סוזוקי איגניס 2018 יד שניה

בסוף 2015 הציגה סוזוקי את הדור השני של האיגניס – כעשור לאחר סיום ייצור הדור הראשון שהיה בכלל רכב מעט גדול יותר (מקטגוריית הסופרמיני). לישראל הדגם הגיע באמצע 2016 והמשיך ללא שינוי עד מתיחת הפנים שהגיע ישראל באוקטובר 2020.

הדור הזה של האיגניס מנסה להמציא קטגוריה חדשה – מיני קרוסאובר. כלומר: מכונית מקטגוריית מיני, עם סממני שטח כמו סרחי עודף קצרים ומרווח גחון יחסית גדול (18 ס"מ).

הוא מבוסס על פלטפורמת המכוניות הקטנות של סוזוקי שמשרתת בין היתר את סלריו, סוויפט ובאלנו, וממדיו מציבים אותו כאחד מהדגמים היותר גדולים בקטגוריית המיני. יחידת הכוח דומה לזו של הבלאנו: 1.2 ל', 4 צילינדרים עם שני מזרקים לצילינדר, 90 כ"ס. הוא משווק בישראל עם תיבה ידנית (חמישה הילוכים) או אוטומטית-רציפה.

יש רק רמת גימור אחת (GLX) שכוללת חישוקי "16, בקרת אקלים, בקרת שיוט, לחצן התנעה, מוטות מטען, תאורת לד ועוד. כסטנדרט נמצא מערך שמע מקורי שכולל בלוטות', ושליטה מגלגל ההגה, כשבתוספת תשלום מוצעת מולטימדיה (בהתקנה מקומית) עם אפליקציית ווייז.

בחו"ל הוא מוצע עם מערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב, שעזרו לו לקבל ציון של חמישה כוכבים במבחני הריסוק של EURONCAP. אולם לישראל הדגם הגיע בלי מערכות אלה, ולכן זכאי לציון המאכזב של שלושה כוכבי בטיחות.

החזית אגרסיבית ומלאת נוכחות, הזנב – שמשלב אלמנטים מתקופה נוסטלגית של סוזוקי, ומדגם שכונתה במערב SC100GX (וויזקיד) – פחות מוצלח.

תא הנוסעים של סוזוקי איגניס 2018 ממשיך את המראה המיוחד, אך הפלסטיקה פשוטה (בדומה למקובל בקטגורית המיני) ומשענות היד לא נוחות. האבזור חריג לטובה בקטגורית מיני עם פרטים כמו מפתח החכם ובקרת האקלים. מערכת השמע המקורית מעט מיושנת. מלפנים, מאחור וגם בתא המטען המרחב גדול מהממוצע.

ברוב תנאי הדרך, 90 כ"ס הם די והותר עבור איגניס הקליל, אבל לא כשנדרש יותר. בנוסף הוא גם רועש כשאופי התיבה האוטומטית הרציפה עוד מעצים את הרעש. לידנית תחושה זריזה למרות שהמספרים הרשמים לא תומכים בכך. צריכת הדלק מצוינת.