא במקומה. לישראל הגיעה ביוני 2016 – זמן קצר לאחר תחילת שיווקה באירופה – ולא השתנתה בשנה זו.

היא מיוצרת בהודו, מבוססת על פלטפורמה חדשה שבמהדורתה הקצרה משמשת את איגניס (דור שני) ומשנה זו גם את סוזוקי סוויפט (דור שישי למכונית שנמכרת בישראל). בחרטומה המנוע הבסיסי בהיצע שקיים גם בדגמים אחרים (סוויפט ואיגניס): בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, עם 90 כ"ס והזרקת דלק כפולה. המנוע משולב לתיבת הילוכים ידנית (5 הילוכים) או לאוטומטית-רציפה.

יש שתי רמות גימור, GLS בסיסית לתיבה הידנית, ו-GLX מאובזרת לתיבה האוטומטית. פירוט תכולת רמות הגימור ניתן לראות בדף הדגם של שנת 2016.

מבחינה בטיחותית, בחו"ל היא מוצעת גם עם בלימה אוטונומית מבוססת רדאר הפועלת במהירויות עירוניות ובינעירוניות ועימה היא זכאית ל-4 כוכבים מטעם ארגון EuroNCAP. בישראל היא מוצעת עם שש כריות אוויר ומערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. ציון הבטיחות שלה נמוך ועומד על 3 כוכבים בלבד מטעם הארגון.

החרטום עם השבכה הצרה נראה מעט מוזר כשעיצובה הכללי של סוזוקי באלנו 2017 בעיקר נראה סתמי. היתרון הגדול שלה הוא המראה הגדול ביחס לסופרמיני אחרת.

הדיפון העשוי מפלסטיק שחור אינו מרנין באיכותו, הוא נוקשה במגע ויוצר צליל חלול. מנגד באלנו מפצה על כך באבזור עשיר (בגרסה האוטומטית). תפעול חלק מהמערכות לקוי למשל צג המידע, ידית הילוכים אוטומטית ועוד.

המושבים נוקשים והתמיכה לירכיים לא מספיק טובה, דבר אשר מפריע בנסיעות ארוכות. הממדים נדיבים לקטגוריה ומציעים מרווח טוב לראש ומצוין לברכיים. תא המטען מציע נפח גדול לקטגוריה, אך סף ההטענה גבוה, והוא בעל מבנה קצר וגבוה, שפחות נוח להעמסה.

באלנו אינה זריזה במיוחד, אבל הביצועים סבירים לגמרי. התיבה האוטומטית יעילה רוב הזמן אבל אופייה (בדומה לתיבות רציפות) יוצר רעש בעת מאמץ. היא גם מחסירה תפעול ידני. צריכת הדלק מצוינת, רק שימו לב שנפח מיכל הדלק זעיר (37 ליטר), מצמצם את הטווח בין תדלוקים.

תפעול התיבה הידנית נוח ויעיל, וצריכת הדלק אפילו עדיפה במעט מזו המצוינת של הגרסה האוטומטית.