רנו קליאו 2020 יד שניה

מאז הצגתה ב-1990, הייתה רנו קליאו אחת ממכוניות הסופרמיני הנמכרות ביותר בעולם; כ-15 מיליון מכוניות כאלו נמכרו ב-30 השנים שעברו. הדור היוצא בישר ב-2012 על תחילת מהפך עיצובי ברנו, והדגם החדש דומה לו מאוד במראה – אבל כל השאר שונה באופן משמעותי.

הרצפה היא הפלטפורמה החדשה של קבוצת רנו/ניסאן; המנוע הוא 1.3 טורבו-בנזין החדש שפותח בשת"פ מרצדס, כאן בגרסת 131 כ"ס; התיבה היא דו-מצמדית עם 7 הילוכים; הדגם צויד במערך בטיחות עכשווי והאבזור עדכני ומועשר.

הקליאו מוצעת בשתי גרסאות: 1.0 ליטר ידנית, רק ברמת גימור 'אינטנס' הבסיסית, וה-1.3 הנזכרת לעיל, אותה ניתן לקבל גם ברמת גימור ׳RS ליין'; זו משלבת אבזור עשיר בהרבה ופריטים המעניקים לה נופך ספורטיבי. ל-'RS' גם אבזור בטיחותי עשיר, ולבלימה האוטונומית והתרעת הסטייה מנתיב שיש ב'אינטנס', היא מוסיפה גם תיקון סטיה, ניטור שטחים מתים ועוד.

הדמיון הרב לדגם היוצא כפי שנראה בתמונות עשוי לאכזב, אבל עם המפגש ברור שמדובר ברכב שונה לגמרי, וזה נראה יותר מלוטש, בשל ואלגנטי. ממד הרוחב תורם לא מעט להופעה, ויחד עם פגושים אגרסיביים וחישוקי "17 התוצאה נאה.

סביבת הנהג משופרת בהרבה מקודמתה, הן בעיצוב, הן באיכות החומרים, וברמת גימור 'RS ליין' גם מושבי ספורט נאים, שילובי גוונים מוצלחים, תאורת אווירה נאה ואפילו התצוגה של בקרת האקלים נראית מצוין. תנוחת הנהיגה ספורטיבית והמושב נוח.

במרכז בולט צג מולטימדיה אנכי, בגודל מכובד של "9.3, שתפעולו מורכב מדי ואינו נוח. המחוונים המוקרנים מעט מצועצעים מדי ומערכי המידע שבהם אינם ברורים. גם תמונת המצלמות ההיקפיות אינה ברורה, אך מדובר באבזור יוצא דופן בקטגוריה, ממש כמו תאורת לד אדפטיבית וחנייה אוטומטית.

מאחור, למרות בסיס הגלגלים הארוך יחסית לדגמי סופרמיני, המרחב אינו נדיב במיוחד. תא המטען גדול (391 ליטר), אך פתיחתו מוזרה ושפת הטעינה גבוהה.

רנו קליאו 2020 היא מהזריזות בקטגוריה, ונתון האצה של 9 שניות ל-100 קמ"ש ממחיש זאת היטב. התיבה איטית בתגובותיה, ואינה תמיד נעימה, אבל הביצועים טובים והמכונית צוברת מהירות בקלות. המנוע שקט אך לעיתים נשמעת מכיוונו שריקה, והתגובות למצערת אינן חדות. צריכת הדלק במבחן הייתה 12.5 ק"מ/ל'.