סוזוקי באלנו 2016 יד שניה

סוזוקי באלנו הגיחה אלינו באמצע שנות התשעים של המאה ה-20 והציעה מרכב סדאן, מנוע 1.6 ליטר ומוניטין אמינות יפני. בישראל הייתה המשפחתית הזו, למרות הממדים הצנועים ובגלל המחיר והמוצא, סיפור הצלחה.

בתערוכת פרנקפורט 2015 הציגה סוזוקי דגם חדש בשם "באלנו" – אך ללא קשר של ממש לדגם ההוא. מבחינתה של סוזוקי זהו דור רביעי לשם הדגם, שהגיע לישראל ביוני 2016 – כשלושה חודשים לאחר שהחלו המכירות באירופה.

באלנו מיוצרת בהודו, ובדורה הרביעי היא מכונית האצ'בק (חמש דלתות). היא מבוססת על פלטפורמה חדשה לחלוטין, שבמהדורה קטנה יותר משמשת גם את סלריו, איגניס החדש (דור שני) שהוצג השנה (וגם את סוויפט הבאה, דור שישי). ממדיה הן של סופרמיני גדולה, וגדולות משמעותית משל סוויפט שמוצבת מתחתיה: אורכה 399.5 ס"מ (14.5 ס"מ יותר מסוויפט), רוחבה 174.5 ס"מ (5 ס"מ יותר), גובהה 147 ס"מ (6.5+ ס"מ), ובסיס הגלגלים מתפרש על פני 252 ס"מ (9 ס"מ יותר). תא המטען הוא הגדול בקטגוריה עם 345 ל' – נפח אופייני למשפחתיות האצ'בק.

בחו"ל היא מוצעת גם עם מנוע 1.0 ל' טורבו, 3 צילינדרים חדש, כשלישראל היא מגיעה עם המנוע פשוט יותר שמבוסס על מנוע קודם: בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, עם 90 כ"ס. ביחס לקודמו הוא שודרג עם הזרקת דלק כפולה, ובמתכונת זו הוא נמצא בדגמים אחרים (איגניס ובעתיד גם סוויפט). באלנו גם מציעה אפשרות בחירה בין תיבת הילוכים ידנית (5 הילוכים) או אוטומטית-רציפה.

יש שתי רמות גימור כשהבסיסית, GLS, מוצעת עם תיבה ידנית, ומאובזרת, GLX, עם תיבה אוטומטית. רמת גימור GLS מציעה ארבעה חלונות חשמל, מערכת שמע מקורית וחישוקי "16 קלים. רמת גימור GLX מוסיפה גם כוונן עומק להגה, מחשב דרך מפורט יותר, לחצן התנעה, חיישני תאורה, בקרת שיוט, בקרת אקלים, צג מידע צבעוני בלוח המחוונים (בגודל "4.2) ומערכת מולטימדיה (בהתקנה מקומית) עם צג מגע, מצלמת נסיעה לאחור ודיבורית בלוטות'. מבחוץ מתווספים חלונות כהים, ספויילר אחורי ופנסי קסנון.

מבחינה בטיחותית, באלנו מוצעת כסטנדרט, עם שש כריות אוויר ועם מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית כסטנדרט. ציון הבטיחות שלה נמוך ועומד על 3 כוכבים בלבד מטעם ארגון EuroNCAP. בחו"ל היא מוצעת גם עם בלימה אוטונומית מבוססת רדאר הפועלת במהירויות עירוניות ובינעירוניות ועימה היא זכאית ל-4 כוכבים מטעם הארגון.

סוזוקי באלנו 2016 אינה מכונית נאה במיוחד או כזאת הבולטת בעיצובה, עיצובה בעיקר פושר.

לסביבת הנהג מראה קודר ומעט מיושן. המידע לנהג שופע ונאה, והמכונית עמוסה באבזור (בגרסה האוטומטית). הנדסת האנוש לא מושלמת עם תפעול לקוי של חלק מהמערכות (צג מידע, ידית הילוכים אוטומטית ועוד).

המושב מעט נוקשה ואינו נוח לנהיגה ארוכה. בזכות תכנון מוצלח, יש המון מקום בתא הנוסעים, עם מרווח טוב לראש ומצוין לברכיים. תא מטען גדול עם 345 ליטר מרשימים. חלק מהסוד קשור למיקום מאוד גבוה של המדף המכסה אותו (גבוה מהמשענת האחורית).

סוזוקי מגדירה את מנוע ה-1.2 ל' כמנוע חדש (ראש המנוע הוחלף והורכבה בו מערכת הזרקת דלק כפולה). עם 90 כ"ס ההספק אינו מרשים, אבל בזכות משקל נמוך, 950 ק"ג, הביצועים סבירים. התיבה האוטומטית הרציפה, יעילה רוב הזמן אבל אופייה (כבנות מינה) יוצר רעש בעת מאמץ. היא גם מחסירה תפעול ידני. צריכת הדלק מצוינת, אבל מיכל דלק זעיר (37 ליטר) מצמצם את הטווח בין תדלוקים.

התיבה הידנית יעילה ונוחה לשימוש וצריכת הדלק טובה במעט מזו המצוינת של הגרסה האוטומטית.