ב.מ.וו X1 2017 יד שניה

ב-2015 הכריזה ב.מ.וו על הדור השני של ה-X1 שהוצג ב-2009, ועשתה מהפך במעבר לפלטפורמת הנעה קדמית. בסיס הגלגלים ואורך המרכב קוצרו – ולא באופן זניח; לפי ב.מ.וו, מרחב הפנים לא נפגע מהקיצורים, אלא דווקא שופר. התכנון החדש והגבהת המרכב מאפשרים מרווחי ראש וברכיים משופרים. גם נפח ההטענה גדול יותר והמשקל תפח: 1560 ק"ג, 130 ק"ג יותר מאשר בדגם הפורש.

הדגם החדש הושק עם מנועי בנזין ודיזל 4 צילינדרים – כולם משופרים בכל תחום ביחס למה שהיה בדגם הקודם. מנוע הבנזין 25i מייצר 232 כ"ס ו-35.7 קג"מ. בנזין 20i ליטר אחראי ל-192 כ"ס, ו-28.5 קג"מ. באגף הדיזל, 25d הוא החזק ביותר של ב.מ.וו מבין מנועי הארבעה צילינדרים עד היום: יש לו 231 כ"ס ומומנט מכובד של 45.9 קג"מ.

רכב הפנאי החדש של ב.מ.וו מצויד בהנעה קדמית או כפולה. גם בגרסת ההנעה הכפולה, ברירת המחדל היא הגלגלים הקדמיים, ורק עם אובדן אחיזה בכביש או בשביל, המערכת מעבירה כוח לאחור – עד 100% למספר שניות.

ל-X1 החדש תצוגה עילית, מסך "6.5 (אופציה ל-"8.8), וכמובן כל טוב האבזור. ברשימת אבזור הבטיחות: בקרת שיוט אקטיבית; התראת נתיב, כולל שמירה פעילה על מרכזו; עזר בתנועה כבדה, עם בלימה עצמונית עד 60 קמ"ש; אזהרת התנגשות בעצמים ובהולכי רגל; מצלמות לתמרורים, הגבלות מהירות ואיסור עקיפה.

בנוסף לרמת הגימור התקנית, מוצע ב.מ.וו X1 בעוד שלוש רמות גימור המאפשרות התאמה אישית, עם גוונים ייחודיים וחומרים משופרים. כאן נמצא את Advantage, Sport Line, X-Line – ומעל כולם את M Sport. זו האחרונה כוללת, בנוסף לערכה אווירודינמית ולחישוקים מוגדלים, גם הנמכת המרכב ב-1.0 ס"מ תודות לכיול שונה ונוקשה יותר של בולמי הזעזועים.

בסעיף הרושם הדגם החדש רושם התקדמות ביחס לקודמו, שנראה יותר מדי כמו סטיישן מוגבה. החרטום אגרסיבי יותר, המראה שרירי ומגודל יותר, והרושם הוא הרבה יותר "ג'יפ".

גם פנים הרכב נראה הרבה יותר טוב. זו עדיין קבינת ב.מ.וו קלאסית, עם הדשבורד האופקי הבולט שנראה מנותק מהקונסולה המרכזית והמסך (הקטן, לא מגע) הבולט ממנה, אבל החומרים טובים בהרבה מאשר בעבר.

יש כאן יותר מקום מאשר בדור הקודם, וזה בולט במיוחד במושב האחורי, אבל לא רק. אולם מנהרת ההינע עדיין בולטת, והמושב האמצעי עדיין לא נוח. ואגב מושבים לא נוחים - שני המושבים הקדמיים הם מהפחות נוחים בהם נתקלנו במכוניות בזמן האחרון.

רשימת האבזור נאה, אך חסרים פריטים שאת חלקם פוגשים היום בלא מעט מכוניות זולות בהרבה; אין בקרת שיוט, למשל, ואמצעי בטיחות מתקדמים מגיעים רק בגרסת הדיזל או בבנזין כפולת ההנעה. תא המטען - הנראה קטן ממה שמצהיר הנתון הרשמי, 505 ליטר - סביר בממדיו, המבנה שימושי אך הרצפה מעט גבוהה.

מנוע ה–2.0 ליטר מעניק תחושה שהוא חזק יותר מהנתון הרשמי (193 כ"ס) ומצליח לנפק ביצועים מכובדים מאוד. חלק מהקרדיט מגיע כמובן לתיבת שמונה ההילוכים (רק 6 בגרסת ה–1.5 ל' 3 ציל'), שמציעה החלפות מהירות כברק וחלקות למשעי. יחד הם מהווים יחידת הנעה מוצלחת מאוד.

צריכת הדלק הפתיעה לטובה; בסיבוב פרברי קלאסי, עם לא מעט קילומטרים עירוניים, קיבלנו 11.5 ק"מ לליטר. בסך המבחן קיבלנו 10.2 ק"מ לליטר, וגם זה נתון נאה ביחס לתנאים.