פיג'ו 3008 2019 יד שניה

פיג'ו 3008 הוא רכב פנאי קומפקטי מוצלח למדי, כזה שסימן V גדול על ביצוע מוצלח בסעיפים החשובים בכלים שכאלה — העיצוב החיצוני (המרהיב), תכנון הפנים (המקורי), ביצועים (טובים), איכות נסיעה ונוחות (משובחים). בקיצור, כל מה שחשוב ברכב שאמור להתנהל בכביש כשעל סיפונו נהג וכמה נוסעים.

עד לא מזמן הוצע פיג׳ו 3008 בשלוש גרסאות — דיזל 2.0 ליטר חזק ויקר (177 כ"ס), טורבו־בנזין 1.6 ליטר (165 כ"ס) ודיזל בסיסי 1.6 ליטר (120 כ"ס), שהייתה הזולה בהיצע. היצע ייחודי שהגביל מעט את התחרותיות של הרכב בסגמנט, והסוגיה הזו נפתרה בסוף 2018, עם הצטרפותן של שלוש גרסאות חדשות: טורבו-דיזל 1.5 ליטר (130 כ״ס), טורבו בנזין 1.2 ליטר (130 כ״ס) וגרסה מחוזקת למנוע ה-1.6 ליטר טורבו בנזין, עם 180 כ״ס. שלושתן שודכו לתיבת 8 הילוכים אוטומטית.

הדור השני של 3008 נאה מאוד לעין, ייחודי בהופעתו ובעל נוכחות חזקה - גם שלוש שנים אחרי שהושק.

לסביבת הנהג עיצוב ייחודי ואווירה יוקרתית. מנגד, מדובר בסביבת נהג לא שגרתית העלולה לדרוש פרק זמן להסתגלות - החל מתפעול המערכות השונות (רוב התפעול מתבצע דרך מסך מגע) וכלה בהגה הקטן והנמוך ובלוח המחוונים שניצב מעליו. חומרי הדיפון איכותיים, אך איכות ההרכבה והגימור שלהם לא תמיד מבריקה. מרחב הפנים טוב מאוד מאחור אך מלפנים עשוי להיות מעט צפוף בגלל מבנה הקונסולה הרחבה. תא המטען נדיב בגודלו, וישנם שלל פתרונות אחסון.

גרסת הבסיס (1.2 ל', בנזין, 130 כ"ס) מנפקת ביצועים נאותים, אך המנוע רועש מעט בטורים נמוכים, והדבר מורגש בייחוד במהירויות עירוניות. ה-1.6 ל' (בנזין, 180 כ"ס) כבר מציג ביצועים מרשימים מאוד.

הנעה ראשונה בדיזל מפתיעה ממש — המנוע מתעורר ברעש דיזל טיפוסי, אך מיד משתתק ועובד כל כך חלק עד כי לא תמיד ברור שהוא פועל. כל עוד נהגנו בו בצורה רגועה ומתונה, עד 3000 סל"ד, השקט נשמר בפנים. מעבר לכך, צלילו נכח בפנים אבל לא הפריע בשלב כלשהו.

הכוח זמין כבר בסל"ד נמוך ושימושי, והתיבה החדשה הרשימה מאוד בפעולה חלקה ובדפדוף מהיר בין ההילוכים, ורק לעיתים רחוקות היינו רוצים תגובה קצת יותר מהירה.