קיה סיד 2017 יד שניה

הדור הראשון של הסיד היה משמעותי מאוד עבור קיה. כשהוצג בסוף 2006, זה היה הרכב הראשון שפותח מראש עבור השוק האירופאי וכהאצ'בק. לארץ היא הגיעה באיחור, אבל השקתה ב-2008 סימנה את הצעד הראשון והמשמעותי של היבואנית החדשה – טלקאר. הסיד הייתה קיה חדשה ראשונה עבור היבואנית, שקיבלה את הזיכיון רק זמן קצר קודם לכן, ומשחקן זניח בשוק הישראלי המותג קפץ אל צמרת המכירות בשוק המקומי. היא משווקת כאן בשלוש גרסאות מרכב: האצ'בק, סטיישן שמכונה (SW) וגרסת שלוש דלתות (פרו-סיד).

באופן ייחודי לתחום, הגרסה הקומפקטית (האצ'בק) מוצעת עם מנוע הבנזין (1.6 ליטר שמייצר 135 כ"ס) ברמת האבזור המהודרת בלבד (EX). מנוע ה-1.6 ליטר בנזין מוצע גם בסטיישן אך ברמה מעט פשוטה יותר (LX) מתוך כוונה להפנות את הגרסה הזו לציי הרכב.

מבחר גדול יותר קיים עם מנוע הדיזל דווקא (1.6 ליטר 136 כ"ס) – קומפקטית וסטיישן עם תיבה ידנית או כפולת מצמד, בשתי רמות הגימור. כפי שכבר התרגלנו אצל קיה, רמת האבזור טובה בגרסאות ה-EX עם בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות', תאורת פנים ייחודית, תאורת יום חיצונית ועוד. גם גרסת ה-LX אינה עירומה לחלוטין, ומגיעה עם בקרת שיוט וקישוריות בלוטות'.

קיה סיד 2017 במקורה היא מכונית נאה, ועדכוני העיצוב במתיחת הפנים הוסיפו. הסטיישן, מצדה, אינה מושכת למראה כמו אחדות בקבוצה.

בדומה למראה החיצוני, גם תא הנוסעים נראה קלאסי, הומוגני ומאוד לא מתחכם. התחושה מאסיבית ומוצקה, אבל מגע בפלסטיק חושף משטחים נוקשים. הנדסת האנוש טובה, יש שפע תאי אחסון נוחים והאבזור נאה.

מרחב הפנים טוב, בשתי גרסאות המרכב. תא המטען נטול התחכום והפשוט למראה של הקומפקטית (380 ליטר) קצת יותר יעיל, אך כמובן, פחות גדול מאשר זה של הסטיישן (528 ליטר).

מנוע הדיזל היה פרטנר מצוין בנסיעות ארוכות. שקט יחסית, נינוח במהירות כביש 6 ועוד קצת, ורזרבות כוח יעילות לעקיפה. צריכת דלק של כ–15 ק"מ/ל' התקבלה בנהיגה מעט מהירה מהמקובל.

מנוע ה-1.6 ליטר בנזין (135 כ"ס) מספק תחושה טובה למדי. הכוח נמצא בסל"ד גבוה והשילוב בין זה לבין התיבה העצלה אומר שהתחושה אינה תמיד זריזה. צריכת הדלק נעה בין 12.5 ל-14.2 ק"מ לליטר.