יונדאי וניו

יונדאי וניו (Venue) הוצג ב-2019, ובמקומות רבים בעולם החליף את יונדאי אקסנט כפתרון תחבורה משפחתי בסיסי. לישראל הגיע ב-2020 ולמעט הוספת רמת גימור חדשה ב-2021, הדגם לא השתנה כלל מהרגע שהגיע.

וניו מבוסס על פלטפורמת הסופרמיני של היצרנית המשמשת גם את יונדאי i20, קיה סלטוס ואחרים. ממדיו צנועים מאלה של יונדאי קונה, כדי ליצור את הבידול המתבקש וכך גם הוא מוצע עם מנועים בסיסיים יותר ועם פחות אבזור.

בישראל הוא משווק עם מנוע אחד: 1.6 ל' אטמוספרי עם 123 כ"ס. התיבה היא אוטומטית רציפה עם אפשרות לתפעול ידני של שמונה הילוכים קבועים.

וניו מציע עיצוב רבוע וקשוח, ונראה כרכב פנאי "גדול" שהתכווץ. ההופעה מושכת, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות שמציעות שילובי צבעים וצביעה דו-גונית.

נוחות והתנהגות

לווניו מתלים בכיול רך למדי, וזה אומר שנוחות הנסיעה טובה לרוב. בעיר אין ממש תלונות, גם מחוץ לעיר הוא נוח – אך שם עשוי להופיע מחסור קל בריסון, ומתגלה כי בידוד הרעשים לא מוצלח. המנוע רועש תחת עומס וגם בשיוט מהיר (סביב 2500 סל"ד), וגם רעשי הכביש והרוח נוכחים מהרצוי.

התנהגות הכביש נוטה לצד הבטוח והפחות דינמי. בעומס גבוה הווניו משדר שהוא מעדיף להוריד קצב.

גם בשבילים נוחות הנסיעה טובה, והוא מאפשר קצב נאה ומעניק תחושה חסונה. מערכת בקרת המשיכה יעילה ומוצלחת בתנאי שטח דלי אחיזה.

סביבת הנהג נאה, בעלת עיצוב נקי ואלגנטי, אם כי התחושה פחות מודרנית מדגמי יונדאי אחרים. החומרים נוקשים למדי, אך לא מעניקים תחושה זולה. איכות ההרכבה מצוינת.

תנוחת הנהיגה גבוהה מהמקובל בתחום ומעניקה תחושה כאילו מדובר ברכב גדול ממה שהוא. מושב הנהג מוצלח למדי במפגש ראשון, אך היה פחות נוח בנסיעה ארוכה.

ביחס לממדי הרכב המרחב מאחור מספק וגם הכניסה נוחה. עם זאת, לא מדובר ברכב מרווח במיוחד, ולנוסע השלישי לא יהיה כל כך נוח.

לתא המטען רצפה כפולה, פתרון מצוין לאחסון המדף הקשיח בעת הצורך, ונפח כולל נאה: 355 ל'.

המנוע אטמוספרי (1.6 ל', 123 כ"ס), מספק את מירב כוחו בסל"ד גבוה, ואז הוא גם רועש. הביצועים עצמם מספקים, גם תחת מאמץ. שיוט נעשה בנינוחות ובסל"ד נמוך תודות לתיבה רציפה – 100 קמ"ש ב-1800 סל"ד.