יונדאי i25 2017 יד שניה

יונדאי i25, או אקסנט בשאר העולם, סימנה בדור החדש קפיצה גדולה במידות. היא גם הציגה את קו ה"פיסול בזרימה" של החברה ומראה דמיון לאחות הגדולה, ה-i35. הדור הרביעי במספר נחת בישראל ב-2011, מבוסס על פלטפורמה חדשה, והציג צמיחה ברוב המדדים ביחס לקודמו.

יונדאי i25 2017 שווקה בארץ בגרסאות 1.4 ליטר (100 כ״ס) עם תיבה אוטומטית רציפה ו-1.6 ליטר (124 כ״ס) בשידוך לתיבה אוטומטית עם 4 הילוכים, ובשתי רמות גימור: אינספייר הבסיסית, שיועדה בעיקר לציי רכב, ופרימיום המאובזרת, ללקוחות פרטיים. האבזור נאה כבר ברמת הבסיס - 6 כריות אוויר, מערכת שמע עם שליטה מההגה, מחשב דרך וחיבור USB כסטנדרט, כאשר רמת גימור פרימיום כוללת בנוסף גם גג נפתח, חישוקים קלים ופנסי ערפל.

ב-2017 התווספה להיצע גרסת 1.6 ליטר דיזל להיצע, עם 128 כ״ס ותיבה אוטומטית - אשר הוצעה רק ברמת הגימור הבסיסית בלבד - ככל הנראה במטרה לפנות לשוק המוניות וציי רכב גדולים.

העיצוב החיצוני שונה מאוד מזה של האקסנט הקודמת, מודרני ונאה ביחס למקובל בקבוצה. חישוקי ה-"14 של גרסאות הליסינג נראים קטנים מדי עבורה.

תא הנוסעים ברמת הגימור פרימיום, בשילוב צבעים בהיר, מזמין בהרבה מאשר במתחרות. הקו העיצובי מעניין יותר, עם מחוונים מודרניים וקונסולה מרכזית מיוחדת. הריפוד הנאה ודיפון הבד בדלתות תורמים לתחושה אוורירית ועשירה יותר. איכות הפלסטיקה אינה מרשימה – אך לא חריגה לרעה בקבוצה.

תנוחת הנהיגה סבירה, אך הגג הנפתח בגרסה הבכירה גוזל מקום מראש הנהג. מאחור היא קטנה מהתחרות במרחב לרגליים באופן מורגש, אך עדיין מספקת, וסובלת גם ממרחב ראש מצומצם. תא המטען גדול למדי ושימושי. חבל רק שאין אפשרות לפתוח אותו מבחוץ.

גרסת ה-1.6 ליטר מעניקה תחושה נמרצת. התיבה מגיבה מהר וחלק לקיק דאון, המנוע מטפס בחדווה לטורים גבוהים ועקיפות מתבצעות בקלילות יחסית. גם צריכת הדלק נאה: בשיוט נינוח רשמנו קצת יותר מ-14 ק"מ לכל ליטר וממוצע המבחן עמד על 10.9 ק"מ/לליטר. נקודת התורפה העיקרת היא רעש מופרז בטורים גבוהים.

את גרסאות ה-1.4 ליטר והדיזל לא בחנו.